זכויות להט"ב באיטליה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
זכויותיהם של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) באיטליה התפתחו בצורה משמעותית במאה ה-21, אם כי תושבי להט"ב עדיין עשויים להתמודד עם אתגרים משפטיים וחברתיים שתושבים הטרוסקסואלים לא חווים. על פי דו"ח של הארגון האירופי "ILGA-Europe" לשנת 2021, מצב זכויות הלהט"ב באיטליה הוא הגרוע מבין מדינות מערב אירופה.[1]
ירוק (איטליה), ירוק בהיר (האיחוד האירופי) | |
מעמד בחוק | חוקי מאז 1890 |
---|---|
טרנסג'נדריות | ישנה הכרה בשינוי מגדר מאז 1982, אין חיוב להעברת ניתוח או עיקור מאז 2015 |
שירות צבאי | לסביות, הומואים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת |
הגנה מפני אפליה | הגנה מוחלטת מפני אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בכ-8 מחוזות, אם כי לא בפריסה ארצית מלבד בתעסוקה |
זכויות משפחה | |
הכרה בזוגיות חד־מינית | ישנה הכרה באיחוד אזרחי מאז 2016, מקרה יחיד של נישואים חד-מיניים הוכר ב-2017 |
אימוץ | אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד מיניים, אם כי מאז 2021 אימוץ זר משותף מוגדר כמוכר אך לא בשטחי המדינה, יחידים (הטרוסקסואלים והומוסקסואלים) רשאים לאמץ בנסיבות מסוימות |
הצבעה על הצהרת האו"ם | בעד |
באיטליה, פעילות הומוסקסואלית של גברים ונשים הפכה חוקית מאז 1890. במאי 2016 התקבל חוק איחוד אזרחי חדש, המכיר במערכות יחסים בין זוגות חד מיניים ומעניק את כלל זכויות הנישואין. עם זאת, הכרה באימוץ משותף או ילד חורג הושמטו בהצעת החוק, וכרגע נתונים לדיונים שיפוטיים. במהלך השנים, בתי משפט שונים הכירו במספר מקרים מסוימים של נישואים ואימוץ על ידי זוגות חד מיניים.
טרנסג'נדרים רשאים לשנות את מינם באופן חוקי מאז 1982 בעוד בשנת 2015, קבע בית המשפט לעונשין כי אין צורך בחיוב העברת ניתוח להתאמה מגדרית כולל עיקור על מנת לקבל שינוי מגדר חוקי. עם זאת, אפליה בנוגע לנטייה מינית בתעסוקה נאסרה מאז 2003, אך לא נחקקו חוקים נוספים נגד אפליה לגבי העילה כולל זהות מגדרית וביטוי מגדרי בפריסה ארצית, מלבד ב-8 מחוזות באיטליה בהם: פיימונטה, ליגוריה, מארקה, סיציליה, אומבריה, אמיליה-רומאניה וקמפניה, חוקקו חוקים מקיפים נגד אפליית תושבי להט"ב בשטחיהם.
על פי סקר משנת 2010, 82% מהאיטלקים ראו בהומוסקסואלים שווים להטרוסקסואלים, 41% סברו שלזוגות חד מיניים צריכה להיות הזכות להינשא בטקס אזרחי, ו-20.4% הסכימו עם איחודים אזרחיים בלבד. בסך הכול, 61.4% היו בעד צורה של הכרה משפטית לזוגות הומוסקסואלים ולסביות. נתונים אלה הציגו עלייה של 2.5% מהשנה הקודמת (58.9%) וכמעט של 10% ב-7 שנים (51.6% ב-2003).[2] סקר מטעם מרכז המחקר "Pew Research Center" משנת 2013 במדינות שונות בעולם קבע כי צעירים היו מוגדרים כבעלי קבלה רחבה ממבוגרים כלפי הומוסקסואליות, בעוד 86% מהאנשים בין 18 ל-29 קיבלו הומוסקסואלים, בעוד ש-80% מהאנשים בין 30 ל-49 ו-67% מהאנשים מעל גיל 50 החזיקו באותה אמונה.[3]