הקהילה היהודית הספרדית ברומניה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הקהילה היהודית הספרדית ברומניה התחילה בהתיישבות היהודית בנסיכות ולאכיה (שמאוחר יותר התאחדה עם נסיכות מולדובה וייסדו יחד את רומניה) במחצית הראשונה של המאה ה-16, אם כי אזכורים ראשונים ליהודים אלה יש משנת 1496[1]. יהודים, גולי ספרד ופורטוגל, הגיעו לנסיכות ולאכיה מהאימפריה העות'מאנית, שקיבלה אותם לאחר הגירוש. היהודים הספרדים התיישבו בעיקר בדרום נסיכות ולאכיה ומעט במערבה, קרוב לגבולות מהם באו ובעיקר בבוקרשט.
מרבית היהודים הגיעו לוולאכיה מסרביה, מבולגריה ומטורקיה והשתלבותם התבססה גם על הקרבה הלשונית בין שפת הלדינו, המדוברת על ידם ובין הרומנית. תיעוד ראשון בכתובים של קיום קהילה יהודית ספרדית בבוקרשט נמצא בתשובה של הרב שמואל די מדינה מסלוניקי, מ-1550, המתייחס לנסיבות מותו של משרת יהודי. כל תשעת שמות היהודים המוזכרים בתשובה, הם שמות יהודים ספרדיים. שניים מהשמות מוזכרים גם בתשובה של יוסף קארו מ-1559, שגם היא עוסקת במותו הלא טבעי של יהודי בנסיכות ולאכיה.