טיפול אורתודונטי מוקדם
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
טיפול אורתודונטי מוקדם (באנגלית: Phase one) הוא טיפול אורתודונטי המוחל בשלב המשנן הנשיר או המעורב המוקדם.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
טיפול שמותחל במשנן הנשיר או המעורב המוקדם שמטרתו לאפשר שינוי מרחבי בתהליכי הגדילה הדנטלית והסקלטלית, על מנת לאפשר, במקרים רבים, את בקיעת כל השיניים הקבועות. מטרתו המוצהרת של הטיפול המוקדם היא ליירט, או למנוע, או להקטין או לתקן ליקויי סגר, ובמקרים מסוימים אף לבטל ולהפחית את הצורך בטיפול נוסף בעתיד, או לקצר משמעותית את משך הטיפול הנוסף אם יהיה בו צורך. קיים קונצנזוס לגבי כך שברוב המקרים כן יהיה צורך בטיפול נוסף לאחר בקיעת השיניים הקבועות. הנטייה כיום היא לטפל מוקדם ככל הניתן, אך במקרים רבים, אין לכך מספיק ביסוס בספרות המדעית. Rozene הראה כי בקבוצת המחקר שהוא בדק, 100% מהפציינטים הצעירים המגיעים למרפאה מתחילים בטיפול מוקדם במטרה "ללכוד" אותם, ומרביתם עוברים גם את שלב הטיפול הרגיל, ולעיתים משכו אינו מתקצר.[1] מתרפאים רבים ובני משפחותיהם, מלינים על משך הטיפול, מאחר שהם חשים שבסופו של דבר, איחוד שני הטיפולים, גורם לתחושה שמדובר בטיפול אחד ארוך מאוד.