השקל הציוני
שקל הגאולה למטרת קביעת מספר הצירים בראשית תקופת הציונית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
השקל הציוני או בקיצור שקל היה מטבע של ההסתדרות הציונית אשר הונהג על ידי דוד וולפסון לקראת הבחירות לקונגרס הציוני השני בשנת 1898. המטבע היה סמלי והומר בכל תפוצה לערך במטבע המקומי. מקור השם הוא במטבע העברי הקדום - "שקל".
השקל הציוני שימש עם היווסדה של התנועה הציונית הממוסדת בראשותו של בנימין זאב הרצל, ועד הקמת המדינה לציון מס חבר שנתי. ה"שוקל", היה מי שרכש שקל ציוני, ובלבד שמלאו לו 18 שנים, קנה את הזכות לבחור צירים לקונגרס הציוני למשך שנה. מי שמלאו לו 24 שנים זכאי היה גם להתמודד בעצמו. לפי מספר השקלים שנמכרו בכל מדינה נקבע מספר הצירים שהייתה זכאית לשגר לקונגרס. מטבע הדברים, בשנים שבהן לא נערכו בחירות לקונגרס הציוני צנחו מכירות השקל. אמנם השקל היה מטבע סמלי, אך כתעודה על תשלום המס ניתנה לכל שוקל חשבונית בצורת שטר, שעליו הופיעו דימויים שבטאו את תמצית הרעיון הציוני, ולעיתים צילום של מטבע ישראלי-יהודי עתיק.
השקל הציוני ביטא את הרצון החופשי של כל יהודי להשתתף בקביעת גורלו של עם ישראל, בשונה מהנהוג בקהילה היהודית בגולה, שם רוב ההחלטות התקבלו בידי מנהיגי הקהילה: החכמים, פרנסי הציבור או שבעת טובי העיר. בהתאם לאחוז רוכשי השקל ניתן היה להעריך את מעמדה של התנועה הציונית בקרב התפוצה. ההכנסות ממכירת השקל הציוני הסתכמו בסכומים נכבדים שאפשרו את תפקודה השוטף של ההסתדרות הציונית ומימון הוצאותיה המנהלתיות.