הנדסת הסביבה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הנדסת סביבה היא תת-תחום של הנדסה אזרחית המשתמש בעקרונות מדעיים והנדסיים כדי לשפר את הסביבה הטבעית, להבטיח מים, קרקע ואוויר ראויים עבור האדם ועבור אחרים, וכן על מנת לטהר אתרים מזוהמים. נוסף על כך, הנדסת סביבה עוסקת במציאת פתרונות בתחום הבריאות הציבורית, הטמעת חוקים לקידום סניטציה מתאימה לאזורים אורבניים וכפריים ולאזורי בילוי. היא עוסקת גם בניהול צריכת מים, בבקרת זיהום, במיחזור, במערך הפסולת, בהגנה מקרינה, בהיגיינה תעשייתית ובקיימות סביבתית.
מהנדסי סביבה לומדים על ההשפעה של התקדמות טכנולוגית על הסביבה. לשם כך, הם עורכים מחקרים בנושא מערך האשפה כדי להעריך את חשיבותן של הסכנות בתחום, כדי לייעץ באשר לטיפול ולבלימה, וכדי לסייע בניסוח תקנות למניעת תקלות. מהנדסי סביבה מעצבים מערכות מים מוניציפליות ומערכות מים תעשייתיות[1][2]. כמו כן, הם עוסקים בנושאים סביבתיים מקומיים ועולמיים כמו ההשפעה של גשם חומצי, התחממות גלובלית, הידלדלות שכבת האוזון, זיהום מים וזיהום האוויר ממכוניות ומתעשייה[3][4][5][6].
באוניברסיטאות רבות, תוכניות של הנדסת סביבה הן חלק מהחוג להנדסה אזרחית או החוג של הנדסה כימית בפקולטות להנדסה. מהנדסי סביבה אזרחיים מתמקדים בדרך כלל בהידרולוגיה, ניהול מקורות מים, ביורמדציה, וטיפול במים באמצעות צמחים. מהנדסי סביבה כימיים מתמקדים בכימיה סביבתית, פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לטיפול באוויר ובמים ובתהליכי הפרדה.