אח"י נגה (ק-22)
כלי שיט / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אח"י נגה ק-22 הייתה אונייה ששירתה בחיל הים הישראלי, ושימשה כבסיס צף לשייטת 13 ולמשימות אבטחה נגד צוללות מ-1953 עד 1970. היא הייתה כלי השיט השני שנשא שם זה בחיל הים; הראשונה הייתה אח"י נגה (ק-26), שולת מוקשים שהייתה הרכש הראשון מארצות הברית; שירתה בחיל הים בשנים 1948 – 1951 והשתתפה בהטבעת האמיר פארוק, והשלישית, אח"י נגה, הייתה אוניית אימונים ואספקה ששירתה בין השנים 1971–1992.
סמל האנייה אח"י נגה בחיל הים הישראלי | |
אח"י נוגה ק-22, מבקרת בבסיס הקומנדו של הצי הצרפתי בטולון, 1966 | |
תיאור כללי | |
---|---|
סוג אונייה | ספינת סיור נגד צוללות, קורבטה |
צי | חיל הים הישראלי חיל הים הישראלי |
דגל הצי | |
סדרה | PC-461-class submarine chasers |
ציוני דרך עיקריים | |
מספנה | Gibbs Gas Engine Co., Jacksonville, Florida |
תחילת הבנייה | הושקה 1945 |
הושקה | לראשונה 31 בינואר 1944, שופצה בניו יורק 18 ספטמבר 1953 |
תקופת הפעילות | 16 אוקטובר 1953 – 1970 (כ־16 שנים) |
אחריתה | הוצאה מהשירות והושקעה כדי לשמש שובר גלים בבסיס דפנה |
מיקום | מול חוף סיני בעומק 50 מטר |
מלחמות וקרבות |
מבצע קדש מלחמת ששת הימים |
נתונים כלליים | |
הֶדְחֶק | 450 טון |
אורך | 52 מטר |
רוחב | 7 מטר |
שוקע | 2.5 מטר |
מהירות | מרבית 22 קשר, טווח הפלגה במהירות 10 קשר 5000 מייל. |
גודל הצוות | כ-25 קצינים ובעלי דרגות אחרים |
טווח שיוט | 5,000 מייל ימי ב-10 קשר |
מספר תרנים | 1 |
גובה התרנים | 18 מטר |
הנעה | 2 מדחפים |
צורת הנעה | תשלובת לבחירה בין 2 מנועי מרצדס או 4 מנועי GM משולבים לשני צירי מדחף. |
חימוש | 1 תותח בופורס 40 מ"מ ושני תותחי אורליקון 20 מ"מ. שני מסלולי פצצות עומק נגד צוללות |
אמצעי גילוי ול"א | מכ"ם שטח, סונאר אמריקאי לגילוי צוללות |
מוטו | קוף עשרים ושתים |
אח"י נגה (ק-22), נשואת ערך זה, נבנתה כציידת צוללות עבור צי ארצות הברית ונכנסה לשירות בספטמבר 1944. במהלך מלחמת העולם השנייה שירתה במשימת לליווי שיירות לאורך החוף המזרחי של ארצות הברית ובים הקריבי. לאחר המלחמה הועברה האונייה לאיים האזוריים, ושימשה למשימות הצלה בים.[1] בשנת 1948 נרכשה אונייה על ידי ישראלים, אך עקב האמברגו האמריקאי על נשק לישראל עוכבה בארצות הברית. ב-1953 הותקנו בה שני מנועי מרצדס למהירות גבוהה וארבעה מנועי GM לשיוט ארוך, והאונייה יצאה לארץ, לאחר שהוגדרה כאוניית סוחר ישראלית. האונייה כונתה "סנונית" והניפה את דגל צי הסוחר הישראלי. בדרך לישראל נקלעה להוריקן "עדנה" (אנ'), סופה שארכה חמישה ימים. האונייה תדלקה בפונטה דלגדה ובמסינה והגיעה ארצה ב-16 באוקטובר 1953.
עם הגיעה ארצה הותקנה כאוניית אם לשייטת 13 וצוידה בציוד להובלה של 6 סירות נפץ, וסופחה לשייטת המשחתות בתרגילי לחימה בצוללות. אחרי מלחמת ששת הימים הוצאה "נגה" מהשרות בחיל הים. ב-1977 הוטבעה האונייה ליד בסיס דפנה, בימת ברדוויל, כדי ליצור שובר גלים שיהיה בסיס למעגן עבור ספינות דבור. יחד עם "נגה" הוטבעה גם הצוללת אח"י דולפין ונחתת ישנה. לאחר הסכם השלום עם מצרים ופינוי הבסיס פורק שובר הגלים, וחלקי האוניות הוטבעו בעומק הים.