יואל הנביא
דמות מקראית, נביא, אשר ספרו הוא השני בספרי תרי עשר / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יוֹאֵל בֶּן-פְּתוּאֵל, הוא דמות מקראית, נביא, אשר ספרו הוא השני בספרי תרי עשר (בתרגום השבעים הוא הרביעי, אחרי הושע, עמוס ומיכה[1]).
המקרא מנדב מעט מאוד פרטים אודות יואל הנביא. התקופה בה חי ופעל אינה ידועה, וכך לא קיים רקע כלשהו שבאמצעותו ניתן להבין מהו הרקע לנבואותיו של יואל. מעט המידע שיש מבוסס על השערות, שכן הספר, כרוב ספרי קובץ תרי עשר, אינו מיידע בפרטים אודות הנביא או כותב הספר. כך, ניתן להניח שחי בירושלים או בסביבתה, שכן רבים אזכוריה בספר. פרט לכך, מובאת בתלמוד אמירה, ש"כל מקום ...(כשמפורש) שמו ולא שם עירו בידוע שהוא מירושלים" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו, עמוד א'). ייתכן כי גם אביו היה נביא, כמצוין באותה פסקה תלמודית: "כל מקום ששמו ושם אביו בנביאות בידוע שהוא נביא בן נביא".
אפשר גם להניח, על פי תיאוריו המפורטים בענייני חקלאות, כי התמצא והכיר מקרוב את המציאות החקלאית. גם תיאוריו בענייני צבא מצביעים על בקיאות מסוימת בנושאים אלו.