![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/6a/Gaza_Strip_Access_Restrictions.pdf/page1-640px-Gaza_Strip_Access_Restrictions.pdf.jpg&w=640&q=50)
הרעב ההמוני ברצועת עזה
רעב ברצועת עזה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הרעב ההמוני ברצועת עזה הוא החרפת המשבר ההומניטרי שפרץ במלחמת חרבות ברזל, לאחר מתקפת הפתע על ישראל.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
![]() | |
מפת רצועת עזה ומגבלות הגישה שיש לתושביה | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | רעב המוני |
מיקום |
רצועת עזה ![]() |
תאריך |
2023–הווה ![]() |
![]() ![]() |
במהלך המלחמה ביצע צה"ל תקיפות אוויריות שהרסו תשתיות מזון, בהן מאפיות וטחנות קמח, ופגעו באספקת מזון חיוני. כמו כן צומצמה במידה ניכרת כמות הסיוע ההומניטרי עבור תושבי רצועת עזה. לפי הערכות האו"ם, ביוני 2024, חלק ניכר מאוכלוסיית עזה מתמודדת כעת עם רעב קטסטרופלי.[1]
על פי סעיף 55 באמנת ז'נבה הרביעית, עליה חתומה ישראל, לספק מזון וצרכי רפואה לאוכלוסייה בשטח כבוש: ”שומה על המעצמה הכובשת להבטיח במלוא מידת האמצעים שברשותה את אספקת המזון והרפואות לאוכלוסייה; במיוחד שומה עליה למלא את מחסוריו של השטח הכבוש במזון, ברפואות ובשאר דברים, אם אין מקורותיו של השטח הכבוש מספיקים.”[2]
מאז תחילת המלחמה האוכלוסייה ברצועת עזה מסווגת בשלב 3 במדד הביטחון התזונתי, מדד ה-IPC, שמשמעותו משבר תזונה ומחיה ממשי וכמיליון איש עשויים להימצא בתת-תזונה חריפה מדצמבר 2023 ועד פברואר 2024.[3] במרץ 2024, פורסמה הערכה חדשה, ומספר תושבי עזה הסובלים מרעב עומד על כ-670,000.[4]