זכרון יעקב
מועצה מקומית בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זִכְרוֹן יַעֲקֹב היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל. היא נוסדה כמושבה ב-6 בדצמבר 1882 בידי עולים חובבי ציון מרומניה, והייתה המושבה השנייה של אנשים מהעלייה הראשונה, (אחרי ראשון לציון).
 | |||||||||||||||||||||||||
 מדרחוב רחוב המייסדים | |||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל | ||||||||||||||||||||||||
| מחוז | חיפה | ||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | ||||||||||||||||||||||||
| ראש המועצה | אלי אבוטבול | ||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 78 מטר | ||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1882 | ||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יולי 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 24,615 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 94 | ||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.4% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
| - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.77 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 779 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי[2] | 176 | ||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[4] | 31,610 דונם | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 62 | ||||||||||||||||||||||||
(למפת הכרמל רגילה)   זכרון יעקב  ממזרח: __ מועצה אזורית אלונה מצפון וממערב: __ מועצה אזורית חוף הכרמל מצפון: __ פוריידיס מדרום: __ בנימינה-גבעת עדה, רמת הנדיב | |||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
8 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 42 | ||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.5229 | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 5 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל זכרון יעקב נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||
| www.zichron-yaacov.co.il | |||||||||||||||||||||||||
המושבה יושבת על חוטם הכרמל, חלקו הדרומי של רכס הכרמל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950.
ראשוני המתיישבים הגיעו מרומניה באוניה "טטיס", שאורגנה על ידי הוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריה. האוניה יצאה מנמל גאלאץ שעל הדנובה ב-25 באוגוסט 1882, כשעל סיפונה הפליגו חמישים משפחות ובהן 228 נפשות. חלקן יצאו לגליל ליישב את המושבה ראש פינה.
אלה ממשפחות המייסדים שלא עלו לראש פינה שהו בחיפה עד שנרכשו האדמות שנועדו למושבה מידי פרנסיס ז'רמן, סגן הקונסול הצרפתי בחיפה.
בהתחלה נקרא שמה של המושבה "זמרין",[6] שם יהודי או שומרוני מתקופת הבית השני או תקופת המשנה אשר משמעותו בשפה הארמית-השומרונית הוא ככל הנראה 'כורמים' והשתמר בשמו של כפר האריסים הערבי "זמארין" (בערבית: زُمَّارِين) ששכן במקום לפני רכישת אדמותיו וחידוש היישוב העברי ב-1882,[7] וכן משום ששם זה הזכיר למתיישבים את השם "שומרון" בלועזית ('סמאריה').
למייסדי המושבה לא היה ידע רב בחקלאות, ומשום כך ב-1883 המושבה נקלעה לקשיים רבים. התושבים פנו תחילה לברון הירש. נציגו, מר ונציאני, הגיע למושבה, והציע להם לעבור לארגנטינה לקבל שם פתרון למצוקתם. לאחר התייעצות קצרה קם נציג המתיישבים להודות על הרצון הטוב - אך הכריז: "לא נעזוב את המקום הזה, שכן באנו לארץ אבותינו למטרה קדושה, ואיננו רוצים לחיות במקום אחר בעולם".[דרוש מקור: מדויק] אז פנו התושבים ל'נדיב הידוע', שניאות לפרוס את חסותו על היישוב. עיתון המגיד פרסם ב-1883 (כ"ח אלול תרמ"ג) את הידיעה: "נדיב בלתי-ידוע מציל את זכרון יעקב". לאחר פחות מחודשיים, במאמרו בט"ו חשון תרמ"ד פרסם העיתון ידיעה נוספת בנושא, בכותרת: "נפתרה החידה: הנדיב הבלתי ידוע הוא הברון רוטשילד, הידוע".[8] הברון רוטשילד נתן למקום את השם "זכרון יעקב" על שם אביו ג'יימס (יעקב) מאיר רוטשילד, בעת שחנך את בית הכנסת שנבנה בלב המושבה.
הברון בנה באמצעות פקידיו (הראשון בהם היה יהודה ליאון וורמסר) את מבני המגורים והמשק במושבה, הקים מוסדות ציבור למיניהם ודאג להפעלתם ותפקודם. במיוחד בלטו שרותי החינוך ושרותי הרפואה, שהוענקו על ידי "הפקידים", שחלקם היו מומחים במקצועם. שירותים אלה ניתנו לתושבי זכרון יעקב ו"מושבות השומרון" על חשבונו של הברון. רוטשילד גם דאג שהאיכרים יטעו כרמי יין, וגם הקים בזכרון את היקב השני בגודלו בארץ (היקב הראשון והגדול הוקם בראשון לציון והיה פעיל עד 2013; עם סגירתו, היקב בזכרון יעקב הפך לגדול ביותר בארץ). אחרי שהכרמים הראשונים שנטעו נפגעו מכנימת הפילוקסרה דאג הברון לייבא זנים חדשים מארצות הברית.
ב-1900 עברה המושבה זכרון יעקב לטיפולה של חברת יק"א (חברת התיישבות יהודית), אך למעשה המשיכה להיות מנוהלת וממומנת בידי הברון.[9] ב-1901 הקים אהרן אהרנסון בן זכרון יעקב, בשותפות עם האגרונום זליג סוסקין, משרד לייעוץ חקלאי, שממנו התפתחו מאוחר יותר גופים שונים למחקר חקלאי בארץ ישראל. גם שאר עיסוקיו, יוזמותיו ומסעיו של אהרון אהרנסון, נוהלו מבית משפחתו במושבה.
ב-1903 כונסה בזכרון "הכנסייה הארצישראלית" בהשתתפות נציגי היישוב היהודי מכל הארץ, 'הישוב הישן' והחדש, ביוזמתו של מנחם אוסישקין. האספה התכנסה בתגובה ל'קונגרס אוגנדה' בנשיאותו של הרצל בבזל, ובהחלטותיה נרשם שהצירים מארץ ישראל מתנגדים לתוכנית אוגנדה. בתום כינוס 'הכנסייה' נשארו במושבה נציגי המורים והגננות, ואלה ייסדו את הסתדרות המורים. ייתכן שזהו אירוע ראשון בתולדות היישוב בו ניתנה לנשים הזכות לבחור ולהיבחר. לוועד המנהל של הסתדרות המורים נבחרה חנה לנדאו, יחד עם דוד ילין, וילקומיץ ואחרים.
ד"ר הלל יפה, הרופא הידוע במלחמתו בקדחת, עבד והתגורר במושבה והקים בה ב-1907 מרפאה ששרתה חולים מכל האזור.
בזכרון יעקב פעלה משפחת אהרנסון, ממנה יצאו אהרן אהרנסון ושרה אהרנסון, שייסדו וניהלו את מחתרת ניל"י בזמן מלחמת העולם הראשונה. במהלך המלחמה קלטה זכרון יעקב פליטים רבים שגורשו בידי הטורקים מתל אביב.[10]
במפקד האוכלוסין המנדטורי מ-1931 נמנו ביישוב 1,429 נפשות (ביניהם גם 214 מוסלמים ו-23 נוצרים).
ראשי המועצה המקומית
- אבא שכטר - ראש ועד המושבה האחרון וראש המועצה הראשון. היה ראש הוועד מ-1936 עד 1950, וראש מועצה מ-1950 עד 1953.
- ד"ר אריה רפפורט: 1953 (ממלא מקום שלושה חודשים)
- צבי ברונשטיין[11] 1954–1959[12][13]
- יעקב לוי (ראש מועצה) (1959–1975)[14]
- ישי שיבובסקי (1975[15]–2003)[16][17]
- אלי אבוטבול[18] (2003 – אפריל 2016)[19]
- יצחק בלה: 2016 (ממלא מקום שלושה חודשים)
- זיו דשא[20] (2016 - 2024)
- אלי אבוטבול (2024- נוכחי)
בכניסה הדרומית לזכרון יעקב, במקום שהיה בעבר הגורן של המושבה, נמצא מוזיאון "יד למייסדים". זהו מבנה בצורת מגילת קלף מגולגלת. על קיר הקרמיקה בחוץ, חרוטים שמות המשפחות של מייסדי המושבה. בתוך המבנה נמצאים צילומים המנציחים את המושבה בעשרים שנותיה הראשונות.
קטע של רחוב המייסדים, הרחוב הראשי של זכרון יעקב, ששומר ושופץ כ"מדרחוב דרך היין", מהווה פנינת חמד מיוחדת אשר מושכת מטיילים ומבקרים רבים. לצידו מצוי ביתה של משפחת אהרנסון המשמש היום כמוזיאון בית אהרנסון, וכן בית הפקידות הגדול שהוסב להיות מוזיאון העלייה הראשונה.
בבית הקברות קבורים בין השאר בני משפחת אהרנסון, דוד רמז שהיה מנהיג פועלים ואחרי כן שר התחבורה, ואישים רבים אחרים. בשנת 1954 הוקמו ברמת הנדיב שליד המושבה גן ומצבה מפוארים, בהם נטמנו עצמות הברון רוטשילד ואשתו.
אתרים חשובים נוספים:
- בית כנסת אוהל יעקב
- בית אהרנסון
- בריכת בנימין
- היקב
- מוזיאון העלייה הראשונה
- אחוזת לנגה
- בית דניאל
- יקבי תשבי
- בית ההבראה של "מבטחים" בזכרון יעקב
- קהילת בית אל בזכרון יעקב
- רחוב המייסדים
- מלון הרשקוביץ
- מלון גרף
- מערת המייש
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יולי 2024 (אומדן), מתגוררים בזכרון יעקב 24,615 תושבים (מקום 94 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.4%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 76.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 17,828 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[21]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בזכרון יעקב:
ספרייה ציבורית ע"ש יעקב לוי
הספרייה הציבורית ע"ש יעקב לוי, ראש המועצה של זכרון יעקב בין השנים 1960 - 1975. הספרייה זכתה בפרס ק"י גולן כספרייה הציבורית המצטיינת לשנת תשע"א (2011) מטעם משרד התרבות והספורט.[22]
פעילויות ומפעלים קהילתיים בזכרון יעקב
בזכרון יעקב מתקיימת פעילות קהילתית מגוונת וענפה וברחבי המושבה מופעלים מרכזים קהילתיים שונים המשמשים את תושביה ולרווחתם. אחד המפעלים האלו הוא בית מלאכה קהילתי ומרכז סדנאות ויזמות סביבתית-קהילתית שמהווה מרחב לעבודה משותפת וחלוקת משאבים של כלים וידע, תוך יצירת קהילה וקירוב הקהילות השונות של המושבה. בית המלאכה הקהילתי הוא פרויקט שהוקם ביוזמת התושבים, בשיתוף המועצה המקומית והמשרד להגנת הסביבה.
בריכת בנימין בזכרון יעקב, החזית הפונה לרח' המייסדים
הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, "הנדיב הידוע", שתמך רבות ביישוב
בית כנסת אוהל יעקב, ע"ש יעקב אבי הברון רוטשילד, מבט מצפון-מזרח
מגדל המים של המושבה ועליו איור "הנדיב הידוע"
"יד למייסדים"
אנדרטת הבריגדה היהודית בזכרון יעקב
זכרון יעקב, מבט ממזרח, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937
זכרון יעקב כפי שהיא נראית מהכרמל
- אריה סמסונוב, זכרון יעקב: פרשת דברי-ימיה תרמ"ב-תש"ב, הוצאת ועד המושבה זכרון יעקב, 1943
- מזכרונות המתיישבים, ייסוד המושבה זכרון יעקב 1882–1883, בתוך: אברהם יערי (עורך), זכרונות ארץ ישראל: מאה ועשרים פרקי-זכרונות מחיי היישוב בארץ מהמאה השבע-עשרה ועד ימינו, ירושלים, תש"ז-1947 (נדפס שוב בשנים 1974, 1976, 1983), כרך א', פרק מ"ו, עמ' 522–533
- זאב ענר, סיפורי בתים, "סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות", 1988
- רן אהרנסון, "זכרון יעקב - בירת השומרון של הברון", בתוך: זאב ענר (עורך), סיפורי מושבות: סיפורן של חמישים ושתיים המושבות בא"י, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1996 (הספר בקטלוג ULI)
- איתי בחור, פעמון סדוק, הוצאת איתי בחור, 2002.[23]
- רן אהרנסון, "זכרון יעקב", בתוך: רן אהרנסון, לכו ונלכה - סיורים במושבות הראשונות, ירושלים: יד בן צבי, 2004 (הספר בקטלוג ULI)
- שאול דגן, עקשנים על ההר: זכרון יעקב ובנותיה 1882–1918 בכתובים ולאור הזיכרונות, זכרון יעקב: מוזיאון העלייה הראשונה, 2012
- רועי מרום, העלייה הראשונה? הגירות טרנס-לאומיות לצפון השרון בשלהי התקופה העות'מאנית, מי היה כאן קודם: עולים ומתיישבים בזכרון יעקב וסביבתה. כנס לציון 20 שנה למוזיאון העלייה הראשונה ע"ש משה ושרה אריזון, 2019
זכרון יעקב (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
זכרון יעקב, ברשת החברתית פייסבוק
אתר האינטרנט הרשמי של זכרון יעקב- זכרון יעקב, ברשת החברתית פייסבוק
- פרופיל זכרון יעקב נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
- זכרון יעקב, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
- מכתב גלוי, זכרון יעקב, חבצלת, 18 במאי 1888
- מאמר, זכרון יעקב, השקפה, 20 באוגוסט 1897
- אלי אלון, סיפורו של בית העלמין בזכרון יעקב, באתר News1 מחלקה ראשונה, 14 בנובמבר 2016
שרי מקובר-בליקוב, תחנות בזכרון, באתר "ידיעות אחרונות", 14 ביוני 2018- ענת ג'ורג'י, קוטג' ב-11 מיליון שקל ודירת 4 חדרים ב-2.5 מיליון: "אנשים באו לשתות קפה והחליטו לקנות בית, טירוף", באתר TheMarker, 12 בינואר 2024
זכרון יעקב, 1913, סרטון באתר יוטיוב
בציר בזכרון יעקב, 1937, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים- שבעים שנה לזכרון יעקב, 1952, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
זכרון יעקב, במסגרת הסכת עולמי עם יצחק נוי, תאגיד השידור הישראלי - כאן, 1 במאי 2021- מהדורה דיגיטלית 2022, לספר תולדות זכרון יעקב מאת אריה סמסונוב
- מייסדי זכרון יעקב באתר אנשי העלייה הראשונה במושבות החקלאיות, 2022
היסטוריה
- רן אהרנסון, "זכרון יעקב תרמ"ב - תרמ"ד: חלום מול מציאות", אופקים בגאוגרפיה, 20, 1987, עמ' 19–49
- יוסי בן-ארצי, החוזים והתוכנית לבניית בתים ואורוות בזכרון-יעקב (1885-1883) ניתוח גאוגרפי-היסטורי, קתדרה 29, ספטמבר 1983, עמ' 45–62
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
