המינסטר של אולם

המינסטר של אולם
Ulmer Münster
	המינסטר של אולם, 2003
הבניין הגבוה בעולם בתקופה:; 1890 - 1901
בניין קודם	קתדרלת קלן
בניין הבא	בניין עיריית פילדלפיה
מידע כללי
סוג	כנסייה
על שם	מרים, אם ישו
מיקום	אולם
מדינה	גרמניה
זרם	נצרות פרוטסטנטית
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	? – 1377–1529, 1817–1890
תאריך פתיחה רשמי	1377
אדריכל	Ulrich Ensingen
סגנון אדריכלי	אדריכלות גותית
מידות
גובה	161.53 מטר
גובה פנימי	41.6 מטר
שטח	8,260 מטר רבוע
מידע טכני
קיבולת	2000 (ישיבה),; 20,000 (עמידה)
קואורדינטות	48°23′55″N 9°59′33″E
	ulmer-muenster.de

המינסטר של אוּלְם (בגרמנית: Ulmer Münster, ידועה גם כ"קתדרלת אולם") היא כנסייה בעיר אולם שבגרמניה, הבנויה בסגנון גותי. זוהי הכנסייה הגבוהה ביותר בעולם, עם מגדל ובראשו צריח מחודד המתנשא לגובה 161.53 מטרים (530.0 רגל). במשך מאות שנים היוותה הכנסייה את אחת מנקודות הציון והמבנים הבולטים באזור. אף על פי שהיא נודעה כ"קתדרלת אוּלְם" היא לא בדיוק קתדרלה מאחר שמעולם לא הייתה מושב של בישוף.

עובדות מהירות הבניין הגבוה בעולם בתקופה: 1890 - 1901, בניין קודם ...

סגירה

Thumb — המינסטר של אולם, מבט חזיתי על הצריח, צולם ב-2005.

במאה ה-14 הכנסייה הקהילתית של אולם ניצבה מחוץ לחומות העיר. פרנסי העיר ונכבדיה החליטו להקים כנסייה חדשה בתוך חומות העיר והסכימו לממן את הקמתה. העבודה על הכנסייה החלה בשנת 1377 ומומנה בידי תושבי העיר. התוכנית המקורית כללה ספינה ראשית בת 3 אגפים שווי גובה (דבר שבסוף לא יצא לפועל), מגדל מערבי בודד ועליו צריח מחודד, ושני צריחים מעל בית המקהלה. ב-1392 מונה אולריך אנזינגן (שהיה קשור גם לקתדרלת שטרסבורג) לרב-הבנאים של הכנסייה. תוכניתו הייתה להפוך את המגדל המערבי לצריח הכנסייה הגבוה בעולם.

הכנסייה נחנכה ב-1405 עוד בטרם הושלמה, וכללה ספינה ראשית ובית מקהלה שכוסו בגג זמני. ברם, גובהן הרב של הספינות המשניות והקמרונות הכבדים גרמו לעומס רב ונזקים למבנה, דבר שהצריך בנייה מחדש של הספינות המשניות והוספת עמודי תמיכה למבנה. אולם ב-1477 החלה בניית המגדל הראשי. ב-1529 נפסקה הבניה והיא חודשה רק ב-1817 בגל התחייה הגותית. באותה תקופה נוספו למבנה תמיכות דואות שהיוו בעיקר תוספת אסתטית. בשנת 1890 הושלם המגדל המרכזי והצריח שמעליו, ובכך נשלמה בניית הכנסייה.

ב-1530/1531 המירו תושבי אולם את דתם לנצרות הפרוטסטנטית ועמם עברה גם הכנסייה. בתקופה זו פסקה הבנייה כשהמגדל בגובה 100 מטר בגלל סיבות פוליטיות (הרפורמציה, מלחמת שלושים השנים ומלחמת הירושה הספרדית) וסיבות כלכליות (גילוי אמריקה ב-1492 ופתיחת נתיבי סחר להודו). הבנייה חודשה, כאמור, בתקופת התחייה הגותית ובה הושלמו שלושת צריחי הכנסייה.

תמונה מ-1887, לפני השלמת הצריח הגבוה.
ציור של המינסטר של אולם מ-1894.
תמונה מסביבות 1910.

הכנסייה שרדה את ההפצצות על גרמניה במלחמת העולם השנייה, ואחת הסיבות המרכזיות לכך היא הערפל ששרר דרך קבע באזור אולם. בערפל שכזה היה קשה מאוד לטייסי בעלות הברית לנווט והם מצאו את מגדלה המזדקר של אולם כציון דרך מרכזי וחיוני למדי מכדי להרוס אותו.

החל משנות ה-2000 עברה הכנסייה שיפוצים, עבודות שימור וניקיון. נכון ל-2014, מגדלי הכנסייה מכוסים בפיגומים ומתבצעים בה טיפולי שימור וניקיון.

האלמנט הבולט בכנסייה הוא המגדל המערבי שלה, ובראשו צריח מחודד בסגנון תחרה גרמני המתנשא לגובה של 161.53 מטרים. אפשר לטפס ב-768 מדרגות כדי להגיע לתצפית פנורמית מצוינת על העיר אולם (שבבאדן-וירטמברג) ועל שכנתה נוי-אולם (אולם החדשה), שבבוואריה. בתנאי ראות טובים ניתן לראות גם את הרי האלפים מסנטיס (Säntis) לצוגשפיצה (Zugspitze).

במזרח הכנסייה שני מגדלים נמוכים יותר, העטורים גם הם צריחים מחודדים, המאגפים את האפסיס.

הכנסייה בנויה מספינה ראשית הנמשכת ברציפות לבית המקהלה, ללא בית רוחב (טרנספט) המפריד ביניהן (ומקנה לקתדרלה צורת צלב כמו בבזיליקה). קמרונות הספינה הראשית והספינות המשניות הם קמרונות מפותחים ומורכבים האופייניים לגותיקה המאוחרת. הספינה הראשית נתמכת על ידי תמיכות דואות בנות קומה אחת, ובקצותיהן צריחונים.

הכנסייה היא הכנסייה הלותרנית הגדולה בגרמניה ושנייה בגודלה רק לקתדרלת קלן.

מידות

גובה הצריח המערבי: 161.53 מטר.
גובה הספינה הראשית: 41.6 מטר.
גובה הספינות המשניות: 20.55 מטר.
אורך: 123.56 מטר.
רוחב: 48.8 מטר.
שטח: 8,260 מטר רבוע.
נפח: 190,000 מטר מעוקב.
משקל המגדל המערבי: 51,000 טון.
מספר מושבים: 2,000.
תכולת אנשים (בעמידה): 20,000.

איור של החזית עם המגדל והצריח המחודד

תוכנית הכנסייה - לחצו על התמונה להגדלה ומקרא

מלבד המגדל הגבוה, מכילה הכנסייה יצירות אמנות רבות ומפורסמות.

ספסלי המקהלה מהמאה ה-15 שנעשו על ידי ירג סירלין האב (Jörg Syrlin der Ältere) זוכים למוניטין בינלאומי, בייחוד פסלי החזה המגולפים שנודעו כיצירות מופת בתולדות האמנות.

עוד יצירות שניתן לציין הן פסל "איש של צער" מאת הנס מולטשנר (Hans Multschner) בשער הראשי, את הטימפנון מעל השער הראשי המתאר סצינות מספר בראשית, ואת חופת דוכן הדרשה מאת ירג סירלין הבן (Jörg Syrlin der Jüngere) וכן החלונות במזרח הכנסייה.

ב-1877 קבוצת יהודים, בהם הרמן איינשטיין, אביו של אלברט איינשטיין, תרמו כסף להקמת פסל של הנביא ירמיהו, הניצב מתחת לעוגב הראשי.

בשיפוצים וחידושים שנעשו בכנסייה נוספו מספר גרגוילים וכן פסל "הקבצן" בידי האמן האקספרסיוניסט ארנסט ברלך.

העוגב המקורי של הכנסייה נהרס באיקונוקלאזם והוחלף בסוף המאה ה-16. ב-1763 ניגן על העוגב וולפגנג אמדאוס מוצרט. ב-1960 נבנה העוגב מחדש כדי לפתור בעיה אקוסטית.