אוטובוס נמוך-רצפה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אוטובוס נמוך-רצפה, הוא אוטובוס בעל רצפה נמוכה וללא מדרגות הקרובה למפלס המדרכה ודלתות רחבות המצוידות ברמפות. אוטובוס זה עוצב כדי להיות נגיש למשתמשי כיסאות גלגלים. אוטובוסים נמוכי רצפה נוחים גם למי שדוחף עגלת תינוק ולמי שמתקשה בטיפוס מדרגות ואינו משתמש בכיסא גלגלים (פעוטות, זקנים ואנשים עם לקות תנועה או גמדות).
דרכים אחרות להנגיש אוטובוס לאוכלוסיית יעד זו הן שימוש במעלון ובמערכת קפיצים הידראולית לאוטובוס, שמאפשרת לו להוריד את מפלס הרצפה (בדומה למכוניות סיטרואן). אולם, הן מבחינה מכנית והן מבחינה בטיחותית, אפשרויות אלה מסורבלות יותר משימוש ברמפה ובאוטובוס בעל רצפה קבועה ונמוכה.
נכון לשנת 2010, ישנם מספר רב של דגמי אוטובוסים. הדגם הראשון יוצר בגרמניה בשנת 1992. החל מ-1999 כולל האוטובוס אפשרות להטיית האוטובוס כלפי המדרכה, לעליית נכים ואנשים בעלי צרכים מיוחדים.
אוטובוס נמוך רצפה יכול לשרת נוסעים בשביל נסיעות עירוניות או בין עירוניות.
קיימים שני סוגים של אוטובוסים נמוכי רצפה: אוטובוס נמוך רצפה בעל רצפה נמוכה במלואה הנפוץ בבריטניה ואירופה, ואוטובוס נמוך כניסה שבו רק חלק מהרצפה (למשל רצפת הכניסה) נמוכה, ושאר הרצפה גבוהה, שנפוץ בארצות הברית וקנדה.