הנרי לורנס
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הנרי לורנס (באנגלית: Henry Laurens; 6 במרץ 1724 – 8 בדצמבר 1792) היה סוחר עבדים ובעל שדות אורז אמריקאי מקרוליינה הדרומית שהפך למנהיג פוליטי במלחמת העצמאות של ארצות הברית. לורנס הפך לנשיא החמישי של הקונגרס האמריקני לאחר שקודמו בתפקיד, ג'ון הנקוק, פרש. לורנס היה אחד החותמים על תקנון הקונפדרציה.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
לידה |
6 במרץ 1724 צ'ארלסטון, פרובינציית דרום קרוליינה, ממלכת בריטניה הגדולה | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
8 בדצמבר 1792 (בגיל 68) צ'ארלסטון, ארצות הברית | ||||
מדינה | ארצות הברית | ||||
בת זוג | אלנור בול (1750–1770) | ||||
| |||||
חתימה | |||||
סגירה
לורנס הרוויח את הונו כשותף בבית המסחר לעבדים הגדול ביותר באמריקה הצפונית, אשר בשנות ה-50 של המאה ה-17 פיקח על מכירתם של למעלה מ-8,000 עבדים מאפריקה.[1]
לורנס כיהן במשך תקופה מסוימת כסגן נשיא דרום קרוליינה, וכשגריר ארצות הברית בהולנד במלחמת העצמאות של ארצות הברית. הוא נלכד בים על ידי הבריטים, ונכלא מספר שנים במצודת לונדון.
בנו הבכור, ג'ון לורנס, היה השליש הצבאי (Aide-de-camp) של ג'ורג' וושינגטון ושל קולונל בצבא הקונטיננטלי.