האומה - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for האומה.

האומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שער האומה, גיליון 177, אביב תש"ע 2010
שער האומה, גיליון 177, אביב תש"ע 2010

האומה, במה למחשבה לאומית, לתיעוד ולספרות, הוא כתב עת, רבעון, הרואה אור אחת לשלושה חודשים על ידי מסדר ז'בוטינסקי בישראל מאז 1962. עד כה יצאו 220 גיליונות[1]. מאז גיליון 220 נכנסה עמותת שלטון בית"ר לשותפות בהוצאת כתב העת, והוקמה מועצת מערכת חדשה.

היסטוריה

העורך הראשון היה דוד ניב, ההיסטוריון של האצ"ל ועורך דברי הכנסת. אחריו ערכו: חיים מילקוב, משה גולד, אברהם הלר, משה בלע, יוסף כרוסט ואפרים אבן. מאז 1999 עורך אותו יוסי אחימאיר, שהוא גם ראש מכון ז'בוטינסקי.

"האומה" עוסק במנעד שאלות עיוניות ואידאולוגיות, במורשת זאב ז'בוטינסקי, הגות, עיון, מחקר, תיעוד, ביקורת וספרות. מאמרים ואיגרות רבים של ז'בוטינסקי פורסמו ומתפרסמים לראשונה בעברית ב"האומה".

בדצמבר 2012, צוין 50 שנה להופעתו הרצופה של "האומה". כתב העת מופץ למנויים, לספריות, לחוקרים ולאנשי אקדמיה ותקשורת.

בכל גיליון משתתפים בין 20 ל-30 כותבים - חוקרים, מדינאים, פובליציסטים, אנשי רוח ועיתונאים, וכן נכללים מדורים קבועים: "בפתח הגיליון" הכולל ענייני אקטואליה ובעיות שעל סדר יומה של הציבוריות היהודית ומדינת ישראל, בימת קוראים, שירים, ביקורת ספרים חדשים, וספרים שנתקבלו במערכת. כל גיליון כולל כ-152-128 עמודים. ואולם הגיליון ה-150 והגיליון ה-200 היו מוגדלים במיוחד.

מפעם לפעם מוקדש גיליון של "האומה" לנושא אחד, למשל באביב תש"ע 2010, ראה אור גיליון שהוקדש לזאב ז'בוטינסקי. בדרך כלל לאחר כל גיליון מתקיים אירוע "האומה" בעל-פה, בהשתתפות העורך ומרצה מרכזי. עם משתתפי "האומה" הבולטים: יורם ארידור, אריה נאור, אמיר גולדשטיין, אליעזר שביד, יוסף קיסטר, שרה אוסצקי-לזר, יואב גלבר, נורית גוברין, גרשון הכהן, משה יגר, אריה אלדד, עדו נתניהו, יצחק בן ישראל, נתן ברון, שלמה נקדימון, שולה אברמסקי, מירון איזקסון, משה ארנוולד, צבי צמרת, אביתר בן צדף, חבצלת פרבר ורבים אחרים.

"האומה" ראה אור גם בשפה הרוסית, וזאת במטרה לתרום לקליטה התרבותית-חברתית של העולים מחבר העמים. יצאו לאור ארבעה גליונות, בשנים 1991, 1992, 1993 ו-2002, תחת השם "נאש נארוד".

להלן מתוך דבר המערכת במלאת שנה ל"האומה", שפורסם בגיליון 4, ניסן תשכ"ב, מרץ 1963:

"...הנחנו מסד לבימה, שעיקרה ההגות הלאומית על כל גוני ביטוייה, ולא ברתחנות של פולמוס אלא במידת ההתבוננות וביסוד המחשבה. הדברים שניתנו בארבע החוברות הראשונות של 'האומה' באו אלינו מסיעה גדולה של מספרים, משוררים ומבקרים, אנשי מדע, עיון ומעשה, כל אחד בתחומו שלו, כל אחד על סגנונו וצביונו. ואולם ביקשנו שיהא חוט-שני עובר בכל, שיחוזקו במיוחד כמה יסודות, שחשיבותם גדולה לאומה ולחברה.
ביקשנו לחזק את המאחד בתוכנו ולהחליש את המפריד... ביקשנו לטפח את ערכי המוסר והגבורה של העם בעבר הרחוק והקרוב. טיפוחם של אלה אפשר שהוא גורלי ממש בימים אלה של רפיון-מתח מוסרי, מבוכה רוחנית ועייפות-גיבורים. ולא פחותה בחשיבות גם הבלטתם של אותם קניינים לאומיים, קנייני-רוח וקנייני-מעש, שכותבי היסטוריה 'רשמיים' נוהגים בהם מידת-העלמה ביודעים. נוסיף גם להבא לחשוף אמיתות, להשרישן בתודעת הציבור ולקוות, שקניינים ואמיתות אלה יסייעו בידיהאומהלהשלים את תהליך תחייתה המדינית והרוחנית.
ביקשנו את טוהר הוויכוח. עודדנו אף המרצנו את המשתתפים ברבעוננו להאיר שורשי-דברים, לחזור ולבדוק עיקרים, לנתח מוסכמות. אבל ראינו בטוהר הוויכוח, בנקיות הלשון, בכיבוד דעת הזולת, בהיעדר הפנייה האישית ובביטוי התרבותי – ערך בונה לעצמו. אנו מקווים שאף להבא נשכיל ליתן חלקנו לעידונו של סגנון הוויכוח הציבורי במדינתנו.
ביקשנו להקנות לקוראים דעת היהדות וערכיה, ועם זאת לקרבם לגילויים הגדולים של המחשבה והיצירה האנושית-הכללית. נשקוד להביא גם להבא דברי עיון ומחקר בחכמת ישראל וכן תרגומים ממבחר הטוב והיפה שבאוצר התרבות העולמית – להרחיב דעת, להטעים מן הנשגב, לשם עילוי היחיד והציבור.
יסודות אלה מעוגנים כולם במורשת הגדולה, שנחלנו מן המורה זאב ז'בוטינסקי, אוהב-העם, הלוחם אמיץ-הרוח לתחייה ולשיחרור, איש-ההדר, העברי המשלים עבריותו כל ימיו, האדם שכל טוב וכל יפה בתרבות האנושית לא היה זר לו. מורשתו הרבגונית בשאלות האומה והיחיד, התרבות והמשק, המוסר והנוי, עוד כוחה עימה להפרות ולהתסיס גם את מחשבת ימינו. ראויה היא אפוא שנוסיף לטפחה ולסגלה לצורות-חיינו החדשות".

המאה ה-21

בריאיון לערוץ 7, בשנת 2012, לציון יובל שנים להופעת "האומה", אמר העורך יוסי אחימאיר: "יש עיתונות ליומה ויש עיתונות כמו 'האומה', שהיא עיתונות המופיעה אחת לשלושה חודשים עם מאמרי עומק ואיכות, אלה הם מאמרים שלא קיימים רק ליומם, אלא מנתחים מצבים עקרוניים חשובים ומביאים את העמדות הלאומיות הנכונות. הם נותנים לקורא להתעמק במשהו עמוק יותר וממשי יותר".

בסוף 2016 בחרה שרת התרבות והספורט מירי רגב לפרסם את משנתה המלאה בגיליון 203 של האומה, במאמר "כתונת הפסים הישראלית: קולות רבים – עם אחד"[2].

צור ארליך הגדיר אותה שנה את האומה כאחיו הגדול של השילוח[2].

הערות שוליים

  1. ^ "האומה", גיליון 212. מתוך אתר "מסדר ע"ש זאב ז'בוטינסקי"
  2. ^ 1 2 צור ארליך, ‏סקירת הספר, השילוח 2, דצמבר 2016
{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
האומה
Listen to this article