בארות יצחק
קיבוץ בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בְּאֵרוֹת יִצְחָק הוא קיבוץ דתי במישור החוף, ממזרח ליהוד, בתחום המועצה האזורית חבל מודיעין, המשתייך לתנועת הקיבוץ הדתי של הפועל המזרחי. הקיבוץ הוקם תחילה בצפון-מערב הנגב, אולם בעקבות נזק רב שנגרם לו במלחמת העצמאות עבר למקומו במרכז הארץ.
 שלט הכניסה לקיבוץ בארות יצחק | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | חבל מודיעין |
| גובה ממוצע[1] | 52 מטר |
| תאריך ייסוד | 1948 |
| תנועה מיישבת | הקיבוץ הדתי |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 465 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -0.9% בשנה |
(למפת גוש דן רגילה)   בארות יצחק  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
4 מתוך 10 |
| http://www.beerot.co.il | |
הקיבוץ הוקם במקור על שטח שכיום שייך לקיבוצים עלומים ונחל עוז. ראשוני קבוצת המייסדים היו עולים מתנועת "ברית חלוצים דתיים" (בח"ד) מצ'כוסלובקיה וגרמניה, שהתיישבו בפרדס חנה בשנת 1936 וקראו לקבוצתם "רמת השומרון". הם התגוררו בארבעה בתי אבן, צריפים ואוהלים[3], עבדו עבודה עונתית בפרדסי המושבה ופתחו משק עזר קטן לאספקה עצמית, שבו גידלו ירקות, פרות, תרנגולות, ברווזים ובהמות עבודה[4]. בניגוד לקבוצות אחרות שהתגבשו מראש לפני ההתיישבות, לרמת השומרון הובאו אנשים ממסגרות שונות ומארצות שונות והתגבשו בנקודת ההתיישבות הזמנית[5].
מלחמת העולם השנייה גרמה להאטה בהתיישבות. עם הדיפת צבאות רומל והסרת הסכנה הגרמנית מעל ארץ ישראל, התעוררה שוב תנועת ההתיישבות, והקרן הקיימת לישראל הצליחה לרכז כמה אלפי דונמים בבעלות יהודית מול עזה. בכ"ב בשבט תש"ג (28 בינואר 1943 ) עלתה קבוצת חלוץ של 12 חברים והתחילה לבנות את הקיבוץ, כחמישה קילומטר מדרום-מזרח לעזה[6][7][8][9]. באותה תקופה ניתן שם חדש ליישוב, "בארות יצחק"[10], על שם הרב יצחק ניסנבוים, ממנהיגי תנועת המזרחי בפולין שנספה באותה תקופה בגטו ורשה.
רק בקיץ תש"ה הסתיימה הקמת המחנה והחבורה התאחדה לאחר המתנה של עשר שנים.
בליל הגשרים יצאה מבארות יצחק יחידת פלמ"ח ופוצצה את הגשר מעל נחל הבשור ליד עזה. בעליית 11 הנקודות להתיישבות בנגב יצאו מבארות יצחק שיירות שהקימו את כפר דרום, בארי ותקומה.
קרב בארות יצחק במלחמת העצמאות
ערך מורחב – הקרב על בארות יצחק
עם תחילת מלחמת העצמאות התמסרו חברי הקיבוץ לעבודות ביצורים. סודרו מקלטים תת-קרקעיים, תעלות קשר ועמדות מגן. העבודה נעשתה גם בשבתות בגלל פיקוח נפש.
ב-15 במאי 1948, מיד לאחר סיום המנדט הבריטי והכרזת המדינה, פלש צבא מצרים לתחום מדינת ישראל והחל להפגיז את בארות יצחק ולהפציץ ממטוסים. חברה אחת נהרגה. בלילה פונו במהירות האמהות והילדים למרכז הארץ, ובמקום נשארו 60 חברות וחברים.
המצרים המשיכו בהפגזות הקיבוץ עד להפוגה הראשונה. לאחר מכן נכשלו בניסיונם לפרוץ צפונה בקרב על נגבה ב-12 ביולי 1948, וב-14 ביולי נכשלו במתקפתם על גל און. לאחר כישלונות אלה החליטו לכבוש את בארות יצחק.
בח' בתמוז תש"ח (15 ביולי 1948) בשעה 05:30 החלה הפגזה קשה מלווה בהפצצת מטוסים. בחיפוי ההפגזה החלו המצרים להתקרב לגדרות המשק בטנקים ונושאי ברן מלווים במאות חיילים. ההסתערות נבלמה על גדרות הקיבוץ כתוצאה מאש מדויקת של המגינים וממוקשים.
לאחר שעתיים נפגע מגדל המים, והמים שנשפכו ממנו הציפו את התעלות, הקשר לעמדות השתבש והתחמושת נרטבה. בשעה 10:40 אירע פיצוץ אדיר בעמדה הצפונית-מערבית. מגיני העמדה נהרגו והמצרים ניצלו זאת, חדרו לקבוצת בתים ונאחזו בהם. המגינים הצליחו לרתק אותם באש מכוונת. ניתנה פקודה לסגת ולהתרכז בקו ההגנה הפנימי במשק.
מצב המגינים היה נואש. המצרים ריכזו כוחות להתקפה אחרונה ולחיסול הנקודה. עקב העברת מכשיר הקשר למקלט יותר בטוח ניתק הקשר והועלה חשש שהנקודה נפלה.
גדוד הפשיטה 9 של חטיבת הנגב ניסה להגיע לבארות יצחק. המצרים מנעו את התקדמות השיירה על ידי הפצצה אווירית, אבל אנשי הגדוד הצליחו לקדם פלגה של שני תותחי שדה 65 מ"מ (נפוליאונצ'יק) לאזור קיבוץ סעד, ופגזיהם הראשונים החלו ליפול במרכז הכוח המצרי בדיוק כשעמד לפתוח בהתקפה. החלה בהלה ונסיגת מנוסה של המצרים, בעוד מקלע הבזה שתוקן גורם להם אבדות כבדות.
אבדות המגינים היו 17 הרוגים, 15 פצועים ונזקים כבדים למשק שנהרס לחלוטין. למצרים היו כ-200 נפגעים, בהם הרוגים רבים ושלל רב.
שינוי מיקום הקיבוץ
עם סיום מלחמת העצמאות, ולאחר ויכוחים רבים בקרב חברי הקיבוץ, הוחלט שלא לחזור לאותה נקודה שכיום שוכנים בה הקיבוצים עלומים ונחל עוז. בקיבוץ היו באותה עת שש אלמנות, 12 יתומים ו-14 פצועים. חברים העידו על עצמם כי היו פגועים נפשית וסבלו מהלם קרב. ההחלטה הייתה לשקם את חברי הקבוצה תוך ויתור על שיקום היישוב[11]. חברי בארות יצחק התיישבו באופן זמני במושבה הטמפלרית הנטושה וילהלמה, ביחד עם פליטי עטרות ואנשי נחלים שעזבו את נקודת ההתיישבות שלהם במצודות אוסישקין[12].
בשנת 1952 עברו חברי הקיבוץ צפונה מווילהלמה והקימו את בארות יצחק החדשה. במהלך השנים קלט הקיבוץ גרעיני השלמה מתנועת בני עקיבא.
בשנת 1966 הוקם על אדמות בארות יצחק קיבוץ עלומים. קיבוץ עלומים שייך גם הוא לקיבוץ הדתי, ומשמש מעין המשך של קיבוץ בארות יצחק.
בשנת 1979, בעקבות תוכניות של רשות שדות התעופה להקים בנמל התעופה בן-גוריון מסלול המראה קרוב לקיבוץ, העלו כמה מחבריו את האפשרות שייאלצו להעתיק את נקודת ההתיישבות פעם נוספת, אך ההצעה ירדה מהפרק. לקראת הרחבת נמל התעופה בן-גוריון הופקעו אדמות של הקיבוץ. הקיבוץ המשיך לעבד שטחים אלו בשליחות רשות שדות התעופה עד שנת 2008[13].
מהקיבוץ הישן נשאר רק מגדל המים המחורר הנמצא בשדה פתוח בין קיבוץ עלומים ונחל עוז. ב-2013 שודרג המקום והפך אתר הנצחה לבארות יצחק בנגב. דרך בטון מובילה למגדל ובצידיה ספסלי ישיבה עליהם מוטבעים צילומים והסברים על הקיבוץ ועמידתו במלחמת העצמאות. בקיבוץ עלומים נפתח בניין "בארות בנגב", ובו מערכת מולטימדיה על בארות יצחק הישנה.
קיבוץ בארות יצחק הוא קיבוץ שיתופי השומר על אורח חיים דתי.
ענפי המשק העיקריים הם גידולי שדה, רפת חלב, לולי פיטום תרנגולות, מפעל "אברות-חצם" לציפוי מתכות ומפעל "סנאק טיים" לייצור כריכים וארוחות ארוזות. בקיבוץ גם יושבים משרדיה של חברת "זיו-אב הנדסה" אשר בבעלותו של ד"ר אמיר זיו-אב.
באתר ההתיישבות הראשון נמצא מגדל המים הישן ואתר זיכרון, אליו עולים חברי הקיבוץ לאזכרה כל שנה בח' בתמוז. את רוב שטחי הקיבוץ המקוריים, שהיו גדולים יחסית לתקופה, מעבד כיום קיבוץ נחל עוז, היושב כיום על שטח שבו היה הפרדס הראשון של בארות יצחק, שם ישבה מפקדת הגדוד המצרי שתקף את הקיבוץ. רב הקיבוץ הוא הרב ירון בן דוד.
בקיבוץ גם פועלת מאז 2018 מכינת "רוח השדה" - מכינה קדם-צבאית דתית לבנים בראשות הרב אילעאי עופרן והרב איתמר חייקין. וסניף של בני עקיבא.
- הסופרת יהודית וינשטוק (נולדה בבארות יצחק בשנת ה'ת"ש, 1940) – סופרת ישראלית.
- נורית יעקבס צדרבוים (נולדה בשנת ה'תש"ט 1949 ברמת גן) – אמנית חזותית ישראלית, משוררת, סופרת, חוקרת, אוצרת ומרצה ישראלית שירתה בנח"ל, במחנה שמונים ובקיבוץ בארות יצחק, נישאה לבן ואיש משק ויליד הקיבוץ בארות יצחק שהיה בעלה בנישואיה הראשונים צבי יוסף יעקב (בונדי)[14] הי"ד שנהרג במלחמת יום הכיפורים כסרן בסיירת שריון.
- גיא הלוי (נולד בבארות יצחק, 22 באוגוסט 1972, י"ח באלול ה'תשל"ב) – קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה במילואים. שימש כסגן מפקד עוצבת הגליל, מפקד חטיבת עציוני ומפקד גדוד 12.
- גלעד זר (נולד בבארות יצחק, כ' בחשוון ה'תשכ"א, 10 בנובמבר 1960 – ז' בסיוון ה'תשס"א, 29 במאי 2001) – היה קב"ט מועצה אזורית שומרון, תושב איתמר, שנרצח בעת מילוי תפקידו בפיגוע ירי שביצעו מחבלים מגדודי אל אקצה.
- דוד עמית (נולד בבארות יצחק, ו' בטבת ה'תש"ח, 19 בדצמבר 1947 - י"א בניסן ה'תשע"ג, 22 במרץ 2013) – חוקר ארץ ישראל וארכאולוג ישראלי.
- דרור פרידמן (נולד בבארות יצחק) – קצין מילואים בדרגת תת-אלוף בצה"ל. כיהן כסגן-מפקד מפקדת העומק, כמפקד שייטת 13, כראש מספן המטה של חיל הים, כראש מספן הים, כמפקד בסיס אשדוד וכמפל"ג לוחמים שייטת 13.
- מאיר שמיר (נולד בבארות יצחק ב- י"ח באלול ה'תשי"א, 19 בספטמבר 1951) – איש עסקים ישראלי, בעל השליטה בחברה הציבורית מבטח שמיר אחזקות בע"מ, שבה הוא מכהן גם כמנכ"ל בשנת 2012 העריך כתב העת "פורבס ישראל" את הונו ב-150 מיליון דולר.[15]
- שאול גוטמן (נולד בבארות יצחק, ב-יום ב' דראש השנה ב' בתשרי ה'תש"ו, 9 בספטמבר 1945) – פרופסור אמריטוס להנדסת מכונות ואיש ציבור ישראלי, כיהן כחבר הכנסת בכנסת ה-13 מטעם מולדת ובמהלכה פרש מהסיעה וייסד את מפלגת ימין ישראל.
- הרב שמואל אליקים קדר (נולד בבארות יצחק, כ"ה בתמוז ה'תשי"ג, יולי 1953 – י"ז בתשרי ה'תשס"ז, אוקטובר 2006) – בתפקידיו רב, ראש כולל ומחבר ספרי שו"ת היכל שלמה, בעל פרס ירושלים לתרבות תורנית על חיבורו "אהלי שלמה".
חדר האוכל
הדשא הגדול שבחזית חדר האוכל
שביל באזור המגורים
הכניסה לקיבוץ
בית הכנסת
לוח הנצחה בבארות יצחק הישנה
שלט הסבר בבארות יצחק הישנה
בארות יצחק בראשיתה
חברי קבוצת בארות יצחק במלחמת העצמאות
היישוב הנוכחי בשנות החמישים
הריסות היישוב בארות יצחק המקורי. ניתן לראות את מגדל המים המחורר מאש המצרים.
מגדל המים בבארות יצחק הישנה
רפת יונקים מבט מבחוץ
רפת יונקים מבט מבפנים
צילום בקיבוץ
מגדל המים בקיבוץ
שדות הקיבוץ
חדר האוכל
בארות יצחק - ילדי בארות יצחק בחזרה הביתה מטיול בשדה.-
ילדי בארות יצחק.
בארות יצחק - הכשרת קרקע
בארות יצחק - חריש
מראה בארות יצחק בנגב
בארות - יצחק - ביום העלייה
מראה בארות יצחק בנגב
בארות יצחק - נחלת ווסטהיים
בארות יצחק - איסוף תבואה
בארות יצחק - ביום העלייה
בארות יצחק - אחרי העבודה
בארות יצחק - השומרים
בארות - יצחק - ביום העלייה
במחנה של בארות יצחק
בארות יצחק - אסוף תבואה
בארות יצחק - קציר הסתויון המשמש מספוא לבהמות
_in_the_Negev,_Israel.jpg)
- נח עמינח, בשערי עזה: המערכה בבארות-יצחק, הוצאת הקיבוץ הדתי, תש"ט.
- משה גבעתי, בדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 9, תל אביב: 'מערכות' ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ד - 1994, עמ' 173 - 178.
- נחום ברוכי, בארות יצחק בהתיישבות ובמלחמה, הוצאת אריאל, 2009.
- אתר בארות יצחק
- בארות יצחק באתר המועצה האזורית חבל מודיעין
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על בית הכנסת בקיבוץ בתכנון האדריכל יוסף שנברגר, באתר 'חלון אחורי', 7.11.12
בארות יצחק (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
