דרך לדו
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
דרך לדו נבנתה ונסללה במהלך מלחמת סין–יפן השנייה, ונועדה לאפשר מעבר אספקה בדרך היבשה מבעלות הברית לסין, לאחר שהיפנים השתלטו על דרך בורמה ששימשה למטרה זו עד שנת 1942. הדרך נפתחה לתנועת אספקה בינואר 1945, ועברה בין לדו, באזור אסאם שבצפון-מזרח הודו, לבין מחוז יונאן שבדרום-מערב סין. עיקר מהלכה היה בתחומי בורמה, והיא עברה דרך הערים שינגבוויאנג, מיטקינה ובהאמו במחוז קאצ'ין שבבורמה.
קואורדינטות | 27°41′18″N 95°55′57″E |
---|---|
דרך לדו מצפון הודו לסין; נקראה גם "דרך סטילוול" על-שם ג'וזף סטילוול, המפקד האמריקני בדרום מזרח אסיה במהלך מלחמת סין–יפן השנייה | |
כבר במאה ה-19 בדקו מהנדסי רכבות בריטיים את מעבר פאנגסאו שבגבול הודו-בורמה, שגובהו הממוצע כ-1,100 מ'. הם הגיעו למסקנה שהמסלול יוכל לחצות את בורמה ולרדת ולהגיע עד לעמק הוקאוונג, אך ההצעה לסלול את הדרך נזנחה בסופו של דבר. לאחר שהבריטים נדחקו ממרבית שטחה של בורמה בידי היפנים, גברה שוב חשיבות סלילת דרך האספקה לסין בעיני האמריקנים. לאחר שגם רנגון נכבשה בידי היפנים, ולפני שסלילת דרך לדו הושלמה, הועברה האספקה לסינים בדרך האוויר, בעיקר באמצעות רכבת אווירית שעברה מהודו לסין מעל הקצה המזרחי של הרי ההימלאיה, באזור שכונה "הדבשת" (the Hump).