איילין צ'אנג
סופרת אמריקאית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
איילין צ'אנג[hebrew 1] (באנגלית: Eileen Chang[hebrew 2], בסינית: 张爱玲; 30 בספטמבר 1920 – 8 בספטמבר 1995), המוכרת גם בשם העט ליאנג ג'ינג (Liang Jing, 梁京)[1], היא מסאית, סופרת ותסריטאית ילידת סין, שבמהלך מרבית שנותיה הבוגרות חייתה בארצות הברית ואף קיבלה אזרחות אמריקאית. הייתה מוכרת כפמיניסטית וכמי שתיארה את חיי היומיום בשנגחאי בשנות ה-40 של המאה ה-20.
לידה |
30 בספטמבר 1920 ההתיישבות הבין-לאומית בשנגחאי, הרפובליקה הסינית |
---|---|
פטירה |
8 בספטמבר 1995 (בגיל 74) ווסטווד, ארצות הברית |
מדינה | ארצות הברית, טאיוואן, הרפובליקה העממית של סין |
שם עט | 梁京, Լյան Ցին |
מקום לימודים | אוניברסיטת הונג קונג, St. Mary's Hall, Shanghai, אוניברסיטת סנט ג'ונס, University of Hong Kong Faculty of Arts |
שפות היצירה | סינית, מנדרינית, Nanjing dialect, שאנגחאית, אנגלית |
סוגה | מסה, רומן, דרמה פסיכולוגית |
בן או בת זוג | |
צ'אנג נולדה במשפחה מיוחסת והתחנכה בשתי שפות (סינית ואנגלית) בשנגחאי. היא הגיעה להישגים ספרותיים בולטים בין השנים 1943 ו-1945, בעת ששנגחאי הייתה תחת כיבוש יפני. אחרי השתלטות הקומוניסטים על סין, היא עזבה את ארצה. אנשי ספר ומבקרי ספרות סינית גילו אותה מחדש בשנות ה-60 וה-70[hebrew 3]. בד בבד עם הבחינה המחודשת של תולדות הספרות הסינית בעידן שלאחר מאו דזה-דונג, בסוף שנות ה-70ותחילת שנות ה-80, זכתה צ'אנג להצלחה בקרב הקוראים בטאיוואן בהונג קונג, בסין היבשתית ובקהילות סיניות ברחבי העולם[2]. בתחילת שנות ה-90 היא נהייתה שוב פופולרית בקרב הקוראים בסין היבשתית[3].
צ'אנג הייתה סופרת ריאליסטית ומודרנית[4]. תרומתה החשובה ביותר הייתה התיעוד הייחודי של תקופת המלחמה, החורג מהנרטיב המוכר של רעב לאומי ומהפכה. היא בחרה לספר על שגרת החיים ועל זוטות לכאורה לא־רלוונטיות בחיי היומיום של גברים ונשים בתקופה שהתחוללו בה שינויים חברתיים ואלימות. צ'אנג גם נודעה באופן שבו ראתה את ההיסטוריה המודרנית, ופרשה בפני הקוראים תחומים מגוונים ואווירה, תוך הבלטת הניגוד שבין המציאות ההיסטורית לבין הנעשה בתא המשפחתי[5].