כפר בן נון
מושב בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כְּפַר בן-נוּן הוא מושב באזור המרכז בעמק איילון השייך למועצה אזורית גזר. מצפון למושב צמוד אליו מושב משמר אילון, ממזרחו כביש 424, ממערב לו תל גזר ובדרומו קיבוץ נחשון.
 | |
 | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | גזר |
| גובה ממוצע[1] | 148 מטר |
| תאריך ייסוד | 1952 |
| תנועה מיישבת | האיחוד החקלאי |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 748 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.8% בשנה |
(למפת גוש דן רגילה)   כפר בן נון  באדום - כפר בן נון בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
9 מתוך 10 |
| http://www.kfar-binun.org.il/objDoc.asp?PID=70368&OID=70371 | |
המושב נוסד בשנת 1952 על ידי תנועת העובד הציוני באזור בו שכנו אדמות הכפר הערבי אל קובאב, שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות במאי 1948, ולא הורשו לחזור אליו לאחריה. בכפר יושבו עולים רומנים[3][4] ובני ארצות מזרח אירופה אחרים אשר עלו לישראל באותה תקופה וכן מספר משפחות מצפון אפריקה (בעיקר תוניס). הכפר נקרא בתחילה "משמר אילון א'" כיוון שהוקם בצמוד ליישוב משמר אילון שנוסד ב-1949 גם כן באותו אזור (בתוכנית המקורית של הסוכנות תוכננו ארבעה יישובים, כפר בן נון היה משמר אילון א', ומשמר אילון הנוכחי נקרא משמר אילון ב', בתוכנית היו גם משמר אילון ג' ו-ד' שבמקומם הוקם בתחילת שנות החמישים מאגר המים איילון). כעבור זמן מה נקבע שם המושב לשמו הנוכחי. שם הכפר נקרא על שם "מבצע בן נון ב'" בו ניסתה חטיבה 7 לפרוץ את הדרך לירושלים מאזור עמק איילון ולטרון הסמוך בסוף חודש מאי 1948. הכפר כמו גם המבצע נקראו על שם יהושע בן-נון שהקרב שלו בחמשת מלכי האמורי התרחש באזור ובו אמר את המשפט "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון".
עד מלחמת ששת הימים היה הכפר יישוב ספר שסבל ממסתננים[5], ונטישת תושבים בשל הקרבה לגבול הירדני. בתחילת שנות ה-70 היה הכפר חצי נטוש[דרוש מקור]. ואולם, במהלך שנות ה-70 החלו תושבים מחוץ לכפר, רובם עירוניים ובעלי מקצועות חופשיים, לרכוש משקים ולהתיישב בכפר במטרה לשפר את איכות חייהם. מגמה זו הלכה והתחזקה במהלך שנות ה-80 ואילך, וכיום האוכלוסייה בכפר מגוונת בצאצאי התושבים הראשונים לצד אוכלוסייה שהתיישבה בכפר מאז ועד היום והיא בעלת מאפיינים סוציו-אקונומיים מגוונים והשכלה בתחומים רבים.
בשנת 2000 חתם המושב על עסקה עם חברת הבנייה "רסידו" להקמת פרויקט בנייה רחב ממדים על קרקעות המושב, במסגרת החלטות 717 ו-727 של מועצת מינהל מקרקעי ישראל, שעניינן שינוי ייעוד בקרקעות מדינה שייעודן חקלאי שהוחכרו ליישובים חקלאיים לבנייה. החלטות אלה בוטלו בעתירת בג"ץ הקרקעות[6]. אולם הרחבת כפר בן נון הייתה אחד הפרויקטים שאושר להמשיך ולבצע על בסיס אותן החלטות מינהל שבוטלו[7].
בכפר מתגוררות כ-70 משפחות במשקים חקלאיים, כ-13 משפחות ב"משקי העזר", וכ-80 משפחות, רובן של בני המושב אשר נשארו לחיות בכפר ומתגוררות בהרחבה שהוקמה במהלך העשור הראשון של המאה ה-21.החלקות בהרחבה הן בנות 500 מ"ר. לכל משק חקלאי ישנם 5 דונמים של קרקע בשטח הבית עליהם בעליו יכול לגדל ירקות ופירות לשימוש עצמי. בנוסף לחלקה זו, עומדים לרשות כל משק חקלאי 20 דונמים לגידולים סיטונאים (פלחה, חומוס וכיוצא בזה).מאז שנות ה-80 של המאה ה-20, מרבית חברי הכפר אינם עוסקים עוד בחקלאות, אלא מוצאים את פרנסתם מחוץ לכפר.
החקלאות בכפר מתחלקת למספר תחומים:
- עיבוד קרקע חקלאית במטעי זיתים וייצור שמן זית.
- עיבוד הקרקע על ידי האגודה בעיקר לפלחה חיטה, חמניות וכדומה.
- משתלה גדולה לעצים בכלל ועצים טרופיים בפרט.
- חוות גידול, אילוף וטיפול לבעלי חיים (בעיקרם סוסים).
- "קקטוסים בכפר בן נון", שטחי גידול ומכירת קקטוסים.
- כרם בן נון- כרם גפן יין מזני הקברנה סוביניון מרלו פטי-ורדו סאן-ג'ובזה ומלבק
התנועה המיישבת אשר סייעה בהקמת הכפר היא תנועת העובד הציוני, לימים התאחדה תנועה זו עם המועצה החקלאית שכונתה האיחוד החקלאי בה חבר הכפר עד לימים אלו ביחד עם עשרות יישובים נוספים בישראל.
פעילות הנוער בכפר נעשית באמצעות "תנועת הנוער של האיחוד החקלאי" ומועברת על ידי הנוער הבוגר בכפר (כיתות ט' עד י"ב) לכלל ילדי הכפר באמצעות פעילויות שונות כגון פעילויות חד שבועיות לכל קבוצה, פעילויות כלל סניפיות על פי הנושא החודשי, פעילויות וטקסים בחגים ובאירועי זיכרון, טיולים ומחנות מטעם תנועת הנוער.
אתר האינטרנט הרשמי של כפר בן נון- אתר האינטרנט של כפר בן נון(הקישור אינו פעיל)
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
