הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות, אוניברסיטת תל אביב
בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות[1] באוניברסיטת תל אביב (עד 2023: הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר) הוקמה בשנת 1964 וכוללת מספר בתי ספר למקצועות הרפואה השונים. הפקולטה שוכנת בקמפוס האוניברסיטה ברמת אביב, ומסונפים אליה בתי חולים אוניברסיטאיים, מרכזי שיקום ומרפאות בקהילה באזור המרכז. הפקולטה מונה כ-2,000 אנשי סגל.
 | |
 | |
| בית ספר לרפואה | |
|---|---|
| השתייכות | אוניברסיטת תל אביב |
| תקופת הפעילות |
1964–הווה (כ־60 שנה)  |
| בעלי תפקידים | |
| דקאן | פרופ' קרן אברהם |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°07′00″N 34°48′20″E |
|
med | |
 | |
  | |
היסטוריה
התוכנית לפתיחת פקולטה לרפואה בתל אביב נמצאה בשלבי עיון ודיון במשך מספר שנים, בקרב אנשי רפואה ובעיריית תל אביב.[2] עוד בימי כהונתו של חיים לבנון כראש העירייה התארגנה קבוצה של רופאים בכירים שפנו אליו בהצעה לפתיחת פקולטה להשתלמות רופאים באוניברסיטת תל אביב. הישיבות המכינות של הקבוצה היוזמת התקיימו בשנת 1961 במשרדו של מנהל בית החולים הדסה בתל אביב, ד"ר אריה אברמוביץ. בישיבות האילו השתתפו לצידו פרופ' גאורג צונדק, פרופ' אנדרה דה-פריס, פרופ' שמואל שור, ד"ר אפרים סיני וד"ר יוסף שתקאי. בינואר 1962 הודיע ראש עיריית תל אביב מרדכי נמיר שהעירייה אישרה את הקמת הפקולטה בברכתו של נשיא אוניברסיטת תל אביב, ג'ורג' וייז. התנגדות להקמת הפקולטה באה מחוגי האוניברסיטה העברית בירושלים בעיקר אצל הדקאן של הפקולטה לרפואה בירושלים, פרופ' אריה ליאו אוליצקי. הפרופסורים משה רחמילביץ' (הדקאן לשעבר) ומשה פריבס (המשנה לדקאן) הביעו הבנה לנימוקים להקמת הפקולטה בתל אביב. בשנה הראשונה להקמת הפקולטה עבדו אנשי המנגנון הבכיר והמורים בהתנדבות.[3]
בסוף 1963 אישרו הסנאט והוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב את הקמתה של פקולטה לרפואה,[4] שעם מייסדיה נמנו הרופאים אנדרה דה-פריס, חיים שיבא, פריץ דרייפוס ושמואל שור. הייתה זו פקולטה שנייה לרפואה בישראל, לאחר הפקולטה של האוניברסיטה העברית בירושלים, שנפתחה ב-1949. לדקאן הראשון של הפקולטה מונה פרופ' אנדרה דה-פריס, וד"ר נח קפלינסקי התמנה לדקאן משנה. לימודי הרפואה בפקולטה החלו בשנת הלימודים תשכ"ה (נובמבר 1964), וכללו 30 סטודנטים בלימודי השנה הרביעית ו-23 סטודנטים בלימודי השנה החמישית, שלמדו את לימודי השנים הקודמות מחוץ לישראל.[5] עוד כמאתיים סטודנטים למדו במחלקה ללימודי המשך ברפואה.[6] בשנת 1966 החלו 76 סטודנטים לימודי שנה א' ברפואה.[7]
בניין הפקולטה לרפואה נחנך במרץ 1974.[8] במרץ 1975 נחנך מגדל המחקר הרפואי הצמוד אליו, שבו נערך המחקר על חיות מעבדה.[9]
בשנת 1976 הוחלט על פתיחתו של בית הספר לרפואת שיניים.[10] בהמשך אותה שנה אושרה הפעלתה של תוכנית ניו-יורק, שבה נקלטים לשנה הרביעית בבית הספר לרפואה סטודנטים ממדינת ניו יורק.[10][11]
ביוני 2023 החליטה אוניברסיטת תל אביב כי הפקולטה לרפואה במוסד לא תיקרא עוד על שם משפחת סאקלר. זאת לאחר לחץ ציבורי בארץ ובעולם על ההנהלה להסיר את שמה של המשפחה, שהתרופה שייצרה נחשבת למחוללת מגפת האופיואידים בארצות הברית, מהפקולטה הקרויה על שמה[12].
בתי הספר של הפקולטה
- בית הספר לרפואה כולל שלוש תוכניות לימוד לקראת התואר ד"ר לרפואה (M.D):
- התכנית השש שנתית, שאליה מתקבלים סטודנטים בוגרי תיכון.
- התכנית הארבע שנתית לבעלי תואר ראשון.
- תוכנית ניו-יורק לתלמידים מארצות הברית ומקנדה.
- בית הספר לרפואת שיניים ע"ש גולדשלגר: מקיים לימודים לתואר ד"ר לרפואת שיניים (DMD).
- בית הספר למקצועות הבריאות: מקיים לימודים לתואר ראשון במקצועות סיעוד, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה והפרעות בתקשורת. בבית הספר לומדים כ-2,000 סטודנטים.
- המדרשה לתארים מתקדמים ע"ש אדלסון: כוללת תוכניות לימוד ומחקר לקראת תואר שני (.M.Sc) ושלישי (Ph.D) במדעי הבסיס הרפואיים.
- בית הספר לבריאות הציבור: מקיים לימודים לתארים מתקדמים בתחומים הבאים: אפידמיולוגיה, ניהול מערכות בריאות (בשיתוף עם הפקולטה לניהול), קידום בריאות, רפואה תעסוקתית וניהול מצבי משבר ואסון.
- בית הספר ללימודי המשך ברפואה: מיועד להשתלמות רופאים בתחומי ההתמחות הרפואיים השונים.
אל הפקולטה מסונפים בתי חולים אוניברסיטאיים, בהם: המרכז הרפואי וולפסון, המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר, המרכז הרפואי תל אביב, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, המרכז הרפואי אסף הרופא, בית החולים מאיר, המרכז הרפואי רבין, בית החולים שמואל הרופא.[13]
בנוסף מסונפים בתי חולים פסיכיאטרים: המרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל, בית החולים גהה, מרכז לבריאות הנפש שלוותה, מרחבים – המרכז הרפואי לטיפול במוח ובנפש, באר יעקב/נס ציונה.
דקאני הפקולטה[14]
| שם | תקופת כהונה | |
|---|---|---|
| 1 | אנדרה דה-פריס | 1964–1968 |
| 2 | שמעון גיטר | 1968–1973 |
| 3 | אריה שיינברג | 1973–1976 |
| 4 | תיאודור ויז'ניצר | 1976–1983 |
| 5 | חיים בויקיס | 1983–1988 |
| 6 | עודד שפרלינג | 1988–1992 |
| 7 | אליעזר קפלינסקי | 1992–1999 |
| 8 | מנחם פיינרו | 1999–2002 |
| 9 | דב ליכטנברג | 2002–2006 |
| 10 | יוסי מקורי | 2006–2014 |
| 11 | אהוד גרוסמן | 2014–2022 |
| 12 | קרן אברהם | 2022–מכהנת |
מחלוקת בנוגע להנצחת משפחת סאקלר
בעבר נקראה הפקולטה ובית הספר לרפואה שבה על שם האחים ארתור, מורטימר וריימונד סאקלר (נדבנים יהודים-אמריקאים ממשפחת סאקלר).
על רקע משבר האופיואידים בארצות הברית הגיעה חברת פרדו פארמה ובעליה, משפחת סאקלר, להסדר בבית המשפט לפשיטת רגל בניו יורק בנוגע לחלקה בפרשה בארצות הברית. במסגרת ההסדר התחייבה משפחת סאקלר שלא להיאבק בניסיונות של מוסדות להסיר את השם סאקלר מבניינים שנבנו באמצעות תרומות מהמשפחה.
לאור הפרשה, מוסדות שונים בעולם הסירו את שם המשפחה מבנייניהם ובישראל חברי הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית תמכו בהצעה להמליץ לאוניברסיטת תל אביב לשנות את שם הפקולטה. כמו כן, המליצה הלשכה להביא לבחינה מחדש את השאלה האם ראוי כי הפקולטה לרפואה באוניברסיטה תמשיך לשאת את שמה של משפחת סאקלר.
בשנת 2022, שמה של הפקולטה בתל אביב בכל התוכניות נותר עדיין ללא שינוי. עם זאת, באחת מהתוכניות שמופעלות במסגרת הפקולטה, תוכנית ניו-יורק לתלמידים מארצות הברית ומקנדה, שונה שם התכנית כך שלא יכלול את השם סאקלר וכיום היא מכונה "The American Medical Program at Tel Aviv University", זאת לאור קריאות של סטודנטים מארצות הברית להסרת הנצחת משפחת סאקלר משם הפקולטה לאור תיאור קשיים מצידם להיות מזוהים עם השם סאקלר בארצות הברית.[15][16][17]
בשנת 2023, החליטה האוניברסיטה להסיר את השם סאקלר מהפקולטה לרפואה. ההחלטה התקבלה לאחר פסיקה שניתנה בבית משפט בארצות הברית לפיה מוסדות שונים במדינה יוכלו להסיר את שם המשפחה. מאחר שפסיקה זו אינה תקפה בישראל, הסרת השם בארץ נעשתה רק לאחר הגעה להסכמה בנושא בין האוניברסיטה לבין המשפחה.[18]
קישורים חיצוניים
פייסבוק של הפקולטה לרפואה
אתר האינטרנט הרשמי של הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות, אוניברסיטת תל אביב- הפקולטה לרפואה, ברשת החברתית פייסבוק
אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
