המדינות והטריטוריות של הודו
חלוקות מינהליות לאומיות הודיות / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המדינות והטריטוריות של הודו הן החטיבות הפדרליות של הודו, המחולקת ל-28 מדינות ול-8 טריטוריות איחוד (בהן "טריטוריית הבירה הלאומית" דלהי). גבולות המדינות והטריטוריות ומספרן נותנים לשינוי, אשר נמצא בסמכות הפרלמנט ההודי.
ערך מחפש מקורות | |
מ-1956 קיימות שתי מחלקות של חטיבות מנהל מקומי הודיות: מדינות, בעלות פרלמנט וממשלה הנבחרים על ידי תושביהן, וטריטוריות האיחוד, בהן הממשלה מוקמת על ידי הנציב הכללי הממונה על ידי נשיא הודו.
הודו הבריטית התחלקה לשני סוגי מדינות – פרובינציות, בשליטה ישירה של המנהל הבריטי, ונסיכויות, בשליטת נסיכיהן. בשלב בו עברה הודו מידי חברת הודו המזרחית הבריטית לידי הכתר הבריטי, היו בהודו 6 פרובינציות אשר נשלטו ישירות על ידי המושל הכללי של הודו, שמינה לכל אחת מהפרובינציות מושל, מפקח או אדמיניסטרטור. מושלי מדינות אלו היו כפופים למושל הבריטי. ערב הכרזת העצמאות היו כבר 17 פרובינציות.
הנסיכויות נוהלו על ידי שליט מקומי, שהכיר בסמכות הבריטית. היו מאות נסיכויות, בגדלים שונים. ברוב הנסיכויות היה נציג של המושל הכללי ש"ייעץ" לרג'ה המקומי בענייני השלטון.
פרט לשלטון הבריטי, שלטו בחלקי הודו שונים בתקופות שונות (בעיקר בערי סחר לאורך החופים) גם ההולנדים, הדנים, הצרפתים והפורטוגזים. ערב הכרזת העצמאות של הודו ב-1947, הודו הצרפתית כללה את פודוצ'רי, קאריקל, ינאון , צ'נדנגאר ומהאה, והודו הפורטוגזית כללה את דאמאן ודיו, דאדרה ונאגר האוולי וגואה.
הקמת הודו ופקיסטן בשנת 1947 לוותה בחלוקת הפרובינציות והנסיכויות בין שתי המדינות החדשות שהוקמו (ראו: חלוקת הודו). היו פרובינציות ונסיכויות שהועברו בשלמותן לפקיסטן או להודו והיו כאלו (כמו פנג'אב ובנגל) שפוצלו בין המדינות, על מדינת ג'אמו וקשמיר ניטש סכסוך שלא נפתר עד היום.
בחוקת הודו, שהתקבלה ב-26 ביוני 1950 נקבעו ארבעה סוגי מדינות, שנודעו על פי הסעיפים שהתייחסו עליהן בנספח לחוקת הודו. מדינות חלק א', שנשלטו בידי מושל שמונה על ידי נשיא הודו ואספה מחוקקת, מדינות חלק ב', שנשלטו על ידי רג'פרמורק ובית נבחרים, מדינות חלק ג' שנשלטו על ידי נציב כללי שמונה על ידי נשיא הודו ומדינות חלק ד', שכללו רק את איי אנדמן וניקובר, שנשלטו על ידי סגן מושל שמונה על ידי ממשלת הודו. בסעיף 370 של החוקה נקבע מעמד מיוחד לג'אמו וקשמיר, והיא הייתה המדינה ההודית היחידה בעלת דגל משלה.
ב-1956 חוקק חוק ארגון מחדש של המדינות, שארגן מחדש את גבלות מדינות הודו על פי קווי חלוקה לשוניים, וכן תוקנה חוקת הודו ליצור שתי סוגי מדינות הודיות: מדינות, שנשלטו על ידי בית הנבחרים שלהם ובראשם הועמד מושל, וטריטוריות איחוד שנשלטו על ידי נציב כללי שמונה על ידי נשיא הודו.
במהלך הגדרת המדינות בהודו ניטש מאבק בין הממשל המרכזי לבין הנסיכים (הראג'ות) על מידת עצמאותם, מאבק שנמשך עד שנות ה-60 והסתיים בניצחון השלטון המרכזי.
במהלך השנים שמאז הכרזת העצמאות ויתרו צרפת ופורטוגל בהדרגה על החזקותיהן בהודו, חלק מהשטחים שהוחזרו להודו (כמו גואה) הוכרזו כמדינות או טריטוריות איחוד.
המדינה האחרונה שהוקמה בהודו היא טלנגאנה, שפוצלה מאנדרה פרדש ב-2014, וטריטוריית האיחוד האחרונות שהוקמו בהודו הן ג'אמו וקשמיר ולדאק שהוקמו ב-2019 בעקבות פיצול מדינת ג'אמו וקשמיר[1].
הודו מחולקת לקבוצות מדינות על פי מיקומן הגאוגרפי, צפון-מזרח הודו, צפון-מערב המדינה נקרא לרוב צפון הודו, מרכז היבשת הוא גם מרכז הודו והדרום מתחלק לצד המזרחי והצד המערבי.
מדינות
מדינה | מפה | אזור | עיר בירה | שנת הקמה | אוכלוסייה (2011) | שטח (קמ"ר) | |
---|---|---|---|---|---|---|---|
26 | אוטר פרדש | מרכז | לאקנאו | 1950 | 199,812,341 | 243,286 | |
27 | אוטראקהאנד | מרכז | דהראדון | 2000 | 10,086,292 | 53,483 | |
19 | אודישה | מזרח | בובנשוואר | 1950 | 41,974,218 | 155,820 | |
1 | אנדרה פרדש | דרום | היידראבד | 1953 | 49,506,799 | 160,205 | |
3 | אסאם | צפון-מזרח | דיספור | 1950 | 31,205,576 | 78,550 | |
2 | ארונאצ'ל פרדש | צפון-מזרח | איטנגאר | 1987 | 1,383,727 | 83,743 | |
4 | ביהר | מזרח | פטנה | 1960 | 104,099,452 | 94,163 | |
10 | ג'הרקאנד | מזרח | ראנצ'י | 2000 | 32,988,134 | 74,677 | |
6 | גואה | מערב | פאנאג'י | 1987 | 1,458,545 | 3,702 | |
7 | גוג'ראט | מערב | גנדינגאר | 1960 | 60,439,692 | 196,024 | |
9 | הימאצ'ל פרדש | צפון | שימלה | 1971 | 6,864,602 | 55,673 | |
8 | הריאנה | צפון | צ'אנדיגאר | 1966 | 25,351,462 | 44,212 | |
23 | טאמיל נאדו | דרום | צ'נאי | 1950 | 72,147,030 | 130,058 | |
24 | טלנגנה | דרום | היידראבד | 2014 | 35,193,978[2] | 114,840[2] | |
25 | טריפורה | צפון-מזרח | אגרטלה | 1972 | 3,673,917 | 10,492 | |
13 | מאדהיה פרדש | מרכז | בופאל | 1956 | 72,626,809 | 308,252 | |
16 | מגהלאיה | צפון-מזרח | שילונג | 1972 | 2,966,889 | 22,720 | |
14 | מהאראשטרה | מערב | מומבאי | 1960 | 112,374,333 | 307,713 | |
17 | מיזוראם | צפון-מזרח | אייזול | 1987 | 1,097,206 | 21,081 | |
15 | מניפור | צפון-מזרח | אימפאל | 1972 | 2,855,794 | 22,347 | |
28 | מערב בנגל | מזרח | קולקטה | 1950 | 91,276,115 | 88,752 | |
18 | נאגאלנד | צפון-מזרח | קוהימה | 1963 | 1,978,502 | 16,579 | |
22 | סיקים | צפון-מזרח | גנגטוק | 1975 | 610,577 | 7,096 | |
20 | פנג'אב | צפון | צ'אנדיגאר | 1966 | 27,743,338 | 50,362 | |
5 | צ'האטיסגאר | מרכז | ראיפור | 2000 | 25,545,198 | 135,194 | |
12 | קרלה | דרום | טריוונדרום | 1956 | 33,406,061 | 38,863 | |
11 | קרנאטקה | דרום | בנגלור | 1956 | 61,095,297 | 191,791 | |
21 | ראג'סטאן | צפון | ג'איפור | 1956 | 68,548,437 | 342,269 | |
טריטוריות איחוד
טריטוריית איחוד | מפה | עיר בירה | אוכלוסייה (2011) | שטח (קמ"ר) | |
---|---|---|---|---|---|
A | איי אנדמן וניקובר | פורט בלייר | 380,581 | 8,249 | |
D | ג'אמו וקשמיר | סרינגאר, ג'אמו | 12,258,433 | 42,241 | |
C | דאדרה ונאגר האוולי ודאמאן ודיו | דאמאן | 586,956 | 603 | |
G | דלהי | ניו דלהי | 16,787,941 | 1,490 | |
E | לדאק | לה | 274,289 | 59,146 | |
F | לקשאדוויפ | קאוואראטי | 64,473 | 32 | |
H | פודוצ'רי | פודוצ'רי | 1,247,953 | 492 | |
B | צ'אנדיגאר | צ'אנדיגאר | 1,055,450 | 114 | |
- יואב קרני, זבנג וגמרנו: הודו מחלקת את קשמיר במהירות מסחררת, באתר גלובס, 8 באוגוסט 2019
- "Telangana State Profile" (PDF). Telangana government portal. p. 34. נבדק ב-2014-01-01.