Loading AI tools
מחזאי, במאי ומתרגם ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הִלֵּל מִיטְלְפּוּנְקְט (נולד ב-18 בספטמבר 1949) הוא מחזאי, מתרגם ובמאי תיאטרון ישראלי, מהבולטים במחזאים הישראלים החל משנות ה-70 של המאה ה-20.
לידה | 18 בספטמבר 1949 (בן 75) |
---|---|
מדינה | ישראל |
שפות היצירה | עברית |
בן או בת זוג | יעל דן |
מספר צאצאים | 4 |
מיטלפונקט, בנו של הצייר והמשורר מרדכי מיטלפונקט ונכדו של הסופר האידי יוסף דוד מיטלפונקט, גדל והתחנך בחולון. עם גיוסו לצה"ל שובץ בחטיבת גולני, שבה עבר מסלול הכשרה כלוחם וכן עבר קורס מ"כים חי"ר ושירת כסמל מחלקה[1]. הוא בוגר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב, שם גם לימד. כתב מחזות לתיאטרון חיפה, התיאטרון הקאמרי, הבימה, תיאטרון באר שבע ותיאטרון בית ליסין. הוא ביים חלק ממחזותיו בעצמו, וכמו-כן ביים מחזות מהקלאסיקה העולמית, בהם "מי מפחד מווירג'יניה וולף?" ו"המים זוכרים". הוא תרגם מחזות כמו "עקומים" ו"כותרת ראשית".
במחזותיו מרבה מיטלפונקט לעסוק בחברה הישראלית ובפניה של מדינת ישראל, בנושאים כמו המיליטריזם הישראלי, היחס לחריגים ולאנשים בשולי החברה, יחסים בתוך המשפחה, הבורגנות ותאוות הכסף, והשפעת השואה על חיי החברה.
במחזה "מכולת" שהוצג בתיאטרון הבימה ב-1982, מציג מיטלפונקט תמונה רבת פרטים של המשפחה היהודית שהגיעה ממזרח אירופה, על אופייה, דרך חשיבתה ובעיקר קשיי ההסתגלות במדינה, שלא מסתיימים גם שנים רבות לאחר העלייה. במחזה טמונה ביקורת על החשיבות הרבה המוקנית לכסף, בעיקר על ידי ניצולי השואה, שמחשבים כל פרט בחייהם - ואף ביחסים ביניהם - על פי ערכו במטבעות.
מחזה הרוק "מאמי", שכתב וביים ב-1986, עסק בכיבוש הישראלי והיחס לפלסטינים, ובקיפוח ובאפליה של תושבי הדרום. המחזה הוצג שוב על ידי הבימה ב-2002 ועל ידי בית הספר למשחק בית צבי ב-2012. ביוני 2018 החלו צילומי סרט המבוסס על אופרת הרוק בבימויה של קרן ידעיה[2]. הסרט היה מועמד לשבעה פרסי אופיר וזכה בשניים: פרס המוזיקה המקורית ופרס עיצוב הפסקול. הסרט הוצג לראשונה לציבור בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2019[3], ויצא לאקרנים להקרנות מסחריות ב-12 במרץ 2020[4].
המחזות שכתב החל משנות ה-90, "גורודיש", "עיר הנפט" ו"איסמעיליה", עוסקים בהרואיות הניצחון של מלחמת ששת הימים, אשר סחפה אז את החברה הישראלית והפריחה בה חלומות גדולים. חלומות אלה התנפצו בשבר הלאומי שהגיע במלחמת יום הכיפורים, שגרר גם שבר פרטי בחיי הגיבורים. ב"גורודיש" היה זה אלוף שמואל גונן, גיבור הניצחון בששת הימים שהודח בעקבות מלחמת יום הכיפורים, ב"עיר הנפט" מדובר על עיוות מוסרי של ישראלים (כולל גיבורה ניצולת שואה) המחפשים את הכסף הקל והמהיר בסיני בין שתי המלחמות, ו"איסמעליה" עוסק בשלושה חברים מאז מלחמת יום הכיפורים, והתנפצות החלומות והאידיאלים שלהם לאורך השנים.
במחזהו "מדריך למטייל בוורשה" (1995), עסק מיטלפונקט בהשפעת השואה על גיבוריו הישראלים, על יחסם של בני הדור השני להוריהם ולעבר, מול המציאות בהווה. זאת, דרך ביקור של אם ניצולת השואה ובנה בוורשה המודרנית.
במחזה "תאונה" (2004), בדק את המצפון של בני האדם והיחס לזר בחברה הבורגנית, דרך תאונת 'פגע וברח' שבה נהרג עובד זר סיני. בשנת 2009 הועלה המחזה באנגלית ב"תיאטר ג'יי", בוושינגטון, ובגרמנית בתיאטרון בעיר קיל שבגרמניה, ובהמשך בציריך[5]. בשנת 2010 הוצג המחזה "מסילה לדמשק" של מיטלפונקט בתיאטרון המלכותי הלאומי בלונדון[6][7].
ב-2006–2013 שימש מיטלפונקט כמחזאי הבית וכיועץ אמנותי של תיאטרון בית ליסין[8]. במסגרת תפקידו זה שימש ב-2010 כשופט בפסטיבל "פותחים במה - פסטיבל בית ליסין למחזאות ישראלית". כמו כן נמנה ב-2012 על חבר השופטים של פרס קרן רבינוביץ' לתרגום מחזות על-שם עדה בן-נחום.
כתב ארבעה תסריטים לסרטי קולנוע: "שרגא קטן" (ביחד עם זאב רווח) (1978) ו"בובה" (1987) שקודם לכן העלה את התסריט כהצגה בתיאטרון, "ספר נשים (1984)" ו"שחקנים"" (1995). כמו כן שיחק בתפקידי משנה בסרטים "שרגא קטן" (1978) ו"ב-72 לא הייתה מלחמה" (1995).
מיטלפונקט היה נשוי לאירית סלע מנישואיו אלו יש לו שני ילדים דניאל ושאול. מיטלפונקט נשוי לעיתונאית יעל דן ולהם שני ילדים, אלון כתב חדשות 13 בעבר, והשחקנית והמדבבת מאיה מיטלפונקט. בשנת 2009 השתתף בתפקיד קטן, לצד אשתו יעל, בסרט סטודנטים של בנם אלון "בשידור חי". מתגורר במרכז תל אביב[9].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.