כריסטיאן אייקמן
רופא הולנדי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כריסטיאן אייקמן (באנגלית: Christiaan Eijkman; 11 באוגוסט 1858 – 5 בנובמבר 1930) היה רופא צבאי הולנדי, פרופסור לפיזיולוגיה שעסק גם בתחום הבקטריולוגיה. אייקמן חקר את מחלת הבריברי וגילה כי היא נגרמת בעקבות מחסור בוויטמין B1. על תגלית זו קיבל אייקמן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1929, אותו חלק עם פרדריק גואולנד הופקינס (Frederick Gowland Hopkins)[2] תגליתו של אייקמן הצילה חיים והביאה לידעתנו את החשיבות של הוויטמינים בתזונה.[4]
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
לידה |
11 באוגוסט 1858 נייקרק, הולנד |
---|---|
פטירה |
5 בנובמבר 1930 (בגיל 72) אוטרכט, הולנד |
ענף מדעי | פתולוגיה |
מקום מגורים | חלדרלנד |
מקום קבורה | Driehuis Velsen Crematorium |
מקום לימודים | |
מנחה לדוקטורט | Thomas Place |
מוסדות | אוניברסיטת אוטרכט (1 באוקטובר 1898–1918) |
פרסים והוקרה |
|
סגירה