הר גילה - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for הר גילה.

הר גילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הר גילה
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית גוש עציון
גובה ממוצע[1] ‎917 מטר
תאריך ייסוד 1968
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 1,635 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.8% בשנה עד סוף 2019
(למפת ירושלים רגילה)
 
הר גילה
הר גילה
31°43′18″N 35°10′20″E / 31.7215903622132°N 35.1722630965489°E / 31.7215903622132; 35.1722630965489
מפת היישובים של מועצה אזורית גוש עציון
באדום - הר גילה
בירוק - מיקום בניין המועצה
http://www.hargilo.co.il
הכניסה למחנה הצבא הירדני שבתוכו הוקם בית ספר שדה הר גילה ב-1969
הכניסה למחנה הצבא הירדני שבתוכו הוקם בית ספר שדה הר גילה ב-1969
שלט הכניסה של בית ספר שדה הר גילה ביום פתיחתו - חנוכה 1969
שלט הכניסה של בית ספר שדה הר גילה ביום פתיחתו - חנוכה 1969
שלג בהר גילה (2008)
שלג בהר גילה (2008)

הר גילה (הַר גִלֹה) היא התנחלות ויישוב קהילתי הנמצא במרחק של כ־2.5 ק"מ מירושלים. היישוב ממוקם מעל לעיר הפלסטינית בית ג'אלא, ונקרא על שם ההר עליו הוא ממוקם, הר גילה.

היסטוריה

הר גילה או בשמו הערבי "ג'בל א-ראס" או "ראס בית ג'אלה", שגובהו הוא 927 מטר מעל פני הים, הוא ההר הגבוה ביותר בין ירושלים וחברון. בשנת 1860, הקימה הכנסייה האורתודוקסית הרוסית מבנה בודד על ראש הרכס שסיבובו ניטעו עצי אורן הסלע, במטרה לארח עולי רגל נוצריים המגיעים לבית לחם הסמוכה. במקום גרו שני נזירות אך הוא ניטש לאחר שהן נפטרו[2].

בתקופת המנדט הבריטי, הופקעה פסגת ההר לצורך הקמת תחנת אלחוט וממסר של הצבא הבריטי, עליה הוצבה אנטנה גבוהה. במהלך מלחמת העולם השנייה הבסיס שימש אכסניה לתחנות שידורי רדיו מחתרתיות של תנועות ההתנגדות לכיבוש הנאצי‭‬ ביוון ויוגוסלביה. לאחר מלחמת העצמאות החזיק במקום הצבא הירדני שהקים במחנה מבנים נוספים. לאחר מלחמת ששת הימים עבר המקום לחזקת צה"ל. בתצפית מפסגת ההר ניתן לראות את הר חברון, גוש עציון, ההרודיון, חלחול וחברון. ממזרח נמצאים מדבר יהודה, ים המלח והרי מואב. מצפון נראית העיר ירושלים, הר שמואל ("נבי סמואל") והרי השומרון, וממערב רואים את הרי ירושלים, השפלה הפנימית, מישור החוף והים התיכון[3]. בתקופת השלטון הירדני הקימו תושבי בית ג'אלא מספר בתי מלון סמוך לפסגת ההר, שהמפורסם בהם היה מלון "אוורסט". הנוף ומזג האוויר הנוח בחודשי הקיץ משך תיירים רבים, בעיקר מנסיכויות הנפט במפרץ הפרסי[4].

הקמת בית ספר שדה הר גילה

ההתיישבות במקום החלה מיד לאחר מלחמת ששת הימים, ביוזמת יהורם בן-מאיר (פיצ'י). בן מאיר (שנקרא אז בשם יורם למברג-להב) הקים וניהל שנים ספורות קודם בית ספר שדה במושב בר גיורא[5], והחליט להעביר אותו להר גילה, תוך ניצול המבנים הנטושים של המחנה הצבאי שהיו במקום. הוא עבר לגור באחד המבנים ללא אישור והחל לפעול למען הקמת בית ספר שדה במקום. אלוף פיקוד המרכז רחבעם זאבי הורה לו לפנות את המקום, אך בן-מאיר פנה ישירות לשר הביטחון משה דיין וקיבל אישור להישאר. הוא גם קיבל תמיכה מראש עיריית ירושלים טדי קולק. בן-מאיר גם השתדל לייצור יחסי שכנות טובה עם תושבי בית ג'אלא, מאחר שכביש הגישה להר, עבר במרכז העיירה, ובתיה צמודים לצידו המזרחי של המחנה הצבאי הנוטש. הוא אף קיבל אישור מעיריית בית ג'אלא להתחבר למערכת המים שלה ולהשתמש במים שהיו במאגר העירוני בראש ההר[6]. בינואר 1969, החלה הקמת "בית ספר שדה הרי יהודה וירושלים" באופן רשמי, בתמיכת עזריה אלון והחברה להגנת הטבע, כמרכז הדרכה המחנך, מטייל, מדריך ושומר על ערכי הטבע באזור הרי יהודה והרי ירושלים[7]. להקמת בית ספר השדה סייעו מתנדבים, בני נוער וסטודנטים. ראש עיריית ירושלים, טדי קולק, סייע בפריסת קו חשמל מירושלים למקום וגם מועצת פועלי ירושלים סייע בעבודות הפיתוח. בית הספר נפתח בחנוכה 1969[8][9]. בן-מאיר ומשפחתו היו תושבי הקבע היחידים במקום, הם התגוררו במבנה שהקימה במקור הכנסייה הרוסית[2]. בבית הספר התארחו בקביעות קבוצות של תלמידים ומדריכים. בשנת 1972 החלה הקמתם מבני מגורים עבור החניכים, כאשר ראש עיריית בית ג'אלה, שהיה קבלן בנייה, הוזמן לעסוק במלאכת הבנייה[10]. במקום התקיימו גם מחנות קיץ של "נוער שוחר מדע"[11].

הקמת התנחלות הר גילה

בן-מאיר הגה תוכנית להקמת יישוב קבע במקום לעובדי החברה להגנת הטבע, אנשי רשות שמורות הטבע ואנשי כוחות הביטחון, שבמרכזו שני מוסדות מוסד אזרחי, בית ספר שדה, ומוסד חינוכי צבאי. הרעיון יצא לפעול בשנת 1975 כחלק מתוכנית לעיבוי הישובים סביב ירושלים[2]. בפברואר 1976 הציג שר השיכון את תוכנית פיתוח ירושלים רבתי, שכללה את הקמת היישוב בהר גילה ותוכנית לכביש גישה חדש לאזור - כביש המנהרות (עוקף בית לחם)[12]. במרץ 1977 החלה הקמתו של המוסד החינוכי הצבאי, ותחילה שכנה בו המכללה לביטחון לאומי ואחר כך המדרשה הצבאית לחינוך וידיעת הארץ[13]. לצורך הקמת ההתנחלות הופקעו אדמות מתושבי בית ג'אלא. התושבים פנו לממשל הצבאי בבקשה לבטל את ההפקעה, ועתרו גם לבג"ץ, אך כל פניותיהם נדחו[14][15]. נאסר עליהם גם לקיים כנס מחאה נגד ההפקעה[16]. בנוסף לשטחים שהופקעו, רכשה חברת הימנותא (חברה בת של הקרן הקיימת לישראל) באופן חשאי כ-25 דונם, תמורת רבע מיליון דולר[17]. בשנת 1979, הוקם ועד היישוב כאגודה עות'מאנית, כמזכיר היישוב מונה בן-מאיר[18].

בשנת 1984, גרו ביישוב 60 משפחות[6], בית ספר שדה במקום היה הגדול בארץ, ונוהל על ידי ספי בן-יוסף[19]. החברה להגנת הטבע הקימה במקום גם מרכז לחקר עופות דורסים, שיזם האורניתולוג יוסי לשם ומרכז לחקר בוטנאי. והוחל בתכנון שכונת בנה ביתך[6]. באותה עת עבד במקום חוקר צמחי הבר של ארץ ישראל נסים קריספיל. קריספיל ביקר בכפרים הפלסטיניים שבאזור, ומהם למד וערך מחקר מקיף אודות צמחי הרפואה והתועלת של ארץ ישראל. פרי מחקרו ראה אור באנציקלופדיה ילקוט הצמחים[20].

בהסכמי אוסלו התחייבה ישראל למסור את השליטה באזור בית לחם לידי הרשות הפלסטינית ב-20 בדצמבר 1995. כך שכביש הגישה הקיים ליישוב עבר לשליטת הרשות. כפתרון, באותה עת, נסלל כביש המנהרות, עוקף בית לחם. אולם מאחר וסלילתו לא עמדה להסתיים עד דצמבר 1995, הוחלט לסלול במהירות כביש נוסף (עוקף אל-ולג'ה), שחלקו הגדול עובר בערוץ נחל רפאים, וממשיך להר גילה מכיוון מערב[21].

בתקופת האינתיפאדה השנייה

בתקופת האינתיפאדה השנייה סבל היישוב משורה של פיגועים. ב-6 במרץ 2001, הופעלו שני מטעני חבלה ליד הכניסה ליישוב[22], ושוב באוגוסט 2001[23]. ב-15 בינואר 2002 נרצח אבי בועז, לאחר שנחטף ממכוניתו הפרטית ליד מלון "אוורסט" בכניסה ליישוב, בידי פעילי תנזים. בועז גר במלון שנים רבות וזמן קצר לפני שנרצח עבר לגור בהר גילה[24]. באוגוסט 2003, אם ובתה נפצעו בפיגוע ירי, בעת שהיו ברכבם בדרך לכניסה המערבית להר גילה[25].

בינואר 2002, הורה ראש הממשלה אריאל שרון על הקמת גדר עוטף ירושלים כך שתכלול גם את הר גילה[26]. הקמת גדר עוטף ירושלים נמשכה שנים רבות, ובאזור הר גילה היא הוקמה תחילה בקטע שבין היישוב לעיירה בית ג'אלא. בקטע זה נבנתה חומת בטון גבוהה שחוצצת בין בתי היישובים הנמצאים במרחק של מטרים ספורים. הקמת הגדר השאירה את הכפר אל-ולג'ה כמובלעת פלסטינית בין הר גילה לירושלים[27]. לאחר מאבקים שנמשכו שנים רבות הוקף הכפר אל-ולג'ה בגדר בטחון גבוהה, תוך פגיעה בשטחי הטרסות העתיקות שאותם עיבדו תושבי הכפר[28]. באפריל 2006 דחה בג"ץ את עתירת בעלי מלון "אוורסט", שביקשו להזיז את תוואי גדר הביטחון שבין הר גילה לבית ג'אלא, כך שהמלון יישאר בצד הישראלי. העותרים טענו כי מרבית אורחיו של המלון והמסעדה הם ישראלים, ולכן יש להשאירו בצד הישראלי של הגדר. מערכת הביטחון, מנגד, טענה כי השארתו של המלון בתחומי ישראל תחייב גם את השארתם של מבנים אחרים של תושבי בית ג'אלא, שבסביבתו, בצידה הישראלי של הגדר[29].

הרחבת היישוב

הרחבת הר גילה וחומת ההפרדה של היישוב, בשנת 2010.
הרחבת הר גילה וחומת ההפרדה של היישוב, בשנת 2010.

ביוני 2004, פרסמה לראשונה תוכנית להקמת שכונה חדשה, בין הר גילה לירושלים, בשטח של 2,000 דונם, ובהיקף של עשרות אלפי יחידות דיור. זאת במטרה לייצור רצף טריטוריאלי בין ירושלים לגוש עציון. התוכנית עוררה התנגדות רבה עקב הפגיעה הצפויה בשטחי היער והחורש הטבעי באזור, וצמצום השטח הפתוח באזור דרום ירושלים[30]. את התוכנית, קידמו בין השאר יזמים שרכשו קרקעות בשטח ההרחבה[31]. רוב התוכנית לא בוצעה למעט הרחבה של כ-300 יחידות דיור בהר גילה וכ-1,500 יחידות דיור כהרחבה של שכונת גילה בירושלים. ביוני 2018 הכריזה המועצה האזורית גוש עציון על תוכנית להכפלת היישוב הכוללת הקמת 330 יחידות דיור נוספות, מוסדות ציבור ותחנת דלק[32].

ב-23 בפברואר 2020 עתרו תושבי הר גילה לבג"ץ נגד העברת תיירים מדרום קוריאה החשודים כנשאים של נגיף הקורונה, לבידוד במדרשת הר גילה ביישוב, עד ליציאתם מישראל. בנוסף הפגינו, הבעירו צמיגים וחסמו את הכניסה ליישוב בכדי למנוע את כניסת התיירים[33]. זמן קצר אחר כך בוטלה ההחלטה[34].

אופי היישוב

התושבים הוותיקים חילוניים ברובם, אך בקרב התושבים החדשים קיימות משפחות מסורתיות רבות ומשפחות דתיות לאומיות. ביישוב 2 מעונות יום ו-4 גנים, 2 מהם ממלכתיים ו 2 האחרים גנים משולבים לדתיים וחילוניים בליווי של ארגון "צו פיוס", גנים אלו פועלים תחת זרם ממלכתי דתי.

נכון לשנת הלימודים תש"ף תלמידי בית הספר בחינוך הממלכתי מופנים ללימודים בירושלים, ובחינוך הממלכתי-דתי מופנים ללימודים במוסדות החינוך בירושלים ובישובי גוש-עציון הסמוכים.

במרכז היישוב מממוקמת "המדרשה הצבאית לחינוך בירושלים", בה מתקיימות הכשרות חינוך וערכים לחילי צה"ל, ו"המדרשה הצבאית לחינוך מפקדים הר גילה"

בשנת 2017 הוקם במקום סניף של תנועת הנוער בני עקיבא ובשנת 2018 הוקם שבט צופים.

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הר גילה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  2. ^ 1 2 3 מנחם תלמי, העיבוי של הר גילה, מעריב, 17 באוקטובר 1975
  3. ^ צבי לביא, "הר גילה" - בית ספר שדה הוקם באיזור בית־ לחם, מעריב, 22 במאי 1969
  4. ^ צבי אילן, בית ספר שדה מתנחל בראס בית ג'אלה, למרחב, 27 במאי 1969
  5. ^ שפי גבאי, בי"ס שדה, מוסד נוטע אהבת הארץ והטבע, דבר, 13 ביוני 1966
  6. ^ 1 2 3 צפרירה נור, פיצ'י: "מלך", משורר ופילוסוף, מעריב, 11 במאי 1984
  7. ^ צבי אילן, בית ספר שדה הוקם בראס בית-ג'אלה, למרחב, 22 במאי 1969
  8. ^ ישראל כהן, בי"ס שדה בהר גילה ייפתח בחנוכה, דבר, 23 באוקטובר 1969
  9. ^ צבי אייל, בית-ספר הר-גילה פותח שעריו, למרחב, 12 בנובמבר 1969
  10. ^ הר גילה - מרכז ללימוד הרי יהודה וירושלים, דבר, 27 באוקטובר 1972
  11. ^ עמוס לבב, בהר גילה גילו כי מחשבים עדיפים מבריכת שחיה, מעריב, 25 ביולי 1976
  12. ^ שרגא מקל, מיליארד וחצי ל"י תעלה תכנית תלת־שנתית לפיתוח ירושלים, מעריב, 18 בפברואר 1976
  13. ^ המכללה לבטחון לאומי מוקמת בהר־גילה, דבר, 31 במרץ 1977
  14. ^ דני רובינשטיין, צפויות פניות נוספות לבג"ץ נגד הפקעות, דבר, 4 ביוני 1978
  15. ^ ההפקעות מתסיסות את הגדה, דבר, 7 בספטמבר 1976
  16. ^ דני רובינשטיין, עיריית בית־ג'אלה מארגנת כנס נגד הקמת השכונה היהודית בהר־גילה, דבר, 24 בנובמבר 1976
    נאסר כנס מחאה בבית ג'אלה, דבר, 28 בנובמבר 1976
  17. ^ יוסף צוריאל, הימנותא עדיין במחתרת, מעריב, 27 באפריל 1990
  18. ^ מדינת ישראל - משרד הפנים - אישור רישום אגודה עות'מאנית, מעריב, 26 באוקטובר 1982
  19. ^ אסף כרמל, נפקחו עיניו, באתר הארץ, 7 ביוני 2005
  20. ^ נילי פרידלנדר, ריח השדה, מעריב, 6 במאי 1983
  21. ^ עוקף בית לחם: עכשיו התביע המשפטית, באתר גלובס, 7 ביולי 1997
    כביש הגישה היחיד ליישוב הר גילה, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2003
    עמירה הס, נדב שרגאי"איש לא ייגע בי", נהג בועז לומר, באתר הארץ, 15 בינואר 2002
  22. ^ עמוס הראלצה"ל צופה הסלמה בשטחים ופיגועים כ"מבחן לשרון", באתר הארץ, 7 במרץ 2001
  23. ^ עמירה הס, עמוס הראל, צה"ל הרג פעיל פתח בשטח אי בחאן-יונס, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2001
  24. ^ עלי ואקד, חברו הפלסטיני של הנרצח: "הוא היה כמו משפחה", באתר ynet, 16 בינואר 2002
  25. ^ עתי"ם, ‏אם ושלושת ילדיה נפצעו בפיגוע ירי בהר גילה - דרומית לירושלים, באתר גלובס, 4 באוגוסט 2003
  26. ^ עמירה הס,אלוף בן, נדב שרגאי, ברך קרא, מקורות מדיניים: משמעות הרחבת "עוטף י-ם" - חזרה ל"ירושלים רבתי", באתר הארץ, 29 בינואר 2002
  27. ^ עקיבא אלדרהמפה החדשה של ירושלים, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2003
  28. ^ עמירה הסהאינדיאנים מוולאג'ה, באתר הארץ, 2 בינואר 2011
    ניר חסוןאושרה הקמת גן לאומי על טרסות מעבר לקו הירוק, באתר הארץ, 8 ביולי 2013
  29. ^ נדחתה עתירה להשארת מלון פלסטיני בצד הישראלי של הגדר, באתר וואלה! NEWS
    בג"ץ דחה בקשה להותיר מלון פלסטיני בצד הישראלי של גדר ההפרדה, באתר ynet, 23 באפריל 2006
  30. ^ יהונתן ליס, גדעון אלון, פינס: התוכנית לשכונה בוואלג'ה סהרורית ומסוכנת, באתר הארץ, 17 ביוני 2004
  31. ^ חן שליטא, ‏האיש שרכש בחשאי קרקעות בירושלים במשך 26 שנה: "אני עתודת הקרקע היחידה בעיר", באתר גלובס, 14 בנובמבר 2009
  32. ^ יותם ברגרו ניר חסון, המדינה בוחנת תוכנית להכפלת גודלה של ההתנחלות הר גילה ובידוד הכפר וולאג'ה, באתר הארץ, 27 ביוני 2018
  33. ^ רוני לינדר"שיבודדו אותם בקריה": תושבי הר גילה נגד שיכון קוריאנים ביישוב, באתר TheMarker‏, 23 בפברואר 2020
  34. ^ ישי פורתליאור קינן, לאחר מחאת התושבים: הדרום-קוריאנים לא יועברו למתקן בהר גילה, באתר חדשות 13, 23 בפברואר 2020


{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
הר גילה
Listen to this article