שער המוגרבים (מכונה גם: שער הרמב"ם וגם שער הלל[1]) הוא שער למתחם הר הבית, הנמצא בצידו הדרומי של הכותל המערבי. כיום, זהו השער היחיד משערי הר הבית, שדרכו נכנסים להר מבקרים לא מוסלמים. השער כונה כך על שם שכונת המוגרבים, שנהרסה בעבודות להרחבת רחבת הכותל המערבי לאחר מלחמת ששת הימים.
עוד בראשית ימי הביניים ביקרו בארץ ישראל עולי רגל מוסלמים מהמגרב.[2]
ההיסטוריון והגאוגרף מוג'יר א־דין ציין כי השכונה נוסדה ב-1193 על ידי בנו של צלאח א־דין, אל־אפדל איבן צלאח א־דין(אנ'), כהקדש (ווקף) עבור יוצאי המגרב. הוא ייסד שם מדרסה שנקראה "אל־אפדליה" על שמו, ועם השנים היא הפכה למסגד שייח' עיד, על שמו של אחד ממנהיגי העדה המוגרבית בן המאה ה-17. שייח' עיד נקבר בתוך המסגד, וזה הפך למוקד עלייה לרגל, בעיקר עבור הסופים. בחפירות שנערכו במקום בראשית המאה ה-21 זוהו שרידיו של השייח'. בהמאה ה-12 הרחיבו תורמים מוגרבים את הרובע. ב־1303 הוקמה בשבילם אכסניה מיוחדת שנקראה על שם אבו מידיאן הקדוש.[2] באותה שנה הוקמה בו גם הזאווייה המסמודית על ידי תורם מסמודי. ב־1320 הוקמה במקום זאווייה נוספת על ידי נכדו של המלומד הסופי שעיב אבו מדין. בשכונה התגוררו צאצאי המורים שגורשו מספרד ב־1491, וזכו בזכויות מיוחדות תמורת השמירה על הר הבית ומסגדיו.[3]
סוללת עפר – "מעלה המוגרבים" – הובילה אל השער, והייתה בנויה על גבי הבית היחיד של שכונת המוגרבים שלא נהרס (משום שהיה רשום בטאבו כקדוש). עקב התמוטטות של אחד מהקירות התומכים של הסוללה, שחיברה בין רחבת הכותל לשער המוגרבים, בעקבות שלגים ורעידת אדמה קלה, בחודש פברואר 2004, הוחלט לפרקה.[4] לפיכך, נבנה גשר עץ שנועד לאפשר את הגישה להר הבית באופן זמני. בינואר 2005, החליטה ממשלת ישראל על תוכנית לשיקום השער והסוללה, על ידי הקרן למורשת הכותל המערבי, שתכננה במקום גשרמונומנטלי. בתחילת 2007, הוחל בפירוק הסוללה לצורך עבודות ארכאולוגיות, שרק לאחריהן ניתן יהיה להתחיל בעבודות הבנייה.[5] פעולות אלה לוו במהומות מצד ערביי ישראל והפלסטינים, תוך קריאות חריפות מצד מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, ראאד סלאח.[6]
בהחלטת רשות הרישוי בירושלים מ־4 בנובמבר 2009, הוחלט להעניק היתר ל"הקמת גשר זמני לעלייה לשער המוגרבים למשטרת ישראל". בהיתר צוין כי "האישור הוא זמני עד שתתוקן ותחוזק סוללת העפר שעליה נמצאת הגישה הקבועה להר הבית"[7]
באוקטובר 2011, הודיע מהנדס עיריית ירושלים, שלמה אשכול, להנהלת הקרן למורשת הכותל על קיום סכנה מיידית לגשר, העובר מעל עזרת הנשים שבכותל, שתפוסתה עומדת על כ־2,000 מתפללות.[7] חודשיים לאחר מכן שלח מכתב שני עם צו לסגירה מיידית של הגשר.[8] באוגוסט אותה שנה, הקימה הקרן למורשת הכותל המערבי גשר עץ גדול כחלופה לגשר שנסגר,[9] אך שבועיים לאחר מכן, ב-11 בדצמבר 2011, פורק הגשר לאחר לחצים מצד בית המלוכה הירדני, שאיימו במשבר מדיני על כך שהגשר הוקם ללא תיאום.[10] כמחאה על החלטת הממשלה ביצעו למחרת 40 "נערי גבעות" פעולת "תג מחיר" בגבול ירדן. חברי "גרעין שכם" פרצו את גדר המערכת בין ישראל וירדן, בקרבה לגשר אלנבי, השתלטו על בנין בשטח ההפקר וסירבו להתפנות ממנו.[11]
נכון ל־2021, אף שאושרה תוכנית בסמכות ועדה מחוזית, ואף על פי שהוצאו היתרים לבניית גשר הקבע, הגשר "הזמני" עדיין קיים, והוא משמש למעלה מ־16 שנים, לעליית יהודים להר הבית בניגוד לדין – ללא היתר ובסתירה לתוכניות במקום. המטה לביטחון לאומי בוחן נושא זה, שהוא סוגיה מדינית מורכבת, ובתום הבחינה תועבר המלצת המל"ל לדרג המדיני.[7]
מהנדס הקרן למורשת הכותל, התריע במכתבו מ־2 במאי 2021, כי העץ שממנו עשוי הגשר נמצא במצב יובש קיצוני, אורך חיי העץ מוגבל, וכי יש להחליפו בגשר פלדה. לאחר ארבעה ימים בלבד, כתב ואישר את השימוש בגשר המוגרבים באופן זמני – והוסיף שהגשר נמצא יציב ובטוח לשימוש בתקופה הקרובה, כלומר ימי התפילה של ט' באב, ושהקרן צריכה לעבות את מערך הכיבוי ולדאוג לציר פינוי אם מתרחש אסון. זאת, בעקבות אסון הר מירון, שהתרחש בלג בעומר, אותה שנה.
באוגוסט 2021, נדחתה עתירת הנשים המתפללות בקביעות בכותל לבג"ץ, לאסור המשך שימוש בגשר וביצוע עבודות בו, ואשר הוגשה לקראת חודש הסליחות, ובשל הסכנה הנשקפת למתפללות.[7]
שער המוגרבים פתוח למבקרים בכול ימות השנה למעט ימי שישי ושבת וחגים מוסלמים.[12] עד שנת 2000, היה השער פתוח גם בשבתות. אחרי 3 שנים שההר היה סגור למבקרים בין השניים 2000 ל-2003 (למעט מוסלמים), נפתח מחדש לחמישה ימים בלבד.[13]
ישראל
.jpg)
ערך מורחב – הגירות מוסלמים מצפון אפריקה לארץ ישראל
שער המוגרבים - אתרים היסטורים בישראל, סרטון באתר יוטיוב
