![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/c/c7/USS_Indiana_%2528BB-58%2529_-_80-G-222923.jpg/640px-USS_Indiana_%2528BB-58%2529_-_80-G-222923.jpg&w=640&q=50)
אינדיאנה (BB-58)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אוניית המערכה אינדיאנה (BB-58) הייתה השנייה מארבע אוניות המערכה המהירות מסדרת דקוטה הדרומית שנבנו עבור צי ארצות הברית בשנות ה-30. בהיותן אוניות המערכה האמריקניות הראשונות שתוכננו לאחר שהמערכת של אמנת וושינגטון החלה להתפרק באמצע שנות ה-30, סדרת דקוטה הדרומית הצליחה לנצל סעיף אמנה שאפשר להן להגדיל את הסוללה הראשית לתותחי 16 אינץ' (406 מילימטרים). עם זאת, סירוב הקונגרס לאשר אוניות מערכה גדולות יותר החזיק את ההדחק שלהן קרוב לגבול אמנת וושינגטון של 35,000 טונות ארוכות (36,000 טונות). הדרישה לשריין את האוניות כנגד אותו קליבר של תותחים כפי שהם נשאו, בשילוב עם הגבלת ההדחק, הביאו לאוניות צפופות. הצפיפות החריפה על ידי שינויים בזמן המלחמה שחיזקו במידה ניכרת את סוללות הנ"מ שלהם והגדילו משמעותית את הצוותים שלהם.
![]() | |
USS אינדיאנה, 1944 | |
תיאור כללי | |
---|---|
סוג אונייה | אוניית מערכה |
צי |
![]() |
סדרה | דקוטה הדרומית |
ציוני דרך עיקריים | |
מספנה |
ניופורט ניוז שיפבילדינג ![]() |
תחילת הבנייה | 20 בנובמבר 1939 |
הושקה | 21 בנובמבר 1941 |
תקופת הפעילות | 30 באפריל 1942 – 11 בספטמבר 1947 (5 שנים) |
אחריתה | נמכרה לגריטה ב-1963 |
מלחמות וקרבות |
מלחמת העולם השנייה ![]() |
מידות | |
הֶדְחֶק | סטנדרטי: 38,580 טון, מקסימלי: 45,233 טון |
אורך | 210 מטר |
רוחב | 32.97 מטר |
שוקע | 10.69 מטר |
נתונים טכניים | |
מהירות | 27 קשרים |
גודל הצוות | 1,800 קצינים ומלחים |
טווח שיוט | 28,000 ק"מ |
הנעה | טורבינות קיטור בהספק 130,000 כוחות סוס (97 מגה-וואט) |
נתונים צבאיים | |
שריון |
חגורת השריון: 12.2 אינץ' (310 מ"מ) שריון הסיפון: 6 אינץ' (152 מ"מ) צריחי התותחים: 18 אינץ' (46 ס"מ) ברבטות: 17.3 אינץ' (439 מ"מ) מגדל הניווט: 16 אינץ' (406 מ"מ) |
חימוש |
תשעה תותחי 16 אינץ' (406 מ"מ) 20 תותחי 5 אינץ' (127 מ"מ) 28 תותחי 1.6 אינץ' (40 מ"מ) 35 תותחי 0.79 אינץ' (20 מ"מ) |
![]() ![]() |
אינדיאנה נכנסה לשירות באפריל 1942, אז ארצות הברית הייתה מעורבת במלחמת העולם השנייה, והאונייה נשלחה מיד לפעולה בזירת האוקיינוס השקט נגד יפן. הקרב הראשון שלה הגיע בסוף 1942 כאשר תמכה בנחתים שנלחמו במהלך המערכה בגוודלקנל. במהלך שלוש השנים הבאות, היא פעלה בשני תפקידים עיקריים: תמיכה בירי ימי בהתקפות אמפיביות ברחבי האוקיינוס השקט והגנה נגד מטוסים עבור כוח המשימה של נושאות המטוסים המהירות. היא הפגיזה עמדות יפניות במהלך קרב טאראווה בנובמבר 1943 וקרב קווג'לין בפברואר 1944. במהלך המבצע האחרון, היא התנגשה באוניית המערכה וושינגטון ונאלצה לסגת לצורך תיקונים.
לאחר שחזרה לצי באפריל 1944, היא השתתפה במערכה על איי מריאנה ופלאו, הפגיזה את סאיפאן ועזרה להגן על הצי במהלך קרב ים הפיליפינים. בעיות מנוע מנעו ממנה להשתתף בקרב פלליו בספטמבר, אך היא נכחה בקרבות איוו ג'ימה ואוקינאווה ב-1945. בפעולה האחרונה, היא הפילה מספר קמיקזות. לאחר הכניעה היפנית באוגוסט, היא תרמה חיילים לכוח הכיבוש לפני שחזרה לארצות הברית בספטמבר. לאחר שיפוץ אחרון, היא הוכנסה למילואים ונותרה לא פעילה בעתודת הצי עד 1962, אז נמחקה מרשימות הצי ונמכרה לגרוטאות בשנה שלאחר מכן.