בני ברבש - Wikiwand

בני ברבש (נולד ב-8 באוגוסט 1951) הוא תסריטאי, במאי וסופר ישראלי.

עובדות מהירות לידה, מדינה ...

בני ברבש

בני ברבש, 2022
לידה	8 באוגוסט 1951 (בן 74) באר שבע, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת תל אביב
פרופיל ב-IMDb

ביוגרפיה

סכם

פרספקטיבה

בני ברבש, נצר למשפחת שניאורסון, הוא בנם של רות (לבית הבר) ומנחם ברבש. הוא נולד בבאר שבע, לשם עברה משפחתו מתל אביב. אביו היה איש הש"י ולאחר מכן איש השירות הציבורי. אמו הייתה מורה, מנהלת בית ספר ומדריכת מורים. בנעוריו גר שנתיים בארגנטינה, בעקבות שליחויותיו של אביו. אחיו הוא הבמאי אורי ברבש, איתו הוא משתף פעולה ביצירתו.

בשנת 1969 התגייס לצה"ל והתנדב לשייטת 13. הוא עבר טירונות צנחנים והכשרה כלוחם, אולם נאלץ לפרוש מן המסלול ושובץ בגדוד 51 (הבוקעים הראשון) של חטיבת גולני. עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב לחטיבת גולני ושימש כמפקד מחלקה בגדוד. בהמשך היה מפקד פלוגה בגולני^[1]. לחם במלחמת ההתשה ובמבצעים שונים כנגד ארגוני המחבלים בלבנון, והשתחרר סמוך למלחמת יום הכיפורים בשנת 1973. במלחמה הצטרף ברבש לכוחות חטיבת גולני ולחם ברמת הגולן כקצין בגדוד 51. בהיתקלות עם חיילי הקומנדו הסורי נפצע משני כדורים, בחזה ובברך^[2]. לאחר המלחמה נענה ברבש לבקשתו של מח"ט גולני, אל"ם אמיר דרורי, ושב לשירות בצה"ל. השלים את לימודיו במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ושימש כקצין אג"ם חטיבתי וכסמג"ד.

עם שחרורו מצה"ל הצטרף לתנועת "שלום עכשיו" ובמהלך שנות ה-80 היה ממובילי התנועה. ב-11 במאי 1982 כינסו שישה קציני מילואים של צה"ל, ובהם יובל נריה וברבש שהיה אז בדרגת רס"ן, מסיבת עיתונאים. השישה מחו על הפגיעה בטוהר הנשק בשטחים, תוך שהם מבססים את דבריהם על ניסיונם האישי^[3].

כמפקד גדוד במילואים לחם במלחמת לבנון הראשונה^[4].

בשנת 1984 שיתף פעולה לראשונה עם אחיו, אורי ברבש, כאשר כתב עם ערן פרייס, את התסריט לסרט "מאחורי הסורגים" העוקב אחר מאבקם המאוחד של אסירים יהודים וערבים בהנהלת הכלא בו הם נמצאים. שיתוף הפעולה הצליח והסרט זכה לשבחים רבים ולהתמודדות בפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר.

שיתוף הפעולה בין שני האחים המשיך גם בסרטיהם הבאים, בהם "אחד משלנו" ו"דרך הנשר" כשבני כתב את התסריט ואורי ביים. מאמצע שנות התשעים החל בני ברבש לכתוב סדרות טלוויזיה המשודרות ב"רשת" בערוץ 2 בבימוי אחיו, בהם "טירונות"^[5] ו"מילואים" העוסקות בהווי הצבאי. עיבד לסדרת-טלוויזיה גם את ספרו המצליח "מיי פירסט סוני", המספר על ילד המתעד את משפחתו השסועה.

ברבש מלמד בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב תסריטאות, קולנוע וטלוויזיה.

בשנים 2020–2021 היה פעיל מרכזי במחאה נגד בנימין נתניהו ("מחאת בלפור"). הוא תיאר זאת: "השתתפתי בארגון של כמה מההפגנות הכי גדולות שם ובהפקה של כל מיני סרטונים במסגרת הקמפיין, והקמנו התארגנות שניסתה לחבר יחד את כלל הארגונים. זו הייתה מלאכה קשה מאוד. במהלך השנה הזו התנתקתי כמעט לגמרי מכל העשייה שלי, הייתי כולי משועבד לפעילות החברתית או הפוליטית".^[6]

בשנת 2023 היה פעיל במחאה נגד הרפורמה המשפטית, ובין השאר נגד תוכניתה לסגירת תאגיד השידור הישראלי ונגד הכוונה שייחס לה "למוטט את מערכת המשפט, כדי למנוע מהאזרח הקטן את אמצעי ההגנה היחיד שיש לו מול החלטות שרירותיות המנוגדות לחוקי יסוד, כמו החופש להפגין, לשבות, להקים משפחה להט"בית, להתאגד וכדומה".^[7] בעצרת שנערכה במסגרת מחאה זו אמר: "האקדח, אותו אקדח. הידיים אותן ידיים. המסיתים אותם מסיתים. ראש הממשלה אותו פרובוקטור העומד על המרפסת בכיכר ציון יורק את אותו ארס שהתיז על ממשלת רבין, רק שעכשיו בנוסף לאקדח המעשן אוחזות הידיים האלה בהגה השלטון. עם אותו אקדח הם ממשיכים לירות לכל עבר, להשלים את המלאכה מנובמבר 1995. בושה. היום הם מבקשים להתנקש בדמוקרטיה הישראלית לשרוף לעפר את מגילת העצמאות שברוחה כוננה מדינת ישראל."^[8]

בפברואר 2024 יזם התארגנות לחלוקת פרסי ישראל על פי המלצותיה של ועדת הפרס, לאחר ששר החינוך יואב קיש הודיע שהפרסים לא יחולקו אלא רק בתחום התקומה: גבורה אזרחית וערבות הדדית^[9].