שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

יחסי איראן – ארצות הברית

יחסי חוץ מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יחסי איראן – ארצות הברית
Remove ads

יחסי איראן – ארצות הברית (בפרסית: روابط ایران و ایالات متحده آمریکا, באנגלית: Iran–United States relations) הם היחסים בין הרפובליקה האסלאמית של איראן ובין ארצות הברית של אמריקה אשר החלו בשנת 1856. מאז המהפכה האיראנית ומשבר בני הערובה באיראן, אין יחסים דיפלומטיים רשמיים בין שתי המדינות. לפיכך, במקום להציב שגרירויות במדינה האחרת, כל אחת מן המדינות מציבה נציג של המדינה בשגרירות אחרת. למשל, איראן מציבה נציג בשגרירות פקיסטן בוושינגטון שבארצות הברית[1], ומנגד ארצות הברית מציבה נציג בשגרירות שווייץ בטהראן (מאז 1980)[2]. מדצמבר 2011 ארצות הברית גם מקיימת שגרירות באינטרנט[3][4].

מידע נוסף יחסי איראן – ארצות הברית ...

היחסים בין שתי המדינות החלו באמצע-סוף המאה ה-19. בתחילה, איראן שהייתה מודאגת מהאינטרסים הקולוניאליים של בריטניה ורוסיה, ראתה בארצות הברית מדינה מערבית שניתן לסמוך עליה. בזמן מלחמת העולם השנייה, בריטניה וברית המועצות חדרו לאיראן. אף על פי שהיו בעלות ברית של ארצות הברית, התפיסה החיובית של ארצות הברית בעיני האיראנים לא השתנתה, עד 1979 לערך, כאשר נוצרו חילוקי דעות בין המדינות בעקבות המהפכה האיראנית ועלייתו לשלטון של חומייני.

באמצע 2018 חלה החרפה בין טהראן לממשל הנשיא דונלד טראמפ על רקע פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין והטלת עיצומים נגד איראן באמצעות הבנקים ייצוא ויבוא הנפט ועוד. ההחרפה באה לידי ביטוי בפריסת סוללות פטריוט נגד טילים ונושאת המטוסים האמריקנית "לינקולן" שחצתה את תעלת סואץ בדרכה למפרץ.

בתחילת 2020 החלה החרפה נוספת ביחסים עם הריגת קאסם סולימאני.

ישנן חילוקי דעות לגבי הגורמים לצינון היחסים בין ארצות הברית לאיראן. בעיני האיראנים הכול קשור למהפכה האיראנית מחד, ומנגד ארצות הברית היהירה[5] שחפצה בהגמוניה גלובלית[6]. אחרים טוענים כי הסיבות נטועות בכך שהממשלה האיראנית הייתה זקוקה ל"שד חיצוני" והשתמשה בארצות הברית כדי להסביר את הדיכוי האיראני בעיני הכוחות הפרו-דמוקרטיים[7].

Remove ads

תחילת יחסי איראן – ארצות הברית

הסכם הסחר שנחתם בשנת 1856 היה האינטראקציה הדיפלומטית הראשונה בין ארצות הברית לבין פרס (היום איראן). ההסכם החזיק מעמד עד 1928. ארצות הברית לא התעניינה בסחר המועט שיש בפרס, כששלחה בשנת 1911 יועצים לפרס, גם הם לא הביעו עניין רב במתרחש בכלכלת פרס ולכן לא תרמו הרבה. למרות זאת, התדמית החיובית של ארצות הברית בעיני איראן נשמרה. הפרסים נעזרו שוב בייעוץ כלכלי מארצות הברית לאחר מלחמת העולם הראשונה. משימה זו, בשונה מקודמתה תרמה הרבה לכלכלת פרס. לאחר מכן, לא נרשמו שום אינטראקציות בין ארצות הברית לבין פרס עד מלחמת העולם השנייה[8].

Remove ads

שלטון השאה באיראן

סכם
פרספקטיבה
היחסים הידידותיים בין ארצות הברית לאיראן נשמרו עד שנת 1950.

ב-1909, בזמן המהפכה של איראן כנגד רוסיה ובריטניה, נהרג אמריקני בזמן שניסה לעזור בשטח לחימה נגד הכוחות הממלכתיים. בנוסף, לאחר שהאיראנים מינו את מורגן שוסטר (אמריקאי) כשר האוצר של פרס ב-1911, אמריקאי נרצח בטהארן על ידי שליח שטוענים שנשלח מבריטניה ורוסיה. בעקבות כך, שוסטר נעשה אף יותר אקטיבי בתמיכתו הכלכלית בלחימה של פרס נגד בריטניה ורוסיה[9]. כשממשלת איראן דרשה משאה-אל סלטאן, אח של השאה, להיכנע, שוסטר דרש להוציא אותו להורג. הרוסים ישר שלחו חיילים לעיר ודרשו התנצלות מממשלת פרס. מורגן שוסטר נאלץ להתפטר. לאחר מורגן שוסטר, מונה ארתור מילספה (גם נשלח מטעם ארצות הברית) להיות שר האוצר של פרס על ידי רזה שאה.

עד מלחמת העולם השנייה, היחסים בין ארצות הברית לאיראן נשארו לבביים. כתוצאה מכך, הרבה איראנים שהיו ממעודדי המהפכה הגיעו לארצות הברית כשותף צד שלישי למאבק שלהם עם בריטניה ורוסיה בגבולות פרס. התעשייה האמריקאית, והאמריקאים בפרט, תמכו ברצון של איראן להפוך למודרנית ולהשתחרר מההשפעה של בריטניה ורוסיה.

אמיר כביר, שהיה ראש ממשלה תחת נאסר א-דין שאה קאג'אר, התחיל לפתח קשרים ישירים עם ממשלה ארצות הברית. עד סוף המאה ה-19, כבר התקיים משא ומתן עם חברה אמריקאית לגבי סלילת מסילת רכבת בין המפרץ הפרסי לבין טהראן.

יחסים פוליטיים בין פרס לארצות הברית חלו כאשר השאה של פרס, נאסר א-דין שאה קאג'אר, שלח את השגריר הרשמי הראשון, מירזא אבו חסן שיראזי, לוושינגטון בארצות הברית ב-1856. ב-1883 סמואל בנג'מין מונה מטעם ארצות הברית להיות הנציג הדיפלומטי הראשון באיראן, אך יחסי שגרירות רשמיים נרשמו החלו רק ב-1944[10].

ב-1953, ממשלתו של מוחמד מוסאדק הודחה במסגרת מרד שאורגן על ידי ארצות הברית ובריטניה. רבים מאמינים שפרשה זו, ביחד עם התמיכה בשלטון השרירותי לכאורה, של השאה ובהדרכת מנגנוני הביטחון של איראן היא המצע שעליו נבנתה השנאה כלפי ארצות הברית שמאוחר יותר אפשרה את המהפכה באיראן בשנת 1979. הרקע למהלך עניינים זה הייתה פעילותה של ממשלת מוחמד מוסאדק להלאמת שדות הנפט מידי חברת הנפט הבריטית AIOC שהייתה אז החברה הגדולה ביותר בבריטניה. הבריטים הגיבו החרם על הנפט האיראני, מה שהמריץ חברות נפט אחרות והביא להתדרדרות בכלכלתה של איראן.

בזמן המלחמה הקרה של ארצות הברית עם ברית המועצות, איראן היוותה את עמוד התווך של ארצות הברית במזרח התיכון מכיוון שהיה לה גבול עם ברית המועצות והיותה עשירה בנפט[11]. לפני המהפכה האיראנית, סטודנטים רבים צידדו בארצות הברית במלחמה הזו.

שאה מוחמד רזא שאה פהלווי, כיהן בין השנים 1941–1979. שמר על קשרים טובים עם ארצות הברית במהלך רוב שנות כהונתו. הוא שאף למשטר מערבי מודרני וגם ביקר מספר פעמים בארצות הברית שם הוגדר כחבר של המדינה.

Remove ads

המהפכה האיראנית (1979) ומשבר בני הערובה

סכם
פרספקטיבה

המהפכה האיסלאמית שאפה להוציא להורג את השאה והממשלה האמריקנית סירבה לתמוך בו ולנסות להעלות אותו לשלטון. השאה, אשר סבל מסרטן סופני באותה תקופה, ביקש להיכנס לארצות הברית לצורכי טיפול. שגרירות ארצות הברית באיראן התנגדה לבקשה מכיוון ששאפה לייצב את היחסים בין ארצות הברית ואיראן שלאחר המהפכה. אך הנשיא האמריקני ג'ימי קרטר הסכים לתת לשאה להיכנס למדינה, לאחר שהופעלו עליו לחצים מהנרי קיסינג'ר ונלסון רוקפלר ועוד פוליטיקאים אשר תמכו בשאה. האיראנים חשדו שבמהלך זה, האמריקאים מנסים להחזיר את השאה לשלטון, מה שתמך בטענה שלהם שהשאה היה בעצם בובה של האמריקנים וזה הוביל להתפרצות למשרדי השגרירות האמריקאית באיראן ולמשבר בני הערובה.

חומייני, שהתייחס לארצות הברית כ"שטן הגדול"[12], מיד נפטר מהשאה שתמך בארצות הברית והחליפו בפוליטיקאי מאדי בזארגן. עד לנקודה זו, הממשלה האמריקאית עדיין קיוותה ליחסים נורמליים עם איראן.

Thumb
משפחות אמריקאיות מחכות לחזרת בני הערובה מאיראן
Thumb
סגן נשיא ארצות הברית ובכירים נוספים, מחכים לבני הערובה מאיראן שצפויים לחזור

המהפכה האיראנית הדיחה את השאה הפרו-אמריקני והעלתה במקומו את רוחאללה ח'ומייני שהיה אנטי אמריקני, מהלך שהפתיע את ממשלת ארצות הברית, הסוכנויות המיוחדות של ארצות הברית ואת מחלקת המדינה שלא העריכו כראוי את מצב העניינים באיראן[13]. רק כחצי שנה לפני המהפכה סוכנות ה־CIA בארצות הברית הוציאו דוח ובו קבעו שאיראן לא נמצאת במצב של מהפכה או של טרום מהפכה[14].

משבר בני הערובה באיראן הוא כינוי לתקופה בת 444 ימים (מ-4 בנובמבר 1979 ועד ל-20 בינואר 1981) שבה הוחזקו 52 דיפלומטים ואזרחים אמריקאים כבני ערובה בטהראן בירת איראן על ידי השלטון האסלאמי המהפכני החדש, שעלה לשלטון בעקבות המהפכה האסלאמית באיראן. ב-4 בנובמבר 1979, קבוצת המהפכה זעמה על כך שארצות הברית נותנת מקלט לשאה הקודם. הם פרצו לשגרירות האמריקאית בטהארן ולקחו את הדיפלומטיים האמריקאיים כבני ערובה. המשבר נגמר כאשר נחתם הסכם אלגריה, באלגריה בינואר 1981. יום למחרת חתימת ההסכם שוחררו כל בני הערובה. ארצות הברית ניסתה להוציא לפועל מבצע חילוץ מבצע ציפורן הנשר ב־24 באפריל 1980, שהסתיים במוות של שמונה אנשי צבא אמריקאים.

מאז מאי 1981, ארצות הברית שלחה נציגים דיפלומטיים שישבו בשגרירות שווייץ באיראן אך אין להם שגרירות משל עצמם. מנגד, איראן שולחת נציגים דיפלומטיים שישבו בשגרירות פקיסטן בוושינגטון שבארצות הברית. ב־7 באפריל 1980, ארצות הברית פירקה באופן רשמי את היחסים הדיפלומטיים שלה עם איראן.

חלק מהאיראנים חששו שהאמריקאים יבצעו מהלך נגד איראן מתוך השגרירות האמריקאית[15]. בארצות הברית, אירוע בני הערובה נתפס כהפרה בוטה של חוקים בין-לאומיים ביחסים בין מדינות[16].

באיראן, האירוע הזה הוכתר כהשתחררות מההשפעה האמריקאית באיראן. ראש הממשלה שכיהן מהדי באזרגאן התנגד ללקיחת בני ערובה והתפטר זמן קצר לאחר מכן.

Remove ads

החל מממשל רייגן (1981–1989) והלאה

מממשל רייגן (1981–1989)

מלחמת איראן–עיראק (1980–1988)

הכוחות המיוחדים של ארצות הברית, והתמיכה הלוגיסטית שלה היו בעיראק, היו חלק משמעותי במלחמת איראן–עיראק. כדי לקדם סדר חדש במזרח התיכון, ממשלת ארצות הברית אימצה מדיניות שנועדה לשמר את הכוחות הכלכליים והצבאיים של המדינות תוך שמירת האינטרס של ארצות הברית.

הערות שוליים

  1. Embassy of Switzerland in Iran - Foreign Interests Section, Swiss Federal Department of Foreign Affairs (page visited on 4 April 2015).
  2. Press Releases, United States Department of State (באנגלית אמריקאית)
  3. http://iran.usembassy.gov/index.html(הקישור אינו פעיל, 17.7.2021)
  4. The New Republic, Charm Offensive by Laura Secor April 1, 2009
  5. Alexander, Yonah (1980).
  6. Ibid. p.83
  7. The Middle East and the United States: A Historical and Political Reassessment, David W. Lesch, 2003, [[:en:Special:BookSources/0813339405|ISBN 0-8133-3940-5]], p.52
  8. Twin Pillars to Desert Storm : America's Flawed Vision in the Middle East from Nixon to Bush by Howard Teicher ; Gayle Radley Radley, Harpercollins, 1993
  9. Katz, Mark N. (2010).
  10. (הקישור אינו פעיל, 17.7.2021)CENTRAL INTELLIGENCE AGENCY (CIA) IN PERSIA.
  11. U.S. House of Representatives, Permanent Select Committee on Intelligence, Iran.
  12. "Doing Satan's Work in Iran", The New York Times, November 6, 1979
  13. (הקישור אינו פעיל, 17.7.2021)Albright's speech on Iran-U.S. relations, Reuters, Alexander's Gas and Oil Connection, 17 March 2000.
  14. April 1983 United States Embassy bombing#note-0
  15. Keddie, Modern Iran, (2003) p.272
  16. news.bbc.co.uk
  17. Linzer, Dafna (February 13, 2005).
  18. Gendar, Alison (2007-09-21).
  19. (הקישור אינו פעיל, 17.7.2021)"Statement by H.E. Dr. Mahmoud Ahmadinejad" (PDF).
  20. (הקישור אינו פעיל, 17.7.2021)Interview: 'We are Ready to Talk' – TIME
  21. http://www.atimes.com/atimes/Middle_East/JG25Ak01.html "For Iran, respect above all else", by Kaveh L Afrasiabi, July 25, 2008, Asia Times
  22. (הקישור אינו פעיל, 17.7.2021)H.CON.
  23. Pestano, Andrew V. (October 7, 2015).
  24. Fathi, Nazila (2009-04-18).
  25. Eric Bradner, What's in the Iran nuclear deal? 7 key points, CNN (2 April 2015).
  26. Mai-Duc, Christine; Richter, Paul (14 July 2015).
  27. Marcus George (28 September 2013).
  28. "(הקישור אינו פעיל, 17.7.2021)Kerry says United States, Egypt return to 'stronger base' in ties". 2 August 2015.
  29. (הקישור אינו פעיל, 17.7.2021)Khamenei says Iran will not negotiate with U.S. beyond nuclear talks Reuters
  30. (הקישור אינו פעיל, 17.7.2021)U.S. targets Iran's currency in new sanctions
  31. רויטרס ודניאל סלאמה, מתיחות במפרץ: אוניות סוחר הותקפו ליד מצר הורמוז, באתר ynet, 12 במאי 2019
  32. דניאל סלאמה וסוכנויות הידיעות, איראן עצרה מכלית, רוחאני לא ייפגש עם טראמפ, באתר ynet, 16 בספטמבר 2019
  33. שחר קליימן, קבלן אמריקני נהרג בתקיפה בעיראק, באתר ישראל היום, 28 בדצמבר 2019
  34. אמילי לנדאו, הפרותיה של איראן בתחום הגרעין: JCPOA ומעבר, מבט על, גיליון 1232, 25 בנובמבר 2019, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  35. Haley Britzky, Natasha Bertrand, Oren Liebermann, Three US troops killed in drone attack in Jordan, more than 30 injured | CNN Politics, CNN, 2024-01-28 (באנגלית)
  36. US soldiers participate in the annual military exercises known as "Eager Lion" near Maan, south of the capital Amman, on May 17, 2017-KHALIL MAZRAAWI/AFP via Getty Images, 3 US troops killed, 25 wounded in Iran-backed drone attack in Jordan - Al-Monitor: Independent, trusted coverage of the Middle East, www.al-monitor.com, 2024-01-28 (באנגלית)
  37. Michelle L. Price, Aamer Madhani, Zeke Miller, Trump says he's given advisers instructions for Iran to be 'obliterated' if it assassinates him, AP News, 4 בפברואר 2025
  38. David E. Sanger, Trump Hits Iran With Renewed ‘Maximum Pressure’, The New York Times, 4 בפברואר 2025 (באנגלית) (ארכיון)
  39. Caitlin McFall, Trump sends letter to Iran on nuclear program: 'make a deal' or face US 'militarily', Fox Business, 7 במרץ 2025 (באנגלית) (ארכיון)
  40. Jon Gambrell, Will Weissert, Trump sends letter to Iran's supreme leader over nuclear program, AP News, 7 במרץ 2025 (באנגלית) (ארכיון)
  41. Somayeh Malekian, Kevin Shalvey, David Brennan, Iranian general raises prospect of response amid US strikes on Houthis, ABC News, 17 במרץ 2025 (באנגלית) (ארכיון)
  42. איסקנדר חביבולין, סוכנויות הידיעות, איראן עונה לוויטקוף: "העשרת האורניום לא נתונה למו"מ, הלחץ לא יעבוד", באתר ynet, 16 באפריל 2025
  43. Michael R. Gordon, Laurence Norman, Benoit Faucon, Witkoff in Apparent Reversal Says Iran Must Halt Nuclear Enrichment, The Wall Street Journal, 15 באפריל 2025 (באנגלית) (ארכיון)
Remove ads
Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads