אנרגיית מים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אנרגיית מים (באנגלית: Hydropower או Water power) היא אנרגיה שמקורה בתנועת מים, כגון זרימת מים במדרון או במפל, זרימת מים בנהרות, תנועת גלי הים, או זרמי גאות ושפל של האוקיינוסים. אנרגיה זו מוגדרת כאנרגיה מתחדשת. מאז ימי קדם נוצל כוח המים למטרות שימושיות. כבר הרומאים והיוונים עשו שימוש באנרגיות מים מסוגים רבים תוך הזרמת המים גם באקוודוקטים להפעלת טחנות מים מסוגים שונים. לפעמים אנרגיית המים משמשת כמקור אנרגיה מתחדשת להשקיה ולהפעלה של מכשירים מכניים שונים, כגון טחנות קמח, מנסרות, טחנות טקסטיל, טחנות לגריסת סלעים לחצץ ואו לאבקת צבע, פטישים מכניים, מנופי עגינה, מעליות ביתיות וטחנות עפרות. טרמפות (אנ'), המייצרות אוויר דחוס ממים נופלים, משמשות לעיתים להפעלת מכונות אחרות במרחק.[1][2]
בשלהי המאה ה-19 הפכה אנרגיית המים למקור לייצור חשמל. כראגסייד (אנ') בנורת'מברלנד היה הבית הראשון שנעשה בו שימוש בהידרואלקטריות בשנת 1878.[3] תחנת הכוח ההידרואלקטרית המסחרית הראשונה הוקמה במפלי הניאגרה בשנת 1879. בשנת 1881, מנורות הרחוב בעיר מפלי הניאגרה (אנ') שבמחוז אונטריו, קנדה הופעלו באמצעות אנרגיית מים.
מאז תחילת המאה העשרים, המונח "אנרגיית מים" שימש כמעט אך ורק יחד עם הפיתוח המודרני של האנרגיה הידרואלקטרית. מוסדות בינלאומיים כמו הבנק העולמי רואים באנרגיית מים אמצעי להתפתחות כלכלית מבלי להוסיף כמויות משמעותיות של פחמן לאטמוספירה,[4] אף על פי שלסכרים המשמשים ליצור כוח הידרואלקטרי קיימת השפעה שלילית חברתית וסביבתית.[5]