Loading AI tools
אי־תלותה של העיתונות בשלטון מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חופש העיתונות או חופש התקשורת הוא ערך יסוד במדינה דמוקרטית לפיו יש לצמצם את התערבות השלטון בעיתונות ובתקשורת המונים (לרבות אמצעי תקשורת מודפסים ואלקטרוניים) ולהבטיח את אי־תלותה בשלטון. שמירה על חופש העיתונות נעשית על ידי הגנה עליו בחוקה או הגנה חוקית אחרת וכן יש מנהג חוקתי ונורמות נגד פגיעה בחופש העיתונות. מנגד, פגיעה בעצמאות ובחופש של גופי תקשורת או עיתונאים היא אחד מסימני ההיכר הבולטים של שלטון דיקטטורי ואחד השלבים החשובים בתהליכים כמו שחיקה דמוקרטית והפיכה עצמית.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ישראלוצנטריות מוגזמת, היטפלות לזוטות. | |
הנימוק המרכזי לחופש העיתונות הוא שהאינטרס של כל שלטון הוא להמשיך ולשלוט ולכן גורמי מפתח בשלטון ירצו למנוע השמעה של ביקורת או פיקוח עליו, ולעודד הפצה של הסברה, מידע מוטה, פייק ניוז או תעמולה בעד השלטון. עיתונות עצמאית עשויה לספק מידע על המתרחש במדינה ובעולם, לחשוף מידע מביך, מקרי צנזורה, שחיתות וכן לְהָזֵם אי-דיוקים או תעמולה מטעם השלטון ובכך היא ממלאת פונקציה של פיקוח על השלטון. בנוסף, עיתונות עצמאית מספקת במה להעלאת דעות, רעיונות והצעות חלופיות לשלטון ולמדיניות, ולחשוף מידע על מחאות נגד השלטון, ובכך היא ממלאת פונקציה של ביקורת. חופש התקשורת הוא אמצעי חשוב כדי להבטיח את חופש הביטוי. כדי שהעיתונות תוכל למלא את תפקידיה ביותר יש להבטיח את עצמאותה. חופש עיתונות בא לידי ביטוי בשני אופנים עיקריים: היכולת לכתוב ביקורת על השלטון ללא חשש מצנזורה או מפני התנכלות לעיתונאי או למערכת העיתון, והחיסיון העיתונאי - אפשרות שמירה על זהותו של מקור מידע חסויה.
ברבות ממדינות הדמוקרטיות חופש העיתונות מעוגן בחוקה, ובהן:
יש מדינות שבהן חופש העיתונות נרמס, למשל באמצעות כליאתם של עיתונאים. בשנת 2022 נכלאו באיראן 62 עיתונאים, בסין 43, במיאנמר 42 ובטורקיה 40. באותה שנה נרשם ברחבי העולם גם מספר שיא של עיתונאים שנהרגו, חלקם נרצחו על רקע תפקידם[2].
מדד חופש העיתונות הוא מדד שמפרסם מדי שנה ארגון עיתונאים ללא גבולות, המדרג את מדינות העולם. במדד 2024 דורגו במקומות האחרונים אריתריאה, סוריה, אפגניסטן וקוריאה הצפונית. בארבעת המקומות הראשונים דורגו נורווגיה, דנמרק, שוודיה והולנד. ישראל דורגה במקום 101 מתוך 180 - ירידה של 4 מקומות מהשנה הקודמת, עם דירוג של 53.23 מתוך 100[3]. מחברי הדו"ח כתבו בראש העמוד המתייחס לישראל, כי "התקשורת הישראלית התערערה בעקבות עלייתה לשלטון של ממשלה המאיימת על חופש העיתונות"[4].
במדינות רבות קורה לא אחת שזכויות אדם עשויות להיפגע על ידי זכויות אחרות המתנגשות עמן. חופש העיתונות מתנגש לא אחת עם זכויות יסוד וחירויות אחרות שיש המזהים עם דמוקרטיה, למשל במקרים הבאים:
חופש העיתונות בישראל אינו מעוגן בחקיקה ראשית או משנית. בניגוד למדינות דמוקרטיות רבות, בישראל אין חוקה ואין בה גם חוק יסוד ייעודי להגנת חופש העיתונות או חופש הביטוי. ההגנה הרשמית היחידה שיש בישראל היא בפסיקות בית המשפט העליון, למן ההכרעה בבג"ץ קול העם שניתנה בשנת 1953.
עד לשנת 2017, הייתה לממשל בישראל, בניגוד לרבות מהדמוקרטיות האחרות, סמכות לסגור עיתונים. סמכות הסגירה הייתה על פי פקודת העיתונות משנת 1933 אשר חייבה לקבל רישיון ממשלתי לפני הוצאה לאור של עיתון, ואפשרה לסגור עיתונים כמעט ללא התראה. - פקודת העיתונות בוטלה בעקבות עתירה לבג"ץ שהוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח[5] והחלטת הכנסת מיום 29 במאי 2017[6].
בנוסף, תקנות ההגנה (שעת חירום) משנת 1945 כוללות, בין היתר, הענקת סמכויות רחבות לצנזורה הצבאית. כדי למנוע חיכוכים בלתי פוסקים בין אמצעי התקשורת לצנזורה, התקבל בשנת 1949 "הסכם הצנזורה" בין נציגי התקשורת לנציגי צה"ל. על פי הסדר זה, כלי התקשורת החתומים על ההסכם ביצעו מעין צנזורה עצמית בנושאים הקשורים לביטחון המדינה. בתמורה הצנזורה הצבאית התחייבה שלא להפעיל את הסמכויות הנרחבות שמקנה לה החוק, אם הדבר לא היה נחוץ. הסכם זה עודכן כמה פעמים, האחרונה שבהן בשנת 1996. בעקבות פרשת "שניצר" בשנת 1988, שבה חידד בג"ץ את מטרתה של הצנזורה למנוע פרסום של ידיעות רק כאשר יש "ודאות קרובה" לפגיעה בביטחון המדינה, נכלל כלל ה"ודאות הקרובה" שקבע בג"ץ גם בהסכם הצנזורה.
בשנת 2023 ישראל ירדה ב-11 מקומות במדד חופש העיתונות ממקם 86 ל-97. צוין בדו"ח כי התקשורת הישראלית התערערה בעקבות עלייתה לשלטון של ממשלה המאיימת על חופש העיתונות[7]. בשנת 2024, מדינת ישראל ירדה ארבעה שלבים נוספים במדד חופש העיתונות למקום 101 מתוך 180 מדינות. בעקבות הירידה שונתה לרעה הגדרת מעמד חופש העיתונות בישראל מבעייתי לקשה. הירידה במדד הובילה גם לכך שישראל איבדה את תואר מובילת חופש העיתונות באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה. בדו"ח מוזכרים גורמים שהובילו לירידה זו במדד- התגברות הלחץ על עיתונאים הפועלים בישראל, מסעות השפעה על הציבור, חקיקה המגבילה את חופש הביטוי, הסתמכות מרבית התקשורת על מסרי התעמולה של הממשלה והתמעטות קולות ביקורתיים בקרב התקשורת[8].
חקיקה המגבילה את חופש העיתונות
בדצמבר 2022 הוגשו הצעת חוק להפרטת גלי צה"ל והצעת חוק להפרטת תאגיד השידור הציבורי. השפעת חקיקת חוקים אלה עלולה להיות ביטול גופי השידור הציבורי והממלכתי והפיכתם לתלויים בחסדי בעלי ההון והשלטון[9][10].
באפריל 2024 נחקק חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה המאפשר לראש הממשלה ושר התקשורת להפעיל סנקציות כנגד ערוצים זרים, שלפי חוות דעת פוגעים בביטחון המדינה. ב-5 במאי אותה שנה, נסגר ערוץ אל-ג'זירה בארץ.
ביולי 2024 אושר תיקון בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו הפוטר את ערוץ 14 התומך בממשלה, מחובות רגולטוריות המוטלות על הערוצים המתחרים ערוץ 12 וערוץ 13[11].
ביולי 2024 הוגשה הצעת חוק שתאפשר לממשלה לקבוע את התקציב השנתי של תאגיד השידור הציבורי ואף לקצצו[12].
ביולי 2024 הוגשה הצעת חוק לאחד את רשויות רגולציית השידורים בישראל תחת גוף שמרבית המינויים שבו יהיו פוליטיים. הדבר עלול לגביר את מעורבות הממשלה והדרג הפוליטי ברגולציה ואת יכולת ההשפעה והשליטה שלהם[13][14][15].
מינויים בעלי זיקה פוליטית
דירקטוריון "חדשות 13" מינה את יוליה שמאלוב-ברקוביץ׳ לתפקיד מנכ״לית החברה[16]. כתבי ועורכי חדשות 13 וארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל הביעו חשש רב כי המינוי אדם בעל זיקה פוליטית חזקה לתפקיד יוביל לפוליטיזציה ולפגיעה בחופש העיתונות[17][18].
מינויו של זיו מאור למועצת הרשות השנייה שמפקחת על שידורי הטלוויזיה והרדיו. מאור הצהיר על זיקה אישית לקרעי ועל זיקה פוליטית לראש הממשלה בנימין נתניהו, והוביל קבוצת מתפקדים בליכוד[19][13].
מינוי של השופט בדימוס משה דרורי לתפקיד יו"ר ועדת האיתור למועצת תאגיד השידור הציבורי, הגוף הקובע את תוכניות השידורים ומינויים בכירים ואחראי על הביקורת על תאגיד השידור. דרורי הוא שיבחר את חברי מועצת התאגיד, שרובם מסיימים את כהונתם בשנת 2024. בעקבות המינוי פנה מכון זולת ליועצת המשפטית גלי בהרב מיארה בבקשה לבטל את המינוי כיוון שלדבריהם מדובר במשרת אג'נדה פוליטית מובהקת ובחוסר התאמה קיצוני לתפקיד לאור התבטאויותיו נגד התקשורת[20][21]. התנועה לרגולציה הוגנת ביקשה מוועדת המינויים לבדוק מחדש את נסיבות מינויו של דרורי לתפקיד וציינה כי החוק ותכליותיו אינם מאפשרים לאשר מועמד זה וכי חיוני שהמינוי יבטיח חברי מועצה ראויים ובלתי תלויים[22].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.