ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר
ישיבה תיכונית בירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר היא ישיבה תיכונית בירושלים. נקראת גם תיכון עירוני ד' ע"ש לואיס ואטה שיף של עיריית ירושלים. משתייכת למרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא.
 סמל ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר | |
 | |
| "בית בינה", אחת מפנימיות הישיבה | |
| ישיבה תיכונית | |
|---|---|
| השתייכות | מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא |
| תקופת הפעילות | ה'תשי"ג (1953) – הווה |
| מייסדים | הרב אריה בינה |
| שכבות לימוד | ז'-י"ב |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב משה וייס |
| תלמידים | |
| כ-410 | |
| מיקום | |
| מיקום | הפסגה 7, בית וגן, ירושלים |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°46′12.69″N 35°10′57.82″E |
 אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר | |
הישיבה הוקמה בז' באדר תשי"ג (22 בפברואר 1953) על ידי הרב אריה בינה, שלימד קודם לכן בישיבת כפר הרוא"ה, יחד עם הרב משה גולדברג[1] (יליד טורונטו, שחזר לאחר מכן לצפון אמריקה)[2]. את הקמתה יזם הרב משה צבי נריה, והיא נקראה על שם הרב מאיר בר-אילן. בעת הקמתה הייתה הישיבה השנייה של תנועת בני עקיבא. הישיבה שכנה תחילה בשכונת אבו טור, במבנה שהוקם במאה ה-19 ובו שכן בית החולים לעיניים "סנט ג'ון" (כיום משמש המבנה את מלון הר ציון). בגרעין הראשון של התלמידים שמנה כמה עשרות נכללו חמישה עשר תלמידים מישיבת בני עקיבא כפר הרואה. מיקום הישיבה, בסמוך לקו הגבול עם ירדן ("הקו העירוני"), ויריות תכופות של חיילי הלגיון הירדני הביאו ללחץ של הורי התלמידים שבעקבותיו עברה הישיבה לאחר כשנה לרחוב הפסגה בשכונת בית וגן, שם היא שוכנת עד היום. במאה ה-21 פורסם מספר פעמים כי הישיבה עומדת לעבור לשכונת הר חומה[3][4].
הרב בינה עמד בראשות הישיבה עד שנת 1986. הנהגתו החינוכית התאפיינה בהקפדה על התנהגות מכובדת של התלמידים ברוח תנועת המוסר ועל דרישות גבוהות בתחום התורני ובתחום הלימודים הכלליים. סגל הר"מים היה ברובו המכריע בוגר ישיבות חרדיות, וחרדי בהשקפותיו. הישיבה נחשבה לספינת הדגל של הישיבות התיכוניות, ועל רקע זה העמידה רף קבלה גבוה ומתח לימודי נוקשה במקצועות הקודש והחול.
לאחר פרישת הרב בינה החליף אותו הרב זאב קופלוביץ' בתפקיד ראש הישיבה. בשנת 1993 התלוננו תלמידים שהרב קופלוביץ' ביצע בהם מעשים מגונים. הפרשה דווחה לראש ישיבת מרכז הרב הרב אברהם שפירא ולרבנים נוספים וקופלוביץ' נדרש לעזוב את תפקידו. הוא הודיע על פרישה בנימוק של מחלת לב, אולם נותר לגור סמוך לישיבה[5]. משלא נמצא לו מחליף נותר גם בתפקידו כראש ישיבה. הוא חזר למעשיו ובשנת 1997 דווח על כך למי שנתמנה באותה תקופה ליושב ראש מרכז ישיבות בני עקיבא, הרב חיים דרוקמן, שהדיח אותו שוב מתפקידו[6]. בסופו של דבר פורסמה הפרשה תוך ביקורת על אי הדיווח למשטרה. קופלוביץ' הורשע בעסקת טיעון בהטרדות מיניות של תלמידים ונגזרו עליו 3 וחצי שנות מאסר[7][8][9]. בשנים שלאחר חשיפת הפרשה פחת באופן משמעותי שיעור ההרשמה לישיבה ויוקרתה נפגעה.
לאחר פרישתו של קופלוביץ' מונו במקומו באופן זמני הרב אליהו גרוסברג, ותיק הר"מים, ואחר כך הרב יצחק דור, ראש ישיבת חורב. לאחר מכן שימש הרב מאיר טויבר, בוגר הישיבה שהיה גם ר"מ וסגן ראש הישיבה, כראש הישיבה במשך כעשרים שנה. בין השנים תש"ף-תשפ"ב כיהן בראשות הישיבה הרב דעואל בסוק, ולקראת שנת הלימודים תשפ"ג, מונה לראש הישיבה הרב משה וייס.
לאורך השנים הגיעו תלמידי הישיבה ממקומות מגוונים בישראל. גם ב-2018, כאשר יש בישיבה חטיבת ביניים שתלמידיה תושבי ירושלים בלבד, עדיין מהווים הירושלמים פחות ממחצית תלמידי הישיבה.
חלק מתלמידי הישיבה לומדים דף יומי, עמוד יומי, רמב"ם יומי ומשנה יומית. ניתנת אפשרות להיבחן על דפים אלו ולזכות בסט גמרא או שולחן ערוך.
בנוסף למגמות הלימוד המקובלות, קיימת בישיבה מגמה ייחודית של רפואה, בהיקף 10 יחידות לימוד בשיתוף עם בית החולים שערי צדק[10]. בשנת תשע"ג נפתחה בישיבה תוכנית "אקדמיה בתיכון", המאפשרת לתלמידים להמיר חלק מבחינות הבגרות בקורסים אקדמיים באוניברסיטה הפתוחה. בעבר הייתה קיימת בישיבה מגמת תכנות מחשבים בשיתוף עם נס טכנולוגיות, במסגרתה קיבלו בוגרי המגמה תעודה של מיקרוסופט[11]. בשנת תשע"ה נפתחה בישיבה מגמת סייבר.
בשנת הלימודים ה'תשס"ט נפתחה בבנייני הישיבה חטיבת ביניים המשותפת לנתיב מאיר ולמוסדות מקור חיים[12]. בשנת הלימודים ה'תשע"א הוקם במקום מסלול תיכוני דומה, שבשנת תשע"ה התפצל והפך לישיבת שפע מקור חיים. ואילו נתיב מאיר נהפכה לתיכון שש שנתי עם כיתות ז'-יב'.
בישיבה ישנו גם מסלול נפרד (כיתות י-יב) לעולים מארצות הברית (YTA) ייסד אותו הרב דוד סמסון, והיום עומד בראשו הרב בצלאל בורשטיין. אחת לשלושה מחזורים נוספת בישיבה כיתת חינוך מיוחד. בעבר הייתה בישיבת כיתה של עולים מאתיופיה.
במשך השנים הישיבה הוציאה מקרבה מספר רב של בוגרים שתפסו עמדות השפעה בחברה הישראלית, עובדה שהקנתה לישיבה מוניטין רב. בין הבוגרים ארבעה חתני פרס ישראל, אלופים בצה"ל, אדמו"רים, דיינים ושופטים.
אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר- כרטיס ביקור באתר מרכז ישיבות בני-עקיבא בישראל
- כרטיס ביקור באתר סטנדר
- יהודה שלזינגר, ישיבת מנהלים, באתר ישראל היום, 30 באוקטובר 2015
- יהונתן גוטליב, ראש ישיבה חדש לישיבת נתיב מאיר: הרב משה וויס, 14 ביולי 2022
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
