דובר צה"ל
מייצג את הצבא במגעיו עם האזרחים והתקשורת מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מייצג את הצבא במגעיו עם האזרחים והתקשורת מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מערך דוֹבר צה"ל (בראשי תיבות: מערך דוֹ"ץ) הוא מערך באגף המבצעים (אמ"ץ) בצה"ל, המייצג את הצבא במגעיו עם הציבור ועם התקשורת. בראש המערך עומד קצין בדרגת תת-אלוף (תא"ל) שתוארו "דובר צה"ל". המערך אחראי לפרסום ההודעות הרשמיות של צה"ל, להפעלת פלטפורמות הדיגיטל של צה"ל ולפגישות אנשי הצבא עם אמצעי התקשורת (עיתונות, רדיו, טלוויזיה, אינטרנט וכדומה). לפי אתר האינטרנט של מערך דובר צה"ל, ייעודו של המערך הוא "העצמת אמון הציבור בצה"ל, חיזוק הלגיטימציה לפעילותו והרתעת האויב באמצעות השפעה על המרחב הציבורי תקשורתי באופן ממלכתי, מבצעי, חדשני ויוזם"[1]. בנוסף לשפה העברית המערך פועל גם בשפות ערבית, אנגלית, פרסית, ספרדית ועוד.
 | |
| תג היחידה של מערך הדוברות | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| בסיס האם | מחנה אביב |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 אגף המבצעים |
| דרגת המפקד |
 תת-אלוף |
| מפקד נוכחי | דניאל הגרי |
| מפקדים | ראו כאן |
דובר צה"ל כפוף לראש אגף המבצעים והוא חבר פורום מטכ"ל. דובר צה"ל הנוכחי הוא תת-אלוף דניאל הגרי.
היחידה החלה כ"יחידת הקשר לעיתונות" שהוקמה על ידי כתריאל כ"ץ, שקודם לכן היה דובר "ההגנה"[2]. יחידת דובר צה"ל הייתה כפופה לראש אגף המודיעין עד אחרי מלחמת יום הכיפורים. בתקופתו של אריה שלו בתפקיד (1963–1967) שם היחידה שונה למחלקת ביטחון והסברה, ושילב את ענף הקישור לעיתונות עם ענף ביטחון שדה. לאחר מלחמת יום הכיפורים הוכפפה היחידה ישירות לראש המטה הכללי, העומד בראשה זכה לדרגת תת-אלוף והוא משתתף בישיבות פורום מטכ"ל. ב-1999 הועברה היחידה לכפיפות אגף המבצעים, ודובר צה"ל הוכפף לראש האגף, למעט בנושאים בהם יקבע הרמטכ"ל מראש ובכתב שבהם יהיה כפוף ישירות אליו.
בעת מלחמת לבנון השנייה לדובר צה"ל היה תפקיד משמעותי במערכה, שהתאפיינה בפתיחות תקשורתית לצד לוחמה פסיכולוגית[3].
במהלך כהונתו של אבי בניהו כדובר צה"ל הפכה היחידה מחטיבה למערך, עת הוכפפו לסמכותה המקצועית מדורי הדוברות באגפי המטכ"ל ובזרועות. בתקופה זו גם תוקנן תפקיד ראש מחלקת תקשורת.
כהונתו של דובר צה"ל אורכת ככלל כשנתיים, אולם במקרים רבים התארכה או התקצרה מסיבות שונות. לצד דוברי צה"ל שכיהנו לאורך השנים, שלושה מונו לתפקיד אך לבסוף מינויים בוטל: דני נוה (1991), ליאור לוטן (2011), וגיל מסינג (2019).
.jpg)
מערך דובר צה"ל מורכב ממספר ענפים ודוברים הפרוסים באגפים, בזרועות ובפיקודים. דובר פיקוד, זרוע, אגף, אוגדה או ראש מדור הוא קצין בדרגת רב-סרן או סרן, לפעמים, דרגתו תהיה אף סגן-אלוף. לדובר צה"ל כפופה סגנית דו"ץ וראש מחלקת מבצעי תקשורת. המבנה הנוכחי התעצב במסגרת תפיסת "שן הארי" (2018) שנוסחה על ידי הדובר רונן מנליס ואשר העמידה את הרב-קהליות והדיגיטל בבסיס העשייה תוך מימוש המשימה הדוברותית[דרושה הבהרה].
ענף תקשורת ישראלית אמון על הקשר אל מול כלל גופי התקשורת בישראל ופועל בשגרה ובחירום למטרת קידום נושאים מוגדרים בסדר היום הציבורי, בשיח התקשורתי, וכן פועל לחיזוק האמון בצה"ל. בעבר הענף היה ידוע בתור "יחידת הקשר לעיתונות" ולאחר מכן בתור "ענף הקישור לעיתונות". חיילי הענף מחולקים למדורים, האחראיים על הקשר אל מול הכתבים בכלי התקשורת השונים:
לצד ראש הענף פועל מדור ריכוז: מדור המתכלל את העבודה בענף תקשורת ישראלית ואמון על ריכוז יוזמות ופניות והתוויית מדיניות תקשורתית. המדור מורכב ממספר תאים:
כל דובר נדרש להכיר את היחידה שתחתיו באופן המקצועי ביותר, ליזום כתבות על פעילות היחידה ולענות לשאילתות המוגשות בדבר היחידה.
הנציגויות בפיקודים המרחביים:
| שם | תקופת כהונה |
|---|---|
| רס"ן אפרים מרקושביץ | 1953–1954 |
| רס"ן מרדכי בנדיקט | 1954–? |
| רס"ן ברוך בנדט | ?–1962 |
| סא"ל דוד גורן | 1962–? |
| סא"ל יהודה פריהר | 1967 |
| סא"ל זרובבל שלו | 1967–1970 |
| סא"ל שלמה יובל | 1970–1971 |
| סא"ל שמואל צחי | 1971–1975 |
| סא"ל זאב פלג | 1975–1976 |
| סא"ל שמואל מויאל | 1976–? |
| סא"ל גיורא פורדס | ?–1984 |
| סא"ל יצחק טוניק | 1984–1987 |
| סא"ל יאיר עמיקם | 1987–1990 |
| סא"ל רון קרומר | 1990–1992 |
| סא"ל אבי בניהו | 1992–1995 |
| סא"ל עופר לפלר | ? |
| סא"ל אדיר חרובי | ?–2002 |
| סא"ל מירי רגב | 2002–2003 |
| סא"ל אריאלה בן-אברהם | 2003–2007 |
| סא"ל עדי בן ש"ך | 2008–2012 |
| סא"ל עודד הרשקוביץ | 2012–2016 |
| סא"ל מתן גרינשטיין | 2016–2021 |
| סא"ל רועי יחזקאל | 2021–מכהן |
מטה השטח הוקם בשנת 2018, במסגרת הקמת מערך דובר צה"ל והכפפת הדוברויות למפקד המערך. באגפי המטה ובזרועות של צה"ל פרוסות דוברויות האחראיות לדברר את היחידות השונות, ליזום כתבות ותוצרים דיגיטליים עליהן בכלל הפלטפורמות התקשורתיות בישראל ומחוצה לה. מטה השטח הוא גוף המאגד את כלל דוברויות השטח באגפים ובזרועות. נציגי דובר צה״ל באגפים ובזרועות אחראים על הקשר בין צה״ל לתקשורת, בכך שהם מדבררים את המפקדים בשטח ומביאים תכנים, סיפורים, ומידע לכלל מדורי מטה דובר צה"ל המעבירים אותם לתקשורת הישראלית, הבינלאומית והערבית.
הדוברויות הקיימות:
ענף תקשורת בינלאומית אמון על הקשר עם כלי התקשורת הבין-לאומיים, לרבות פלטפורמות הדיגיטל הבינלאומיות, ומול ארגונים בין-לאומיים ברחבי העולם, ופועל בשגרה ובחירום ליצירת לגיטימציה לפעולות צה"ל. ענף תקשורת בינלאומית כולל חמישה מדורים:[5]
| שם | תקופת כהונה |
|---|---|
| סא"ל משה פוגל | 1992-1995 |
| סא"ל אביטל ליבוביץ | 2010–2012 |
| סא"ל פיטר לרנר | 2017–2012 |
| סא"ל יונתן קונריקוס | 2017–2021 |
| סא"ל אמנון שפלר | 2021–2022 |
| סא"ל ריצ'רד הכט | 2022–2024 |
| סא"ל (ייצוג) נדב שושני | 2024–מכהן |
ענף אסטרטגיה ומבצעי תקשורת הוא הגורם האחראי על גיבוש האסטרטגיה הדוברותית והמסרים של צה"ל מול התקשורת, בהתבסס על מחקרים הנוגעים למגמות תקשורתיות. הענף מהווה סמכות מקצועית במערך בשישה תחומי ידע שונים - ניטור ומחקר תקשורת ודעת קהל, בניית אסטרטגיה דוברותית לצה"ל, מוכנות לחירום במערך, הכשרת כוח האדם בדובר צה"ל והכשרה תקשורתית בצה"ל כולו. הענף מהווה איחוד של שני ענפים שהתקיימו בנפרד עד שנת 2015 – ענף מא"י (מחקר, אסטרטגיה ויזמות) וענף מבצעים – וכן של בית הספר הצבאי לתקשורת, שהתקיים עד אז כיחידה נפרדת בתוך החטיבה.
מדור אמ"ת (אסטרטגיה, מחקר ותכנון): המדור מופקד על גיבוש המדיניות הדוברותית בפעילות המערך, במספר דרכים - ניתוח הזדמנויות ואיומים, גיבוש דרכי פעולה ומסרים למינוף, חידוד סוגיות מינוח, ניתוח וריכוז תמונת מצב תקשורתית, ומתן ייעוץ שוטף לגורמי המערך בטיפול הדוברותי ובמיתוג הגופים השונים.
מדור אג"ם: התאים השונים במדור אמונים על הובלת מבצעי תקשורת במערך בשגרה ובחירום, תוך שילוב תחום התודעה הגלויה והמזוהה, וקידום מוכנות המערך לפי זירות הלחימה ובהתאם למערכות התקשורת.
בית הספר הצבאי לתקשורת: בית הספר אמון על הכשרת כוח אדם ועל פיתוח ידע מקצועי ותורתי במערך. בנוסף, הוא נועד לבסס ולהטמיע עבור כלל מפקדי וחיילי צה"ל את ההכשרה בתחום התקשורת, בממשקי צבא-תקשורת ולהתנהלות בזירה רוויית תקשורת. בבית הספר מתנהלות בין השאר הכשרתם המקצועית של משק"י הדוברות, השלמות הקצונה, קורס מ"כים למתעדים המבצעיים וכן הלאה. בשנים האחרונות, הקורסים השונים והטירונות מתקיימים במחנה גדעונים.
תחום תקשורת ערבית מוביל את המאמץ הדוברותי מול קהל היעד דובר הערבית, בדגש על העולם הערבי. התחום פועל בשני מאמצים מרכזיים הן מול התקשורת הערבית המסורתית ובכללה ערוצי הלוויין, אתרי החדשות באינטרנט, התקשורת המגזרית בערבית והעיתונים היוצאים לאור בעולם הערבי, והן בעולם הרשתות החברתיות בעולם הערבי.
התחום פועל על מנת להשפיע על סדר היום, להעביר את מסרי צה"ל מול הקהלים השונים ולסייע במאמצים שנועדו להציג את צה"ל ואת מדינת ישראל באור חיובי בעולם הערבי.
התחום מפעיל פלטפורמות ברשתות החברתיות בערבית: פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, יוטיוב וטלגרם, ומוביל קמפיינים ייחודיים וייעודיים מול קהלי היעד השונים.
בסוף שנת 2019, הוקם תחת התחום תא תקשורת פרסית, המפעיל עמודי דיגיטל בפרסית ברשתות השונות.
אלוף-משנה אביחי אדרעי משמש כראש תחום תקשורת ערבית בחטיבת דובר צה"ל. מכונה גם "דובר צה"ל בערבית". רב-סרן אלה ואויה, המוכרת לעולם הערבי כקפטן אלה, משמשת כסגנית התחום.
שונות:
בנוסף לדוברויות הקיימות, ישנן גם דוברויות נוספות, אשר אינן מהוות חלק ישיר ממערך דובר צה"ל, אך כפופות אליו מקצועית ומפקדות על משקי"ם שונים.
ערך מורחב – יחידת ההסרטה של דובר צה"לענף הפקה ומדיה מרכז את הפעלת כלל המשאבים הוויזואליים של מערך דובר צה"ל - הצילום והתיעוד המבצעי, בנייה והפצת תוצרים חזותיים, קידום הקמפיינים השונים של צה"ל, ניהול אתר צה"ל והרשתות החברתיות, הפקות נרחבות והפעלת החמ"ל הוויזואלי של צה"ל.
ענף ארגון ומשאבי אנוש (אומ"ן) אמון על מתן מענה לוגיסטי, ארגוני וניהולי לצורך תמיכה וסיוע לפעילות המערך בשגרה ובחירום. הענף בנוי ממדור משאבי האנוש ובו משרדי השלישות והקישור, וממדורי לוגיסטיקה, תקציבים, תקשוב ומשמעת, בו נמצאת רס"ר החטיבה, ומש"קי האבטחה, התורנויות והמשמעת.
קורס מקצועות הדוברות הוא הקורס המכשיר את כלל החיילים במערך דובר צה"ל. אורכו של הקורס שמונה שבועות, והוא מתקיים במחנה גדעונים בפיקוד בית הספר הצבאי לתקשורת.
במסגרת הקורס מוכשרים חניכים אשר ישרתו בכלל התפקידים במערך דובר צה״ל בחלוקה לחמש מגמות שונות- מש״ק דוברות, רכז רשתות חברתיות, עיתונאי צבאי, מתעד מבצעי ותקשורת חזותית - תסריטאי, מפיק, צלם וידאו, צלם סטילס, עורך וידאו, גרפיקאי ואפטריסט.
ההכשרה כוללת תכנים שונים ביניהם הכרות עם צה״ל, עם עולם הדוברות והתקשורת הישראלית, הערבית והבינלאומית וכן תכנים העוסקים בעבודת מערך דובר צה״ל.
במסגרת הקורס עוברים החיילים הרצאות שמועברות על ידי מרצים בכירים מצה"ל ומתחום התקשורת, יוצאים לסיורים מגוונים ועוברים סימולציות המדמות את פעילות מערך דובר צה״ל.
לקורס משובצים חיילים בעלי נתונים גבוהים, שעברו מיונים בהיותם מלש"בים במסגרת אשכול הדוברות. המבחנים בודקים ידע כללי, יכולת ביטוי בכתב ובעל-פה, אינטראקציה קבוצתית והתמודדות במצבי לחץ. שלושת השלבים כוללים מבחני ידע בנושאים כלליים, סימולציות וראיון הנעשה על ידי ועדת קצינים מהמערך.
לפני תחילת הקורס, כלל החיילים עוברים טירונות 02 בסמכות דובר צה"ל המתקיימת במחנה גדעונים תחת פיקוד בית הספר הצבאי לתקשורת.
בסיום הקורס משובצים הבוגרים בענפי המערך השונים ובגופי הדוברות של הזרועות, הפיקודים והאגפים.
| שם | תקופת כהונה | הערות | תמונה |
|---|---|---|---|
| משה פרלמן | 1948 – 1952 |  | |
| עמינדב פרי | 1952 – 1953 |  | |
| נחמן קרני | 1953 – 1955 |
|
.jpg) |
| נחמיה ברוש | 1955 – 1957 |  | |
| שאול רמתי | 1957 – 1959 |  | |
| דב סיני | 1959 – 1963 |  | |
| אריה שלו | 1963 – 1967 |  | |
| רפאל אפרת | 1967 – 1969 |  | |
| יוסף כלב | 1970 – 1972 |  | |
| פנחס להב | 1972 – 1974 |  | |
| אפרים פורן | 1974 – 1975 | לימים המזכיר הצבאי של ראש הממשלה |  |
| דב שיאון | 1975 – 1976 |  | |
| יואל בן-פורת | 1976 – 1977 |  | |
| יצחק גולן | 1977 – 1979 |  | |
| יעקב אבן | 1979 – 1984 |  | |
| אפרים לפיד | 1984 – 1989 |  | |
| נחמן שי | 1989 – 1991 | במלחמת המפרץ, כונה "המרגיע הלאומי". לימים שר התפוצות |  |
| אילן טל | 1991 – 1994 |  | |
| עמוס גלעד | 1994 – 1996 | לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים |  |
| עודד בן-עמי | 1996 – 2000 |  | |
| רון כתרי | 2000 – 2002 |  | |
| רות ירון | 2002 – 2005 |  | |
| מירי רגב | 2005 – 2007 |  | |
| אבי בניהו | 2007 – 2011 |  | |
| יואב מרדכי | 2011 – 2013 |  | |
| מוטי אלמוז | 2013 – 2017 |
|
 |
| רונן מנליס | 2017 – 2019 |  | |
| הדי זילברמן | 2019 – 2021 | ![Thumb](#/media/קובץ:תא"ל_הדי_זילברמן.jpg) | |
| רן כוכב[6] | יוני 2021 – מרץ 2023 |  | |
| דניאל הגרי[7] | מרץ 2023 – הווה |  | |
| סגן דובר צה"ל | סגן נוסף לדובר צה"ל | |||
|---|---|---|---|---|
| שם | תקופת כהונה[8] | שם | תקופת כהונה | תפקיד |
| ישראל (איזי) כנען | 1982–1987 | |||
| רענן גיסין | 1987–1991 | |||
| ישראלה אורון | 1991–1993 | |||
| בני כהן | 1993–1995 | |||
| אירית עצמון | 1995–1997 | |||
| עילם קוט | 1997–2002 | |||
| מירי רגב | 2002 | |||
| אורלי גל | 2002–2005 | |||
| שלומי עם-שלום | 2005–2007 | עמית לבני | 2003–2005 | ראש מחלקת מאי"ה
(מחקר, אסטרטגיה, יצירה והסרטה) |
| זאב שרוני | 2007–2010 | עופר קול | 2008–2011 | ראש מחלקת תקשורת |
| שי שטרן | 2010–2014 | אריאלה בן-אברהם | 2011–2015 | ראש מחלקת תקשורת |
| אריאלה בן-אברהם | 2014–2015 | |||
| עודד הרשקוביץ | 2015–2018 | |||
| יעל וולף-בראל | 2018–2020 | |||
| שולמית מילר-בוטבול | 2020–2024 | מורן כץ | 2020–2023 | ראש מחלקת תקשורת |
| מתן גרינשטיין | 2024-מכהן | סגן דובר צה״ל לתקשורת | ||
אמינות והגינות הדיווחים שמספק דובר צה"ל לתקשורת ספגה ביקורת, במיוחד במקרים שבהם פרסם הדובר ידיעות שגויות בזמן שמידע נכון נמסר דווקא על ידי גופים מחוץ לצבא. חלק מהמבקרים מאשימים את דובר צה"ל בשקרים מודעים, אחרים מבקרים פרסום ידיעות מוטעות טרם בדיקה מעמיקה דיה. עם המבקרים נמנים מבקר המדינה[9], עיתון "הארץ"[10] וועד מתיישבי השומרון[11].
ביקורת נוספת המופנית כלפי דובר צה"ל היא היותו צנזור צבאי נוסף על הצנזורה הביטחונית המופעלת במדינת ישראל. תופעה זו מופיעה ביתר שאת בתקופות לחימה ובאה לביטוי בין היתר באמצעות המונופול אותו מחזיק דובר צה"ל על המידע הצבאי, מניעת סיקור חופשי ובניית מערכת של יחסי "קח-תן" בין המערכת הצבאית לכתבים המסקרים אותה[12]. מנגד, במלחמת לבנון השנייה נמתחה ביקורת על כך שהתאפשר סיקור פתוח מדי במסגרתו גופי תקשורת דיווחו על מיקומי נפילות רקטות בישראל (דבר שחזר על עצמו גם במבצע עופרת יצוקה, לפני שמערכת כיפת ברזל הייתה מבצעית), מידע המאפשר לחוליות השיגור לאכן את הפגיעות. כמו כן צולמו שטחי כינוס באופן שמסגיר את מיקומם.[דרוש מקור]
בעקבות סיקור הפשיטה על המרמרה נמתחה ביקורת על העיכוב הרב בהפצת המידע כאשר בעולם כבר הופץ מידע מסולף מטעם גורמים עוינים לישראל.[דרוש מקור]
בינואר 2017 נמתחה ביקורת על אמינות הודעותיו של דובר צה"ל בפרשת אלאור אזריה ופיגוע הדריסה בטיילת ארמון הנציב[13].
בדיקת הקשר לכתבים - בחודש ספטמבר 2018, מינה דובר צה"ל, תא"ל רונן מנליס, ועדה בראשות כב' השופטת (בדימוס) אילה פרוקצ'יה לבחינת הקשר עם כתבים המסקרים ענייני צבא. ב-22 במאי 2019 הגישה הוועדה דין וחשבון על עבודתה בצירוף המלצותיה בנוגע לממשק של מערך דובר צה"ל עם הכתבים המסקרים ענייני צבא[14].
בשנת 1987, בעת כהונתו של הדובר, תא"ל אפרים לפיד, קבלה יחידת הדובר פרס יצחק שדה לספרות צבאית על הפקת הסרט "שתי אצבעות מצידון"[15].
בשנת 2012 הוקמה עמותת "בוגרי מערך דובר צה"ל" המשמשת כעמותה הרשמית של בוגרי המערך. יושב ראש העמותה, נכון לשנת 2012, הוא סגן דובר צה"ל לשעבר (2007–2010) אל"ם (מיל') זאב שרוני. מטרות העמותה הן טיפוח וקידום מורשת מערך דובר צה"ל ומערך הדוברות והדיפלומטיה הציבורית הצה"לי באמצעות הנחלת מורשת מערך דובר צה"ל ומערך הדוברות של צה"ל, עזרה בתיעוד היסטוריית מערך דובר צה"ל ומערך הדוברות של צה"ל וקיום פעילויות ואירועים להנחלת מורשת מערך דובר צה"ל ומערך הדוברות. העמותה פורקה במאי 2021[16].
אתר האינטרנט הרשמי של דובר צה"ל אתר האינטרנט הרשמי של צה"ל
דובר צה"ל, ברשת החברתית פייסבוק
דובר צה"ל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ישראל, צה"ל. לשכת דובר צה"ל, דף שער בספרייה הלאומית
נעמי דרום, כך פועל צבא היחצ"נים של דובר צה"ל כדי לקדם את המותג החזק במדינה, באתר הארץ, 25 בפברואר 2015 אמיר אורן, הקסרקטין מת, יחי הדובר: האבולוציה של תפקיד דובר צה"ל, באתר הארץ, 9 בפברואר 2017Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
