Loading AI tools
אדריכל ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוחנן (אויגן) רטנר (1891 – 28 בינואר 1965) היה אדריכל, מראשי "ההגנה", אלוף בצה"ל, פרופסור בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.
לידה |
1891 אודסה, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה |
28 בינואר 1965 (בגיל 74 בערך) ישראל |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי חוף הכרמל |
תאריך עלייה | 1923 |
מדינה | ישראל |
השתייכות |
צבא האימפריה הרוסית הצבא האדום ההגנה פלמ"ח הצבא הבריטי צבא הגנה לישראל |
דרגה | אלוף |
תפקידים בשירות | |
ראש המפקדה הארצית של ההגנה, ראש אגף התכנון, נספח צבאי במוסקבה | |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת העולם הראשונה המרד הערבי הגדול מלחמת העצמאות | |
תפקידים אזרחיים | |
אדריכל, דקאן הפקולטה לאדריכלות בטכניון | |
רטנר נולד ליבגניה (לבית פרץ) וליפים רטנר באודסה. אמו נפטרה בלידתו, מה שגרר כעס גדול מצד הוריה, ניקולאי וסופי פרץ, על יפים ולהחרמתו בטענה כי הדבר קרה באשמתו. האב נשא אישה שנייה כשיוחנן היה בן 10, אך אחרי שנתיים הזוג נפרד והאשה עקרה לצרפת. יוחנן היה בקשר עם אמו החורגת במשך שנים רבות ואף נהג לשלוח לה כסף. הוא החל בלימודי גימנסיה באודסה, אך בשנת 1905, לאור הפוגרומים ברוסיה, נשלח על ידי אביו ללמוד בגרמניה ובה סיים את לימודי הגימנסיה במנהיים[1]. הוא התארח בבית נוצרי בסביבה מנותקת מיהדות והיה חבר בתנועת ואנדרפוגל. בשנת 1910 שב לרוסיה, התגייס לצבא הצאר וסיים בו קורס קצינים. אולם בגלל יהדותו לא זכה לתפקיד קצונה והועבר לכוחות המילואים. הוא שב לגרמניה ללמוד ארכיטקטורה בבית הספר הטכני הגבוה בקארלסרוהה שבגרמניה[2]. במלחמת העולם הראשונה גויס לצבא הרוסי, ולאחר מהפכת אוקטובר התקדם עד לפיקוד על חטיבה. אחרי המלחמה היה פעיל בארגון ההגנה העצמית של היהודים באודסה ולאחר מכן שב לקארלסרוהה על מנת לסיים את לימודיו.
ב-1923 עלה לארץ ישראל, התגורר בדירת חדר בחצר ביתה של ד"ר הלנה כגן ברחוב הנביאים בירושלים, ועבד כפועל בניין בחברת סולל בונה וכשוליה במשרד האדריכלות של פריץ קורנברג. במסגרת עבודתו זו היה בין הפועלים שבנו את האוניברסיטה העברית בהר הצופים.
בשנת 1925 היה לעוזר הוראה של פרופ' אלכסנדר ברוולד בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון[3]. בשנת 1939 הועלה לדרגת פרופסור[4][5]. רטנר לימד בפקולטה לאדריכלות בטכניון ואף היה דקאן הפקולטה ומנהל משנה בפועל של הטכניון.
בשנותיו הראשונות בארץ ישראל הוא תכנן את בית הפועלים ואמפיתיאטרון בחיפה. תכנן את אגפו המערבי של סניף בנק אפ"ק בחיפה[6]. בשנת 1928 זכה במקום ראשון בתחרות לתכנון בית המוסדות הלאומיים[7].
בין המבנים שתכנן: בית ברל, מדרשת בן-גוריון בשדה בוקר, הכפר הירוק, בית המוסדות הלאומיים בירושלים, אודיטוריום בית בירם בבית הספר הריאלי בחיפה, הפקולטה לאווירונאוטיקה בקרית הטכניון, המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, קופת חולים זמנהוף בתל אביב ובית יד לבנים בבאר שבע (תוכנן במקור על ידי רטנר ושושני כבית הכנסת המרכזי של העיר)[8].
רטנר הצטרף לארגון ההגנה ב-1925 והשתתף בחיפה בקורס מדריכים של הארגון כחניך מן השורה, למרות הכשרתו הצבאית, מתוך רצון להכיר את הארגון מלמטה לפני הצטרפות למפקדה הארצית[3]. בטרם קום מדינת ישראל שילב את עיסוקו כאדריכל עם עיסוקי הביטחון והיה ראש המפקדה הארצית הראשון של "ההגנה" ושל הפלמ"ח. שילוב רב תחומי זה הוביל לאחד הרעיונות שלו - הקמת יישובי חומה ומגדל. היה ממתכנני תוכנית "מצדה בכרמל"[9] במלחמת העולם השנייה ושירת כיועץ במטה הכללי של הצבא הבריטי בקהיר. במהלך מלחמת העצמאות, כאשר הרמטכ"ל יעקב דורי היה מנוטרל בגלל מחלה, רטנר מונה לראש המטה הכללי של צה"ל, אולם ויתר על התפקיד לאחר שמצא בעיות במטה הכללי וטען ש"לא יוכל לזעזע את המערכת בעת לחימה על ידי הדחות מתבקשות"[10]. במקום זאת, נשא בתפקיד ראש אגף התכנון בצה"ל והיה אחד מששת האלופים הראשונים. שירת גם כנספח צבאי במוסקבה בשנים 1948–1951.
בשנת 1955 נתמנה לראש ועדת חקירה, שנקראה על שמו ועדת רטנר, ובה השתתפו גם דניאל אוסטר ויעקב סלומון. הוועדה בדקה את הצורך בממשל הצבאי על ערביי ישראל והחליטה כי אין מנוס מהמשך הממשל הצבאי[11].
היה נשוי לאורה (פלורה) רטנר לבית וייץ, מורה לריתמיקה בעיסוקה. הוליד שני בנים. בנו הבכור, הטייס דוד רטנר, נהרג בשנת 1954. בנו הצעיר, מיכאל רטנר, המשיך את דרכו בתחום האדריכלות. אחד מנכדיו (בניו של מיכאל) הוא דוד רטנר, עיתונאי הארץ לשעבר, יו"ר אגודת העיתונאים בחיפה והצפון לשעבר, ודובר בית החולים רמב"ם בחיפה.[12]
רטנר קיבל שיעורי עברית מרחל המשוררת באודסה, ולאחר שנים הוא זכר לה חסד נעורים, ועיצב את הכיתוב על המצבה שלה בבית הקברות כנרת.[13] לימים התפרסם כי רטנר היה אחד מאהוביה של רחל, שאף הקדישה לו שלושה שירים.[14]
זכרו של רטנר הונצח בבול דאר ישראלי, במסגרת סדרה שהוקדשה לאדריכלות הישראלית . ב- 26 באפריל 1992, הנפיק השירות הבולאי בול דאר לזכרו של רטנר שעליו מופיע ציור של בית המוסדות הלאומיים בירושלים שרטנר היה האדריכל שלו בשנת 1932. האמן אד ואן אויין עיצב את הבול.[15]
נקרא על שמו רחוב בחיפה.
אוסף על שמו שמור בספרייה הלאומית[16].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.