חיל ההנדסה הקרבית
חיל בצבא הגנה לישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חיל ההנדסה הקרבית (בראשי תיבות: חה"ן) הוא אחד החילות בזרוע היבשה של צבא הגנה לישראל. זהו כוח ההנדסה הקרבית של צה"ל. ייעודו של החיל הוא הבטחת יכולת התמרון של כוחות צה"ל בד בבד עם שלילת יכולת זו מהאויב, הבטחת שרידות כוחות צה"ל והשמדת תשתיות אויב תוך כדי התעסקות בחבלה, מיקוש, צליחת מכשולים, הנדסה, בנייה והריסה, ולחימה רגלית וממוכנת. בנוסף אחראי החיל על תחומים שונים הדורשים ידע ומומחיות בנושאי הנדסה צבאית בהם רובוטיקה, לוחמת מנהרות, עיסוק בחומרי נפץ והתגוננות מפני נשק בלתי-קונבנציונלי. תפקידי החיל כוללים פריצת מכשולים, ביקוע קווי הגנה עוינים, פריצת שדות מוקשים, ניתוץ ביצורים, פריצת ופתיחת צירים, הכשרת צירי תנועה, גישור וצליחה, מיקוש הגנתי, עיסוק בחומרי נפץ, חבלה התקפית, חבלה וסילוק פצצות, בניית קווי הגנה ומכשולים, בניית ביצורים, הפעלת ציוד מכני הנדסי וציוד סער, משימות הריסה ובנייה תחת אש, והתגוננות מפני נשק בלתי-קונבנציונלי בשדה הקרב. כמו כן, לוחמי החיל (מלבד הצמ"ה) מאומנים בלוחמת חי"ר והפעלת רכב קרבי משוריין. החיל מופקד על 3 גדודי פלסים סדירים (גדוד 601 - "אסף", גדוד 603 - "להב" וגדוד 605 - "המח"ץ") ובהם מחלקות סיור ופלוגות צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) כבד, גדודי מילואים נוספים ויהל"ם - יחידת הנדסה למשימות מיוחדת, יחידת עילית בצה"ל העוסקת בקומנדו הנדסי, חבלה, סילוק פצצות, רובוטיקה, לוחמת מנהרות ועוד. במסגרת מאמץ התמרון כוחות ההנדסה נכנסים ראשונים לשדה הקרב המשולב ומובילים את שאר הכוחות דרך צירים שנפרצו וזוכו ממכשולים טבעיים ומלאכותיים.
סמל הכומתה, תג ודגל חיל ההנדסה | |
הנדסה קרבית - ראשונים תמיד | |
פרטים | |
---|---|
כינוי | הכסופים, מוהנדסים, חבלנים |
מדינה | ישראל ישראל |
שיוך | צה"ל |
סוג | חיל |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 1947–הווה (כ־77 שנים) |
מקים היחידה | עמנואל שחר |
מלחמות | כל מלחמות ישראל |
נתוני היחידה | |
ייעוד | הנדסה קרבית, הבטחת יכולת התמרון לצה"ל, שלילת יכולת התמרון מהאויב, מיגון ושרידות כוחות צה"ל, הריסת והשמדת תשתיות אויב |
ציוד עיקרי | אמצעים של חיל ההנדסה: רובה M4A1, דחפור D9, פומ"ה, נמ"ר הנדסי, אמצעי מיקוש וחבלה, צמ"ה, אמצעי אב"כ |
פיקוד | |
יחידת אם | זרוע היבשה |
דרגת המפקד | תת-אלוף |
מפקד נוכחי | תא"ל יואב טורחאנסקי |
מפקדים | ראו מפקדי החיל |
עיטורים | |
פרס ביטחון ישראל, אות הערכה מטעם הרמטכ"ל, ראו #עיטורים וצל"שים |
שורשי חיל ההנדסה נעוצים עוד בארגון "ההגנה" ובמתנדבי "היישוב" לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה והוא נוסד עם הקמת צה"ל על ידי הקצין עמנואל שחר. החיל השתתף בכל מלחמות ישראל ובמבצעים רבים, כאשר בחלקם הוא נטל תפקיד מרכזי. חיל ההנדסה זכה בפרס ביטחון ישראל ואות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל ומספר יחידות בחיל זכו בצל"ש יחידתי. חיילים רבים בחיל ההנדסה זכו לעיטורים וצל"שים.
קצין ההנדסה הראשי הנוכחי הוא תת-אלוף יואב טורחאנסקי.[1]
שורשי החיל נעוצים כבר בתקופה שלפני מיסוד צה"ל. חיל ההנדסה הקרבית הוא אחד מחמשת החילות של זרוע היבשה. ייעודו המקורי במלחמה הוא נטרול מטעני חבלה ומוקשים, ופתיחת מעבר הנדסי לכוחות בקרב, מלחימת חי"ר ולחימה ממוכנת בקו המגע ועד התמחות בכל הקשור לחבלה התקפית וחבלה הגנתית, שימוש וטיפול בחומר נפץ, לוחמת תת-קרקע והפעלת ציוד מכני הנדסי ואמצעי סער. כיום לחיל ההנדסה הקרבית ארבעה ייעודים מרכזיים:[2]
- הבטחת יכולת התמרון של כוחות צה"ל (פריצת צירים, ניקוי שדות מוקשים, נטרול מטעני חבלה, צליחת תעלות ועוד)
- שלילת יכולת התמרון מכוחות האויב (בניית ביצורים, מיקוש הגנתי, עבודות עפר וחפירת תעלות)
- מיגון והבטחת שרידות הכוחות הלוחמים (בניית ביצורים, טיהור שטח ממוקשים ומטעני חבלה, הגנה מפני איומי אב"כ)
- הריסה והשמדה של תשתיות אויב (הן של צבא סדיר והן של ארגוני טרור).
לחיל ההנדסה כומתה בצבע אפור בהיר, המוגדר רשמית ככסוף, שעליה סמל החיל: חרב בתוך צריח שמוקף בהילה שמסמלת פיצוץ. הצבע הכסוף נבחר בשנת 1979 על ידי קצין ההנדסה הראשי, תא"ל אבישי כ"ץ, שהחליט לשנות את צבע הכומתות של החיל משחור כדי להעצים את תדמיתו: כץ נזכר שבילדותו הוא קרא סיפור בשם "מכרות המלך שלמה", אשר בו סופר על שני שבטים, האחד טוב, ואחד רע, כאשר השבט הטוב נקרא: "שבט כסופים", לא ניתן היה להשתמש בצבע כסף על הבד הצבאי, אז הוחלט לבחור בצבע דומה – אפור בהיר,[3] שמוגדר רשמית ככסוף. צבעי הדגל החילי הם שחור וכתום. צבעי הדגל נבחרו בעקבות מבצע עמורה ("אדמה חרוכה") בו השמיד חיל ההנדסה את תשתיות הצבא המצרי בחצי האי סיני בעקבות הנסיגה ממנו אחרי מבצע קדש. כתום מסמל את להבות הפיצוצים והשחור את האדמה החרוכה שהשאיר חיל ההנדסה. המוטו של החיל הוא "הנדסה קרבית - ראשונים תמיד".
המנון ששרו חיילי הנדסה וגם שיקף את יעודו של החיל: "חיל הנדסה הוא חוד החנית, בלי חיל הנדסה אז אין פה חזית".
על פי אתר דובר צה"ל:
חיל ההנדסה הישראלי הוא אחד החילות הוותיקים בצה"ל, ופעילותו מגוונת ומשתרעת על מספר תחומים המשלבים הנדסה צבאית, פריצת מכשולים, בנייה והריסה, לחימה וטיפול בחומרים כימיים (חומרי נפץ ואב"כ).
ייעודו של חיל ההנדסה בצה"ל הוא פריצת הדרך לכוחות היבשה.
חיל ההנדסה הקרבית, מפלס את דרכו של צה"ל בקרב האש היבשתי. החיל עסוק מאוד בימי שלום כבימי מלחמה, ייעודו המרכזי של החיל הוא התגברות על מכשולים קרקעיים טבעיים ומלאכותיים בזירת הלחימה על מנת לאפשר תנועה מהירה קדימה של הכוחות הלוחמים. לוחמי החיל עוסקים גם בהנחת מכשולים על מנת להגביל את חופש התנועה של האויב וליצור תנאי שטח שיקשו על התקדמותו של האויב על ידי פיזור מוקשים, גדרות, ביצורים ותעלות.
חיל ההנדסה עוסק במגוון רב של פעולות: הנחה ופינוי של מוקשים, ביצוע פעולות חבלה וסער, גישור על פני מכשולי מים וקרקע, צליחה, מיגון וביצור כוחות ניידים ונייחים, הסוואה, סילוק פצצות ונטרול מטעני חבלה ותחמושת שלא התפוצצה, הפעלת ציוד מכני-הנדסי לפינוי מכשולים קרקעיים וליצירת מכשולים לאויב ועוד.
המקצוע הצבאי של חיילי ההנדסה הוא פלס. קיימים מקצועות נוספים, והם: מטהר (חיילי הגדס"כ), סייר-פלס, סלק (יחידת ס"פ) ומפעיל צמ"ה. חיל ההנדסה בצה"ל הוא חלק מכוחות היבשה, ולכן כפוף לזרוע היבשה. הוא מורכב מגדודי הנדסה קרבית בסדיר ובמילואים, יחידות צמ"ה קרביות, גדודי סיוע כימי (לשעבר גדוד האב"כ) ויחידת יהל"ם ("יחידה הנדסית למשימות מיוחדות" שבין השאר עוסקת בסילוק פצצות, קומנדו הנדסי, הריסה וחבלה, מודיעין הנדסי, רובוטיקה, פינוי מוקשים ולוחמת מנהרות).
כלי הרכב המזוהים ביותר עם חיל ההנדסה הקרבית הם: דחפור משוריין די-9 ("דובי") – בולדוזר כבד מדגם קטרפילר D9 שזוכה לחליפת מיגון ותוספת מעטה שריון תוצרת ישראל; הפומ"ה – נגמ"ש הנדסה ממוגן המשרת את הפלסים; והנמ"ר ההנדסי – נגמ"ש הנדסה כבד על בסיס נגמ"ש המרכבה (נמ"ר) הישראלי שהחל להיקלט בחיל. בנוסף מפעיל החיל מגוון אמצעים הנדסיים, בהם טנקי גישור, אמצעי צליחה, כלי צמ"ה שונים, מוקשים ואמצעי חבלה, מגוון חומרי נפץ, אמצעי פריצה (כגון צפע שריון ההרסני ורקטות ריצוף), אמצעי חבלה וסילוק פצצות ואמצעי הגנה מפני איומי אב"כ. לוחמי ההנדסה חמושים בדומה ללוחמי חי"ר: נשקם האישי הם רובי M16 מקוצרים מדגמי M16A1 מנוסרים, CAR-15 ו-M4A1 קרבין פלאט-טופ. נשקי מחלקה כוללים מקלעים, רובי צלפים מדגם בארט 0.5 נגד ציוד ורקטות כתף. ביהל"ם רובה השירות הוא M4A1 והלוחמים חמושים גם באקדח שירות.
חיל ההנדסה הקרבית הוא החיל האחראי להנדסה הצבאית (כלומר: הנדסה קרבית וביצורים) בצה"ל. בראשו עומד קצין ההנדסה הראשי (הקהנ"ר, בדרגת תת-אלוף) שאחראי הן לבניין הכוח ההנדסי, הן לתפעול של חיל ההנדסה והן לסיפוק צורכי ההנדסה של כלל הצבא. את כוחות ההנדסה עצמם מפעילים הפיקודים האזוריים. חיל ההנדסה הוא החיל האחראי בכל הקשור להנדסה קרבית בנושא החבלה, סילוק פצצות, מטענים וחומרי נפץ, מיקוש, פילוס, השמדת מבני טרור ומלכוד וכדומה.
בנוסף להתמחות ההנדסית מאומנים לוחמי ההנדסה (הפלוגות הרובאיות והסיור) גם בלוחמת חי"ר כחלק מתפקידם הקרבי, ומוגדרים בצה"ל כלוחמי חוד. לעיתים קרובות מסייע חיל ההנדסה גם לכוחות חיל הרגלים במשימותיהם, גם אם אין להם היבט הנדסי, ומבצע משימות לחימה, הסתערות, לחימה בטרור, וביטחון שוטף.
כל לוחמי ההנדסה (פלסים) זוכים להכשרת רובאי 05 ופלס 05 בטירונות והפלסים הקרביים מוכשרים לרמת רובאי 07[4] ופלס 06. כמו כן, עקב הצורך בסיוע הנדסי צמוד לכוחות החי"ר, לכל חטיבת חי"ר מצורפת פלוגת חבלה והנדסה (פלחה"ן), זוהי פלוגת חיילים מובחרת מחטיבת החי"ר שעוברת הכשרה בת חודשיים בבית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ) אך איננה כפופה לחיל ההנדסה אלא לחטיבה שבה היא פועלת. לוחמי ההנדסה הם פלסים ולוחמי חי"ר לכל דבר, וכינויים הוא "מוהנדסים".
חיל ההנדסה מחולק למספר יחידות עיקריות:
- גדודי הנדסה קרבית (גדחה"ן) בסדיר ובמילואים
- כל גדוד כולל פלוגות רובאיות – הפלוגות המבצעיות המתעסקים בחבלה, מיקוש, פריצת מכשולים, פיצוץ והשמדת תשתיות, תפעול רק"ם הנדסי, הנדסה קרבית. בנוסף הם עוסקים גם בלוחמה תת-קרקע, לוחמת חי"ר ולוחמה ממוכנת (על גבי נגמ"שים, פומ"ה ונמ"ר הנדסי). הגדודים נמצאים לסירוגין בתקופת של פעילויות ביטחון שוטף בגזרות מסוימות כל 4 חודשים ותקופת אימונים גדודיים כל 4 חודשים.
- כל גדוד כולל מחלקת סיור – יחידה מובחרת העוסקת בסיור הנדסי ופעילות בט"ש מורכבת.
- כל גדוד כולל פלוגת צמ"ה קרבית גדודית המפעילה דחפורי D9 משוריינים וכלים הנדסיים נוספים.
- יחידות הנדסה פיקודיות – כל פיקוד כולל מהנ"פיה (מפקדת הנדסה פיקודית) האחראית על הפעילות ההנדסית בפיקוד, כולל בניית ביצורים, מכשולים ותשתיות צבאיות.
- מערך הצמ"ה – כולל גדודי צמ"ה פיקודיים במילואים ופלוגות צמ"ה בגדודים הסדירים ובגדודי המילואים. יחידות הצמ"ה מפעילות ציוד מכני הנדסי (כולל דחפורי D9 משוריינים, מחפרים, שופלים, מקדחי-בורות וטנקי גישור) ועוסקות בלחימה הנדסית, פריצה וסער תחת אש, ובניית ביצורים בחזית.
- יהל"ם – יחידה הנדסית למשימות מיוחדות. זוהי יחידת עילית וקומנדו הנדסי של החיל המאורגנת כאגד הנדסי. עיסוקיה כוללים סיור הנדסי, חבלה התקפית, חבלה וסילוק פצצות, רובוטיקה, לוחמת מנהרות והתגוננות מפני איומי אב"כ.
- בית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ), שכולל את גדוד 614 (גדוד הפיקוד), המשמש כגדחה"ן נוסף בעתות חירום.
- גדוד הסיוע הכימי (לשעבר גדוד האב"כ) – גדוד שייעודו הוא הגנה מפני איומי אב"כ ונשק בלתי-קונבנציונלי כמו גם טיהור אזורים וכלים שנפגעו מחומרי לחימה כימיים. הגדוד הוקם על בסיס פלוגות אנקור, ברקן, גרניט, ופלוגת ההכשרה "דיה". הגדוד נסגר ופורק ב-2015.
גדודי הנדסה קרבית
- ערך מורחב – גדודי חיל ההנדסה הקרבית
גדודי ההנדסה הקרבית מהווים את עיקר כוחו של החיל בעת שגרה. מדובר בגדודי פלסים המשלבים פלוגות רובאיות, מחלקות סיור ופלוגת צמ"ה.בנוסף למשימות הנדסה קרבית מוכשרים הפלסים כלוחמי חי"ר ומבצעים משימות של חי"ר במלחמה וגם ביטחון שוטף, מארבים, מעצרים ופשיטות על בתי מבוקשים. ישנם שלושה גדודי הנדסה בשירות סדיר ועוד מספר רב יותר בשירות מילואים. שלושת הגדודים הסדירים הם:
תג | גדוד | מספר | פלוגות | כפוף לחטיבה | מורשת (באתר עמותת חה"ן) |
---|---|---|---|---|---|
אסף | 601 | אדיר, בז, גרזן, דקל, חתולי הרעם | חטיבה 401 | גדוד 601 - אסף | |
להב | 603 | ארז, ברקן, גדעון, דוהר, ציפורני החתול | חטיבה 7 | גדוד 603 - להב | |
המח"ץ | 605 | אשד, בזלת, געש, דולב, חתולי הפרא | חטיבה 188 | גדוד 605 - המח"ץ |
גדודי הנדסה במילואים:
תג | גדוד | מספר | פלוגות | כפוף ל- |
---|---|---|---|---|
"היובל" | 614 | חץ, נץ, שחף, עיטם, חתולי הצוקים, פלס"מ נשר | חטיבה 460 | |
"רז" | 7107 | א', ב', ג', ד', צמ"ה, פלס"מ | חטיבת הנח"ל | |
"אלון" | 7086 | חטיבת גולני | ||
"הגליל" | 8173 | א' אבירי הגליל, ב', ג', ד', צמ"ה, פלס"מ | חטיבה 6 | |
710 | חטיבה 5 | |||
8170 | חטיבת גבעתי | |||
פלסי סיני | 271 | חטיבה 14 | ||
5280 | חטיבה 3 | |||
פלסי האש[5] | 8219 | א', ב', ג', צמ"ה, מחס"ר, ניוד | עוצבת חצי האש | |
749 | א',ב', ג', ד' צמ"ה , פלס"מ | חטיבה 828 | ||
8011 | א', ב', ג', ד' | |||
"מבקיעי המרכז" | גדוד צמ"ה 7058 | פיקוד מרכז | ||
"דובי הצפון" | גדוד צמ"ה 7064 | א', ב', ג', ד' | פיקוד צפון | |
גדוד צמ"ה 8163 | פיקוד דרום | |||
אגד הנדסי | 490 | פיקוד צפון | ||
"חתולי המדבר" | 924 | חטיבת הראל | ||
9227 | חטיבה 679 |
מהות ותפקידים
הגדודים הם האחראים על הפעילות של החיל בגזרות השונות ועל סיוע הנדסי - של פריצה, חבלה ופינוי שדות מוקשים - לכוחות היבשה בזמן מלחמה. הגדודים עוסקים גם בחבלה והשמדת תשתיות טרור (למשל פיצוץ מעבדות נפץ והשמדת משגרי רקטות וטילים חמושים[6]). בהתאם, כלי הנשק והפק"לים שעומדים ברשות כל גדוד זהים לאלה הנמצאים בחטיבות החי"ר וכוללים מקלעים, קלעי סער, רובי צלפים ומטולי רקטות. הגדודים נלחמים ומתאמנים ומוכשרים גם בלחימת חי"ר רגלית, רכובה (כלומר: על גבי רכבי שטח) וממוכנת (כלומר: על גבי רכב קרבי משוריין). בנוסף, הגדודים מפעילים את נגמ"ש הפומ"ה הייחודי לחיל ההנדסה, ואת הנמ"ר ההנדסי, נגמ"ש הנדסה מתקדם ביותר על בסיס נגמ"ש מרכבה. כל גדוד מחזיק ב-2 פלוגות רובאיות מבצעיות, פלוגת מסלול, מחלקת סיור ופלוגת צמ"ה.
בנוסף למשימותיהם ההנדסיות, מבצעים הגדודים משימות בט"ש (ביטחון שוטף) ופעולות של חי"ר על מנת להקל על העומס של חטיבות החי"ר. משימות אלה כוללות מעצרים, מארבים, ומאיישים מחסומים ועמדות שמירה, סיורים, תצפיות, תפיסה ואיתור אמל"ח, בנוסף למשימות הנדסיות יותר של פיצוץ וחבלה בתשתיות הטרור בגזרות הקיימות. כל גדוד כולל מחלקת סיור - מחס"ר (ראו הרחבה בהמשך) המורכבת מהחיילים והמפקדים המצטיינים בגדוד. תפקידה בגדוד דומה לתפקידה של הפלס"ר בחטיבה. בזמן מלחמה מטרתם לסרוק את השטח ולאתר מכשולים בעוד מועד ולתת מודיעין הנדסי, בעת שגרה ועימות מוגבל תפקידם כולל פעולות חי"ר כגון מעצרים ומארבים. בנוסף הכח משמש את הגזרה ככוח הנדסי איכותי ונקרא למשימות מיוחדות. כל גדוד כולל גם פלוגת צמ"ה המפעילה דחפורים משוריינים וכלים הנדסיים שפועלים בתחום ההנדסה באופן שונה מהשאר. שאר הפלוגות בגדודים בנויות על מבנה אורגני ופעילות זהה לשל חיל רגלים.
מבנה המחלקות של הפלוגות הרובאיות בגדודי חיל ההנדסה הקרבית, מתחלק לכמה ייעודים עיקריים וזהים:
- חבלה התקפית – חבלה, נפץ, שימוש והפעלת מטענים, פיצוץ תשתיות, מבנים ואמל"ח
- לוחמת תת-קרקע – לוחמה תת-קרקע במנהרות, גילוי והשמדת פירים, פיצוץ והשמדה ונטרול של מנהרות
- לוחמת חי"ר – לחימה רגלית במגע אש, ירי, הליכות וניווטים, לחימה בשטח פתוח, לחימה בשטח בנוי, חלוקת תפקידים (קלע, חובש, נגביסט, מרגמות ועוד) ומפקדים
- לוחמת חיל רגלים ממוכן – לחימה ממוכנת וכבדה תוך אמצעי שימוש ברכב קרבי משוריין ורכבי הנדסה קרבית מסוגי נגמ"ש M-113, פומ"ה ונמ"ר הנדסי המצוידים במקלעים כבדים ואמצעים הנדסיים כגון רקטות ריצוף וצפע שריון
- אמצעי לחימה - ציוד חי"ר מלא המתבטא ברובי סער מסוג M4A1 קרבין, מקלעים שונים, רימוני יד, כוונות השלכה וכוונות קלעים, אמצעי חבלה והנדסה ואמצעי עזר, אמצעי חי"ר, תיקי לואו ומנשאים ואמצעי חבלה ייעודים
חיילי הגדודים מוסמכים כרובאי 05-חה"ן וכפלס 05 אחרי טירונות בסיסית, שבסיומה הם זוכים לענוד את סיכת הפלס. אחרי האימון המתקדם הם מוסמכים כרובאי 07 וכפלס 06, וזוכים לחבוש את הכומתה הכסופה ולענוד את סיכת "לוחם ההנדסה".[7] לאחר מכן ממשיכים הלוחמים לתעסוקה מבצעית של 4 חודשים, שבסיומה הם מסיימים את המסלול. אחריו הם ממשיכים את שירותם באחת מן הפלוגות הרובאיות או יוצאים לקורס מ"כים. מ"כים של הנדסה מוסמכים כפלס 08 ורובאי 08 ואילו קציני הנדסה מוסמכים כרובאי 12 ופלס 12.
הלוחמים בגדודים מחולקים למחלקות אורגניות בדומה לגדודי החי"ר, כאשר מחלקה כוללת מפקד מחלקה (מ"מ, דרגת סג"ם או סגן) סמל מחלקה (סמל ראשון) ומפקדי כיתות. בכל מחלקה קיימים לרוב תפקידים לכל לוחם. הפק"לים שקיימים בנוסף לפלס ורובאי הם: קלע סער, חובש קרבי, נגביסט, קשרים, מרגמות, מטוליסט לאו, נהגי רק"ם (נגמ"ש M113, פומ"ה או נמ"ר הנדסי) וכדומה. בעבר החיל הפעיל גם צלפים. כמו כן קיימים גם קורסים רבים כמו קורס מתשאלים, קורס קטלן (מפעיל עמדת קטלנית), קורס מפעיל בארט, קורס מדריכי קרב מגע וקורסים שונים בתחום הלחימה במתקן אדם.
היסטוריה של הגדודים
בין היחידות המרכיבות את חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל, קיימים 3 גדודים סדירים שמספריהם – 601, 603 ו–605 – הם כמספרי 3 מפלוגות המתנדבים הארצישראליים לחיל החפרים בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, אות וציון למורשתו של החיל שהחלה כבר עם הקמת פלוגות המתנדבים הארצישראליים לחיל החפרים בצבא הבריטי[8]
- גדוד אסף 601[9][10] היה הגדחה"ן הראשון בצה"ל והוקם על בסיס פלוגות הנדסה מחטיבת גולני, חטיבת גבעתי וחטיבה 7 ב-1947. הפלוגות אוחדו לגדוד סדיר ב-1954. הגדוד עזר בסלילת "שביל הנחש" למצדה. בשנת 1956 הוקמה פלוגת הצמ"ה של הגדוד. הגדוד השתתף בכל מלחמות ישראל. בשנת 1956 זכה בצל"ש רמטכ"ל גדודי (הראשון בסוגו בצה"ל) על מבצע עמורה להרס התשתיות המצריות בחצי האי סיני. בשנים 1967–1969 פעל הגדוד בבניית ואחזקת ביצורי קו בר-לב תחת הפגזות מצריות כבדות. בזכות פעילות זאת זכה חיל ההנדסה בפרס ביטחון ישראל ב-1969. בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים והחזרת חצי האי סיני למצרים, היה הגדוד אחראי לפיצוץ מתקני מודיעין, בקרה אווירית ואחרים, כגון אום חשיבה ויב"א 511. ב-1982 נטל הגדוד תחת פיקודו של פיני דגן חלק חשוב במבצע שלום הגליל והגיע עד לביירות, שם ביצע ירי צפע שריון ברחוב שהיה ממולכד ועמוס מחבלים. ב-7 באוקטובר 2000 נחטפו 3 מחיילי הגדוד על ידי חזבאללה. גופותיהם הוחזרו רק ב-2004 אחרי משא ומתן ממושך שכלל גם שחרור של כ-400 מחבלים מהכלא הישראלי. בשנות ה-2000 הוכפף מפיקוד המרכז לחטיבה 401. הגדוד היה הראשון שהוזנק לגזרת לבנון בפרוץ מלחמת לבנון השנייה ולוחמיו פרצו צירים, הרסו מוצבים והשמידו "שמורות טבע" (בונקרים) של חזבאללה.[11] הגדוד לחם במבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן.
- גדוד המח"ץ 605[12] הוקם אחרי מלחמת יום הכיפורים על בסיס גדוד צליחה במילואים שהוקם ב-1967 ונקרא גם הוא "גדוד 605". הגדוד הכשיר את גדודי הצליחה במילואים 630 ו-634 והשתתף בפעולת כראמה. הגדוד לקח חלק במבצע אבירי לב לצליחת תעלת סואץ. ב-1977 הוצב ת"פ פיקוד הצפון וב-1978 הפך לגדוד הנדסה משוריין. בשנת 2002 זכה הגדוד בצל"ש רמטכ"ל גדודי על פעולתו באירועי גאות ושפל ומבצע חומת מגן. בשנות ה-2000 הוכפף מפיקוד הצפון לחטיבה 188. במלחמת לבנון השנייה פרץ הגדוד צירים חשובים והשמיד "שמורות טבע" (בונקרים) של חזבאללה. כמו כן חילץ כוחות שריון תחת אש ופרץ את הציר בקרב בוואדי סלוקי הגדוד איבד 2 לוחמי צמ"ה מפגיעת טיל נ"ט.[13][14] הגדוד לחם במבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן.
- גדוד להב 603[15][16] הוקם ב-1993 על-מנת לסייע בהחזקת רצועת הביטחון בדרום לבנון. קדם לגדוד זה גדחה"ן מילואים בשם זה שפעל בפיקוד הדרום עקב מחסור בכוחות הנדסה באזור זה. במהלך האינתיפאדה השנייה לחם הגדוד ביהודה ושומרון (עד מבצע חומת מגן) ולאחר מכן תפס קו ברצועת עזה, שם היה אחראי להריגתם של למעלה מ-70 מחבלים בגזרה – הישג שבגינו זכתה מחלקת הסיור של הגדוד בצל"ש. בנוסף סייעו לוחמי הגדוד להתבצרות ומיגון הכוחות והיישובים בגזרה. בשנות ה-2000 הוכפף מפיקוד הדרום לחטיבה 7. הגדוד לחם במלחמת לבנון השנייה ופרץ צירים חשובים.[17] הגדוד לחם גם במבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן ברצועת עזה. שלושה מלוחמי הגדוד קיבלו צל"ש על לחימתם בצוק איתן. במהלך מבצע צוק איתן, הגדוד איבד 3 לוחמים ובניהם מפקד כיתה מאחת מהפלוגות הרובאיות.
מחלקות סיור
מחלקת סיור (מחס"ר) היא מחלקה בגדוד שתפקידה הוא סיור הנדסי.
מחלקת הסיור הראשונה בגדוד הנדסה הוקמה ב-1994, מייסדיה היו קציניה ומפקדיה של סיירת יעל מיחידת יהל"ם. מטרתם הייתה להקים צוות סיור קטן ואיכותי שיבצע משימות כגון: תצפית ומודיעין בקו המגע בצורה איכותית עם מיומנות גבוהה בכל סוגי הלוחמה (שטח פתוח, סבוך, ובנוי), הסוואה ברמה גבוהה מאוד, ניווטים רגליים ורכובים, לוט"ר ופריצה, וכך היה. ב-2005 זכה המחס"ר של גדוד 603 בצל"ש אלוף פיקוד הדרום על פעילותו ברצועת עזה בה הרג כמות שיא של כ-70 מחבלים, חלקם על ידי צליפה ביום ובלילה.
בכל גדוד הנדסה ישנה מחלקת סיור. הצוות מונה 16 לוחמים המתניידים על 4 האמרים בפיקוד מפקד צוות. המחס"ר מורכב בדרך כלל מן החיילים המצטיינים בגדוד. בעת מלחמה מטרת המחס"ר היא לסרוק את השטח, לאתר מכשולים בעוד מועד, ולספק מודיעין הנדסי. בעיתות שגרה ובעימות מוגבל מבצע המחס"ר את הפעילות המורכבת בגזרת הגדוד כולו, כולל מעצרים, פריצות, משימות חבלה, מארבים, סריקות לגילוי אמל"ח, תצפיות חודרות וכדומה.[18]
לוחם חדש שמגיע עובר סדרת הכשרות הכוללות אימונים רבים: לוחמה, ניווטים, קורס מודיעין וסיור, הסוואה, פריצה, חבלה וקרב מגע. כמו כן יש אפשרות לצאת לקורסים מגוונים: נהיגה מבצעית, תשאול, מדריך קרב מגע, קורס תיעוד, חובשים, סיירות ועוד. כדי להתקבל למחס"ר יש להיות חייל מצטיין בגדוד: רק שניים עד ארבעה לוחמים מצטיינים מכל מחזור יתקבלו להכשרות, ורק הטובים מביניהם יגיעו למחס"ר עצמו.[18]
יחידות הנדסה פיקודיות
יחידות ומפקדות ההנדסה הפיקודיות (נקראו בעבר מהנ"פיה - מפקדת הנדסה פיקודית) אחראיות על ביצור הגזרה וביצוע משימות הנדסיות שונות בשגרה ובשעת חירום. תפקידיהם כוללים בניית מוצבים, סלילת צירים, הקמת גדרות, הצבת מחסומים וביצוע פרויקטים הנדסיים גדולים (בשיתוף מרכז הבינוי וקבלנים אזרחיים). בעת מלחמה, מצטרפות היחידות הפיקודיות לאוגדות הפיקודיות ומסייעות להן במאמצי הפריצה, תוך ניצול הידע שרכשו על הגזרה בה התמקצעו. יחידות ההנדסה הפיקודיות כפופות לקצין ההנדסה הפיקודי (נקרא בעבר מהנ"פ = מפקד ההנדסה הפיקודי, נקרא גם "קצין ההנדסה של פיקוד הצפון/המרכז/הדרום") הכפוף פיקודית לאלוף הפיקוד, ומקצועית לקהנ"ר (קצין הנדסה ראשי).
- י"פ חה"ן 801 – מפקדת הנדסה פיקוד הצפון (באתר עמותת חיל ההנדסה הקרבית: חה"ן 801 – מפקדת הנדסה פיקוד הצפון)
- י"פ חה"ן 802 – מפקדת הנדסה פיקוד המרכז (באתר עמותת חיל ההנדסה הקרבית: חה"ן 802 – מפקדת הנדסה פיקוד המרכז).
- י"פ חה"ן 803 – מפקדת הנדסה פיקוד הדרום (באתר עמותת חיל ההנדסה הקרבית: חה"ן 803 – מפקדת הנדסה פיקוד הדרום)
יחידות צמ"ה
- ערך מורחב – מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית
פלוגת צמ"ה קיימת תחת פיקודם של כל גדוד הנדסה קרבית ויחידת הנדסה פיקודית, וכן ביחידות מילואים שונות. פלוגות הצמ"ה אחראיות על הפעלת ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) וכלי סער ופריצה בשדה הקרב ומבצעות מגוון משימות: בניית ביצורים, הקמת מגננים, פריצת מכשולים, פתיחת צירים, פינוי מוקשים, עבודות עפר, הריסת מתקני אויב, הריסת מבנים, סלילת דרכים וחילוץ כלי רכב ורק"מים תקועים. יחידות הצמ"ה מפעילות דחפורים ממוגנים, מחפרים ממוגנים, מעמיסים אופניים, מקדחי-בורות, מעמיסים קומפקטיים, מחפרונים, מפלסות, עגורנים ניידים, טנקי גישור, משאיות עפר וציוד בנייה.
פלוגות הצמ"ה חונות בדרך-כלל בנפרד מהגדוד, במצב כוננות. כל יחידה בצה"ל הזקוקה לסיוע של צמ"ה, יכולה לבקש לספח למשימתה מפעילי צמ"ה על ציודם. רוב מפעילי הצמ"ה מסופחים ליחידות חיל הרגלים וחיל השריון של צה"ל, המשתמשות בדחפורי ה-D9 הממוגנים בפעולות הבט"ש ביהודה, שומרון ועזה. במסגרת פעילותם באינתיפאדה השנייה, עלה מעמדם של מפעילי הצמ"ה והם נהפכו לחלק חשוב בפעילות הצבאית כנגד הטרור.
בשעת חירום ועיתות מלחמה, פלוגות הצמ"ה מצטרפות לגדודים ופורצות את הדרך עבור כוחות השריון. במסגרת פעילות זו מצורפים ליחידות הצמ"ה לוחמי הנדסה ושריון שעברו הכשרה על הפעלת טנקי גישור והפעלת טנקי הנדסה המצוידים באמצעים לפריצת שדות מוקשים כגון מגוב נוכרי, רקטות ריצוף או צפע שריון.
בעקבות האינתיפאדה השנייה הוקמו בנוסף לפלוגות הצמ"ה הגדודיות שלוש יחידות צמ"ה אזוריות מיוחדות - ביהודה ושומרון צמ"ה איו"ש ("חתולי הבר") ובגזרת עזה צמ"ה עזה-דרום ("אבירי הפלדה") וצמ"ה עזה-צפון ("חתולי הפלדה") - שהתמקצעו בלוחמה בשטח בנוי ומלחמה בטרור בשטחים הללו ומובילות שם את הפעילות המבצעית והלוחמה בטרור.
בנוסף לפלוגות הצמ"ה הסדירות קיימים בחיל ההנדסה הקרבית מספר גדודי צמ"ה במילואים, המורכבים ממפעילים ותיקים ומנוסים, ואלה מפעילים לצד דחפורי ה-D9 המשוריינים גם כלי צמ"ה נוספים הדורשים התמחות נוספת ועבודה מדויקת במיוחד כגון מחפרים, משאיות עפר, מפלסות ומקדחי-בורות. גדודים אלה נחשבים לגדודים מצטיינים: גדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד מרכז זכה לצל"ש הרמטכ"ל על לחימתו במבצע צוק איתן וחשיפת מנהרות החדירה של רצועת עזה; וגדוד ציוד מכני הנדסי פיקוד דרום שזכה לאות הצטיינות מנשיא המדינה על לחימתו ברצועת עזה במהלך האינתיפאדה השנייה.
בנוסף ליחידות הצמ"ה הקרביות קיימות גם מספר יחידות צמ"ה עורפיות: יחידה הצמ"ה המטכ"לית המועסקת במשימות בנייה וביצורים בעורף, צמ"ה חיל-אוויר - המועסקת בבנייה והכשרת שדות-תעופה ומנחתים עבור חיל האוויר וצמ"ה "בית הלל" המועסקת בבניית כבישים, שבילים ומוצבים בצפון ופינוי שלגים בהר החרמון.
קורס צמ"ה אורך כ-4 חודשים בבית הספר להנדסה צבאית (בהל"צ), בו מוסמכים החיילים בשלב הראשון כמפעילי צמ"ה 07 ומוכשרים להפעיל טרקטור זחלי ודחפור ממוגן מדגם קטרפילר די-9, ובשלב השני מוסמכים כמפעילי צמ"ה 08, ומוכשרים להפעיל גם משאית, יעה אופני (שופל) וכלי צמ"ה אופניים אחרים. קיים גם קורס המכשיר את הלוחמים להפעיל מחפר (באגר). כלל הרישיונות שמקבלים על הכלים במהלך הקורסים תקפים גם באזרחות ומוכרים על ידי משרד הרישוי ומשרד העבודה והרווחה. כמו כן, במסגרת יחידות הצמ"ה קיימים גם מספר מסלולים פיקודיים: קורס מפקדי צמ"ה, קורס קציני צמ"ה ומסלול מנהלי עבודה (שלבים 10, 12 ו-13) המחייב חתימה לשירות קבע.
- מחפר ממוגן מדגם CAT 330, שופל ממוגן מדגם CAT 966 ומקדח-בורות מדגם טאטרה-דרילר חונים בבסיס צבאי בגזרת חבל עזה.
- יעה אופני ("שופל") ממוגן מדגם CAT 966 המשמש לעבודות בנייה וביצורים בחזית, אך גם בנוהל סיר לחץ בשטח בנוי.
- חתולי הפלדה, פלוגת הצמ"ה של עוצבת שועלי הדרום, באימון עבודות עפר לילי עם דחפורי ה-D9 המשוריינים שלהם.
יהל"ם
- ערך מורחב – יהל"ם
יהל"ם (יחידה הנדסית למשימות מיוחדות) היא יחידת העילית של חיל ההנדסה. היא אחראית למשימות חבלה מיוחדות, פריצה הנדסית ימית, טיפול במטעני חבלה וחומרי נפץ רגישים במיוחד (סילוק פצצות), חשיפת מנהרות וסליקים, לוחמת מנהרות, פיתוח אמצעי חבלה ואמצעי חבלנות וכן הדרכה ופיתוח תו"ל הנדסי לחבלה וסילוק פצצות (ס"פ). היחידה מחולקת למספר פלגות:
- סיירת יעל – משימות הנדסיות מיוחדות, קומנדו, מודיעין הנדסי, מומחי הריסה, חבלה התקפית וחומרי נפץ. הוקמה כיחידה עצמאית ב-1982 וכיום היא מאורגנת כפלגה.
- ס"פ – הפלגה לסילוק פצצות. הסמכות המקצועית הצה"לית לחבלה, טיפול במטענים, השמדת אמל"ח אויב במתארים השונים וטיפול בחומרי נפץ.
- ספי"ר – סילוק פצצות אוויר, עובדת בצמוד לחיל האוויר הישראלי.
- סייפן – פלגת טיהור להגנה מפני נשק בלתי קונבנציונלי (אב"כ) שמשמשת גם כפלגת חבלה וסילוק פצצות.
- סמו"ר – פלגת סליקים ומנהרות, מתמחה בלוחמת מנהרות.
- הבזק – פלגת הרובוטיקה (פורקה ופוצלה בין שאר הפלגות).
- מדרון מושלג – פלגה המתמחה בפריצה חמה וקרה.
בנוסף לפלגות האלה קיימות עוד פלגות שייעודן מסווג ופלגות העוסקות בבניין הכוח ביחידה (בית הספר האחראי על הכשרה ואימונים, תכנון ופיתוח והמכון לחקר ופירוק התחמושת).
היחידה מפעילה אמצעים מיוחדים בהם רובוטים לסילוק פצצות, רובוטים למודיעין וסיור, כלי צמ"ה רובוטיים ונשלטים מרחוק נגד מטענים ומוקשים, אמצעי חבלה מתקדמים, אמצעי סילוק פצצות מתקדמים ומערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות. לוחמי היחידה חמושים ברובי שירות מדגמי M4A1 ותבור X-95 פלאט-טופ וכן באקדחים בתור נשק אישי.
היחידה הוקמה ב-1995 מאיחוד של סיירת יעל והיחס"פ. בעקבות המלחמה בטרור ביהודה, שומרון ועזה הוגדלה היחידה באופן ניכר ונוספו לה פלגות חדשות. בעקבות מבצע צוק איתן הוכפל הסד"כ של היחידה והיא אורגנה כאגד הנדסי. על היחידה מפקד קצין מחיל ההנדסה הקרבית בדרגת אלוף-משנה.
יהל"ם נחשבת לאחת מיחידות העילית המובחרות והעסוקות בצה"ל ורוב פעילותה מסווגת.
גדס"כ 76 (גדוד הסיוע הכימי)
גדוד הסיוע הכימי 76 נקרא בעבר גדוד אב"כ (ראשי תיבות של: אטומי, ביולוגי, כימי) הוא גדוד שבעבר היה נמצא תחת פיקוד חיל ההנדסה הקרבית והמטכ"ל, אך פורק ב-2015, והכשרת הלחימה באב"כ, הועברה ללוחמי פלח"ץ (פלוגות חילוץ והצלה) תחת פיקוד העורף. הוא כלל מערך הכשרה, גדוד סדיר וגדודי מילואים. הגדודים נועדו לפעול במלחמה כוללת, במתן מענה לשימוש בלחימה כימית נגד הכוחות בחזית, כמו כן ולנוכח האיום ההולך וגובר הם גם הכוח שיסייע בטיפול בזירה של פיגוע כימי.
תפקיד הגדודים הוא זיהוי וטיהור השטח מחומרי לחימה כימיים או חומרי לחימה ביולוגיים (חל"כ, חלב"ג) בשדה הקרב כדי לאפשר את מעבר הכוחות הלוחמים בשטח המזוהם (המכשול הלא קונבנציונלי) הגו"ז מתבצע על ידי אמצעים מגוונים כגון ה"קאדט", תיק גו"ז, ו"סיגל". הטיהור מתבצע ברובו על ידי רכב הטיהור מנו"ר, ולטיהור משלים, באזורים בהם למנו"ר אין אפשרות לטהר משתמשים ב"הופר" וב"מטפי טיהור" מסוגים שונים.
במערך הסיוע הכימי ישנו גדוד סדיר אחד ומספר גדודי מילואים. הגדס"כ הסדיר כולל 4 פלוגות סדירות: "אנקור", "ברקן", "גרניט", ו"דיה" (פלוגת מסלול - המשמשת להכשרות). גדוד 76 נחשב חלק מחיל ההנדסה אך בעיקרון זהו גדוד מטכ"לי אשר מסופח לחה"ן רק בהכשרות (טירונות, אימון מתקדם, קורסי המפקדים הסמלים והקצינים). בשנים האחרונות הוחלט על מספר שינויים בגדוד על מנת להגביר את המוטיבציה לשירות בגדוד וגיוס מלש"בים:
- הגדרתו שונתה מגדוד אב"כ לגדס"כ - גדוד סיוע כימי, ואילו השם אב"כ יוחד ליחידות האב"כ של פיקוד העורף המטפלות בנשק בלתי קונבנציונלי שפוגע בעורף.
- רמת הרובאי והכשרת החי"ר הועלתה.
- תקופת ההכשרה הוארכה ל-8 חודשים.
- החלה מסע הסברה לשיפור התדמית של הקורס.
- נוספה אפשרות של "חבר מביא חבר" המאפשרת לחברים להתגייס ביחד לגדוד.
אימוני היחידה עוסקים, בין השאר, בפעולות גילוי וזיהוי חומרי לחימה לא קונבנציונליים (גו"ז), וטיהור ופריצת שטחים "נגועים". עיסוקים ייעודיים אלה כרוכים בהפעלת ציוד רגיש. לחימת האב"כ מתבצעת בשטח בבגדי מגן ייחודיים (סי"ל[19] שהחליף את הבמ"פ והבמ"י), מה שמצריך מהלוחמים סיבולת גבוהה. בשיגרה עוסקות הפלוגות הסדירות בפעילות ביטחון שוטף (בט"ש) בכל הגזרות. לוחמי היחידה מצוידים ומאומנים בהפעלת ציוד ואמל"ח חי"ר אישי לצורך ביצוע משימות הביטחון השוטף בשגרה ועל-מנת לאפשר תפקוד בחזית בזמן מלחמה.
במהלך מסלול ההכשרה עוברים הלוחמים, בנוסף לאימונים הייעודיים בלוחמת אב"כ, גם הכשרת לוחמת פרט, אימוני חי"ר ופרק בן כמה שבועות של ניווטים. מסלול ההכשרה של לוחם בגדוד מתחיל בהכשרה בת 8 חודשים בבא"ח הנדסה בצוקי עובדה (בהל"ץ), ואחריה אימונים ותעסוקות מבצעיות. בסוף המסלול מקבל הלוחם הסמכה ייחודית של "מטהר 06" ומוסמך כ"רובאי 05" אך אחרי קורס פיקודי מוסמכים ל"רובאי 07". חלק מן הלוחמים יוצאים למסלול פיקודי כבר לאחר שמונה חודשים. קורס המפקדים נערך במרכז אב"כ ומאריך את ההכשרה לשנה וארבעה חודשים. בסופו משובצים המפקדים בפלוגות המבצעיות, בבסיס הטירונים, בקורס קצינים או נשארים בענף המפקדים בתור מפקדי קורס מ"כים. במהלך ההכשרה אפשר לצאת לקורסים שונים, כגון: קורס קלעים, קורס נגביסטים, קורס מטוליסטים, קורס נהגי האמרים קרביים וקורס נהגי מנו"ר (המעניק למסיים אותו גם רישיון לנהיגה במשאית עד 18 טון והובלת חומרים מסוכנים באזרחות).
במשך תקופה מסוימת שילב חיל ההנדסה גם לוחמות בגדוד האב"כ, שהשתתפו במגוון תפקידי היחידה. הלוחמות עוברות גיבוש בן יומיים על מנת להתקבל לגדוד 76. הגדוד היה פורץ דרך מבחינת פיתוח לוחמות. הלוחמת הראשונה אשר סיימה את קורס הסמ"בים (סמלים בכירים) הייתה מגדוד האב"כ, פלוגת ברקן. עד היום סיימו בהצלחה 3 לוחמות קורס צלפים מטעם הגדוד, קורס שאינו זמין ללוחמי הגדוד. החל מגיוס נובמבר 2010 בוטל גיוס הבנות לגדוד. ממחזור 2014 הוחזר גיוס הלוחמות.[20]
מרכז האב"כ נמצא במחנה צריפין וכולל את בית הספר לאב"כ (אב"כ א), האחראי על כל ההכשרות בצה"ל בנושא האב"כ ואת ענף תו"ם (תורה ומחקר) שאחראי על פיתוח אמצעים ותורת לחימה לצה"ל כולו בנושא האב"כ. היחידה הוכרזה בתור גדוד בחירום הידוע בשם "ינשוף" ומאוחר יותר כגדוד אב"כ סדיר[21] שמאגד את כל פלוגות האב"כ הסדירות בצה"ל ואף מכשיר את לוחמיה לתת מענה לטרור כימי וביולוגי.[22] בכל הנוגע לטיפול באיומי אב"כ בעורף, עובד מערך האב"כ של חיל ההנדסה בשיתוף פעולה עם פלגות שונות ביהל"ם וצוותי החילוץ וההצלה של פיקוד העורף.
בשנת 2015, בעקבות שינוי במתאר איום האב"כ על ישראל, בין השאר עקב השמדת מאגרי החל"כ של סוריה (אומנם באופן חלקי), הוחלט להעביר את מערך האב"כ מחיל ההנדסה לפיקוד העורף ולהסב את גדוד 76 לגדוד הנדסה קרבית רגיל.[23] ב-31 באוגוסט 2015 התקיים טקס סגירת גדוד הסיוע הכימי באתר ההנצחה החילי.[24]
בית הספר להנדסה צבאית
- ערך מורחב – בית הספר להנדסה צבאית
בית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ) הוא היחידה בחיל ההנדסה האחראית על כלל ההכשרות ההנדסיות בצה"ל. בהל"צ ממוקם בבה"ד 14 שנמצא ליד צוקי עובדה. הבסיס הועבר לשם מאדוריים במהלך שנות התשעים של המאה העשרים. זהו הבסיס להכשרת חיילי החיל ללוחמי הנדסה מן השורה, מסלול הלוחם הוא שנה שמתוכו 8 חודשים הכשרה.
תפקידו של בהל"ץ הוא להכשיר את חיילי חיל ההנדסה בתור פלסים שלב 5 (בעלי הכשרת רובאי 05) ולאחר אימון מתקדם פלסים שלב 6 (רמת הרובאות ח"יר היא 07).[7][4] בנוסף, הוא מכשיר את לוחמי חיל ההנדסה במיקוש, חבלה, גישור, פריצה, הפעלת הפומ"ה וכן מבצע הכשרות ייחודיות לאלה הממשיכים לענפי הצמ"ה (ראו קורסי צמ"ה), האב"ך או קצונה. בעתיד אמור לקום בבהל"ץ בית ספר לחבלה וכן מערך הכשרות לתפקיד "פלס-סייר" שיכשיר את לוחמי המחס"ר (מחלקות סיור) של חיל ההנדסה.[25] הענפים בבהל"ץ הם:
- בא"ח הנדסה
- הכשרת יסוד (טירונות)
- פלוגת טירוני גדוד אסף (פלחה"ן "אופק")
- פלוגת טירוני גדוד להב (פלחה"ן "ברקן")
- פלוגת טירוני גדוד המח"ץ (פלחה"ן "געש")
- פלוגת עיט (מרכזת את טירונות תומכי לחימה זרוע יבשה, בנוסף מרכזת את ההכנה לקצונה לכלל לוחמי חייל ההנדסה הקרבית.)
- הכשרה מתקדמת (אימון מתקדם)
- פלוגת אימון מתקדם 601
- פלוגת אימון מתקדם 603
- פלוגת אימון מתקדם 605
- הכשרת יסוד (טירונות)
- ענף המקצועות
- גדוד הפיקוד (גדוד 614)
- פלס"ם
- פלוגת נץ
- פלוגת שחף
- פלוגת עיטם
- פלוגת ח"ץ (חה"ן צוערים - השלמה החיילית של קורס קציני חה"ן)
בנוסף להכשרת חיל ההנדסה, מספק בית הספר הכשרה ואימונים לכלל היחידות הלוחמות של צה"ל ובין השאר מאמן את הפלחה"ן (פלוגות חבלה והנדסה) של חטיבות החי"ר השונות וכן את אנשי היחידות המיוחדות הנדרשים למיומנויות חבלה בסיסיות.
בנוסף להדרכות, החיילים בבהל"ץ - המאוגדים תחת גדוד הפיקוד (614) - משמשים כעתודה מבצעית ומדי פעם יוצאים לבצע פעולות בט"ש ומסייעים לכוחות בשטח. בחירום לוחמי גדוד הפיקוד (614) משמשים לגדוד סדיר בנוסף לשלושת הגדודים הסדירים. כוחות מגדוד זה פוצצו את בנייני התאומים בצומת נצרים.[26]
יחידת יפת"ח
- ערך מורחב – יחידת יפת"ח
בשנת 1957 מונה דוד לסקוב לסגן קצין הנדסה ראשי. הוא הקים את "חוליית לסקוב" שמטרתה הייתה פיתוח אמצעי לחימה מיוחדים עבור חיל ההנדסה. לימים הפכה "חוליית לסקוב" ליחידת "יפת"ח", הקיימת ופועלת עד היום בשורות צה"ל, במסגרת זרוע היבשה.
יחידה זו אחראית בין השאר לפיתוח גשר הגלילים, מערכת "אור יקרות", רקטות ה"זאב" (שהופעלו במהלך מלחמת ההתשה ואחת מהן פגעה והרגה את הרמטכ"ל המצרי) וחליפות מיגון לדחפורים. תת-אלוף דוד לסקוב היה מפקד היחידה במשך שנים רבות. הוא שירת עד מותו בגיל 86 (היה החייל המבוגר ביותר בצה"ל), ותמיד היה מוכן לתרום מניסיונו ורעיונותיו היצירתיים לצבא. לסקוב תכנן מספר גשרים וביצורים עבור חיל ההנדסה, ורובם יושמו בהצלחה בשטח.
במהלך השנים יפת"ח יצאה מחיל ההנדסה, אל מפח"ש (מפקדת חילות השדה), משם לאט"ל (אגף טכנולוגיסטי), ובתחילת 2006, עם ייסוד החט"ל עברה לחט"ל (חטיבה טכנולוגית ליבשה) תחת זרוע היבשה. כיום היא נמצאת בחטיבת עוז ("חטיבת הקומנדו").
המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות
- ערכים מורחבים – המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הדרום), המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הצפון)
המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות היא יחידה צבאית טכנולוגית של צה"ל לגילוי ואיתור מנהרות תת-קרקעיות. המעבדה כוללת מומחים וקצינים מתחומים שונים בהם קציני מודיעין, קציני הנדסה קרבית, קציני מחשבים ואגף התקשוב וההגנה בסב"ר, ומדענים ומהנדסים מתחומי הפיזיקה, הגאולוגיה, ההנדסה ובפרט הנדסה אזרחית והנדסת מכונות. המעבדה מנתחת מידע שאוספים החיילים בשטח ומידע שמתקבל מעבודות עפר, חפירות וקידוחי-עומק שמבצע מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית. באמצעות ניתוח המידע מסוגלת המעבדה לאתר מנהרות, חללים מתחת לקרקע ועבודות חפירה. היא מקבלת גם מידע מודיעיני וכן מידע שאוספת יחידת סמו"ר של יהל"ם המתמחה בלוחמת מנהרות.
כיום קיימות שתי מעבדות כאלה. המעבדה הראשונה פועלת בפיקוד הדרום תחת חטיבה טכנולוגית ליבשה (חט"ל), בשיתוף אוגדת עזה, חיל ההנדסה הקרבית ואגף המודיעין. היא הוקמה ב-2016. מאז הקמתה איתרה המעבדה למעלה מ-15 מנהרות טרור שנחפרו מתחת לגדר המערכת סביב רצועת עזה, אותן השמידו כוחות פיקוד הדרום, חיל ההנדסה הקרבית וחיל האוויר הישראלי. המעבדה השנייה פועלת בפיקוד הצפון תחת החט"ל, בשיתוף עוצבת הגליל, חיל ההנדסה הקרבית ואגף המודיעין. היא פורסמה בדצמבר 2018 בעקבות מבצע מגן צפוני לגילוי ואיתור מנהרות הטרור שחפר חזבאללה בגבול ישראל-לבנון אל תוך שטח ישראל. במהלך המבצע איתרו המעבדה וכוחות ההנדסה 6 מנהרות חודרות גדר, בהן מנהרות בעומק 25 ו-55 מטר.
פלוגות הנדסה של חטיבות חיל הרגלים
- ערך מורחב – פלחה"ן
לוחמי פלוגות החבלה וההנדסה (פלחה"ן) של חטיבות חיל הרגלים הישראלי הם בעלי שייכות חילית כפולה. מבצעית וארגונית הם כפופים לחטיבות האם (למשל: פלחה"ן גולני היא חלק אורגני מגדוד הסיור של חטיבת גולני וכפופה למג"ד של גדוד הסיור, ובאותו אופן פלחה"ן נח"ל היא חלק מגדס"ר הנח"ל) אך מקצועית לחיל ההנדסה הקרבית. חלק ממסלול הכשרת הלוחמים מתבצע בבית הספר להנדסה צבאית, שם הם מוכשרים כפלס 07 ולומדים חבלה, מיקוש, פריצה, לוט"ר וכשירויות הנדסיות נוספות. בסיום ההכשרה הם חוזרים לחטיבות החי"ר. מטרת לוחמי הפלחה"ן היא לשמש ככוח הנדסי זמין עבור חטיבות החי"ר, בייחוד בלוחמה בשטח בנוי, שיפעל בצמוד ללוחמי החי"ר ולא יהיה תלוי בסיוע הנדסי של גדודי ההנדסה הקרבית שכפופים מבצעית לחטיבות חיל השריון הישראלי. עם זאת, בעת מלחמה או מבצע גדול גם גדודי ההנדסה הקרבית מסייעים להתקדמות כוחות החי"ר ומספקים סיוע הנדסי לכלל היחידות.