הספר הלבן (1922)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הספר הלבן, הנקרא גם הספר הלבן של צ'רצ'יל (באנגלית: Churchill White Paper), הוא ספר לבן (הראשון מבין שלשה) שפורסם בחודש יוני 1922 על ידי שר המושבות של בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל, בו הבהיר צ'רצ'יל את פרשנות ממשלת בריטניה להצהרת בלפור לקראת אישור כתב המנדט על ארץ ישראל. המסמך נתן להצהרת בלפור פרשנות מצמצמת לאכזבת התנועה הציונית אשר נאלצה להסכים לו[1]. ב-24 ביולי 1922 אישרה מועצת חבר הלאומים את כתב המנדט הכולל את אחריות המנדט על ביצוע הצהרת בלפור, בכך היה הספר הלבן הראשון למסמך בינלאומי מחייב.
אין לבלבל ערך זה עם הערך "הספר הלבן (1930)" או "הספר הלבן (1939)".
ערך מחפש מקורות | |
שמו של הספר נגזר מכינויו באנגלית: "White paper" - כינוי למסמך המוצג בפני הפרלמנט, לשם אישור המדיניות המפורטת בו. את התואר "ראשון" קנה לו הספר הלבן מפאת היותו הראשון מבין שלושה מסמכים אשר פורסמו בנושא.