דיר חנא
כפר ערבי בישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דֵיר חַנָּא (בערבית: دير حنا) היא מועצה מקומית במחוז הצפון, בבקעת סכנין, בצפון הגליל התחתון המרכזי (לב הגליל), והיא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1975.
מצודת דאהר אל-עומר בכפר | |||||||||||||||||||||||||
שם בערבית | دير حنا | ||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | הצפון | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | ||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | חוסיין סעיד | ||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 226 מטר | ||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב 10,000–19,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 10,950 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 170 | ||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.8% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.08 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 1,221 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[2] | 160 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[4] | 8,970 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 140 | ||||||||||||||||||||||||
(למפת ישראל רגילה) | |||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[5] |
4 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 178 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.3923 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 153 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל דיר חנא נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||
אתר המועצה |
יש מספר סברות לגבי מקור השם: על שם קדוש נוצרי שעל שמו היה קרוי מנזר במקום, על שם מפקד צבא צלבני שכבש את המקום, או גלגול שמו של היישובים היהודיים כפר חנון או כפר יוחנא מתקופת המשנה והתלמוד[6]. בכפר יוחנא התיישבה משמרת הכהנים יכין ובכפר חנן פעלו מספר תנאים ואמוראים. על פי זאב וילנאי פירוש השם הוא מנזר חנה, על שם חנה הקדושה, סבתו של ישו.
במרכז היישוב ישנו מבצר ברמת השתמרות בינונית, אשר נבנה במאה השמונה עשרה על ידי שליטי הגליל אז, משפחת זידאן - משפחתו של דאהר אל עומר. סעד אל עומר, אחיו של טאהר אל עומר בנה ביישוב את ארמונו ואת המסגד הצמוד ב 1732. טאהר שלח את בנו עותמן להתנקש באחיו סעד ובתמורה הבטיח לו את שפרעם. הבן עותמן חנק את דודו סעד אך ט'אהר אל עומר הפיץ שמועה שסעד מת מהכשת נחש ועותמן לא קיבל את שפרעם. עלי ועותמן בני ט'אהר לכדו את דיר חנא ומשם שלחו מסר לאביהם שיעמוד בהבטחתו. ט'אהר עלה על דיר חנא עם כל צבאו אבל תוך כדי המצור הסתבר שפחה דמשק עולה על הגליל. התייר קונסטאנטן פרנסואה וולני (Volney) מספר שט'אהר קרא לבניו וביקש מהם הפסקת אש וארוחת ערב משפחתית. בארוחה הוחלט לחבור ולהילחם נגד הפחה ואחר כך לשוב ולהתקוטט וכך הסתיים המרד. במשך תקופת שלטון המשפחה ישבו בארמון כמה מבניו של ט'אהר, אחמד, עותמן ועלי. את הארמון והחומות שהקיפו את הכפר הרס אויב המשפחה אחמד אל ג'אזר מושל עכו. עלי אל עומר ברח ללבנון ומשם לגולן ולבסוף נרצח על ידי חיילי פחה דמשק.
בחצר הארמון מונחים כיום חלקי בית בד מודרני לתצוגה. שרידי חומות הארמון והמסגד עדיין בנויים אבנים צהובות ולבנות כפי שהיה במקור[7].כנסיית הכפר בנויה אף היא על שרידי הארמון.