מאדים
כוכב הלכת הרביעי מהשמש במערכת השמש / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מאדים (בלטינית: Mars, בתעתיק מדויק: מַארס) הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש. מסלולו הוא השני הקרוב ביותר למסלול כדור הארץ (אחרי נוגה) והוא כוכב הלכת השני הקטן ביותר, גדול רק מכוכב חמה. צבע פניו של מאדים אדמדם בשל ריבוי תחמוצות ברזל בקרקעו, ומכאן שמו העברי והכינוי "כוכב הלכת האדום". סמלו מייצג את המגן והחנית של האל מרס: עיגול עם חץ.
מאדים כפי שצולם מהגשושית רוזטה בפברואר 2007 | |
כוכב האם | |
---|---|
כוכב אם | השמש |
מידע כללי | |
סוג | כוכב לכת |
קטגוריה | כוכב לכת ארצי |
מיקום | מערכת השמש הפנימית |
תאריך גילוי | מימי קדם |
על שם | מרס, ארס |
מאפיינים מסלוליים | |
מרחק ממוצע מהשמש |
227,936,637 ק"מ (1.523,662,31 AU) |
אפואפסיד |
249,228,730 ק"מ (1.665,991,16 AU) |
פריאפסיד |
206,644,545 ק"מ (1.381,333,46 AU) |
ציר חצי-ראשי | 227,936,637±1 קילומטר, 1.523679±0.000001 יחידה אסטרונומית |
אקסצנטריות | 0.09341233 |
זמן הקפה |
1.8808 שנים 686.97 ימים |
מחזור סינודי | 779.95 ימים |
מהירות מסלולית | |
‑ ממוצעת | 24.077 ק"מ/שנייה |
‑ מקסימלית | 26.499 ק"מ/שנייה |
‑ מינימלית | 21.972 ק"מ/שנייה |
נטיית מסלול | 1.85061° |
מספר ירחים | 2 |
מאפיינים פיזיים | |
רדיוס קו משווה | 3,396.2 ק"מ |
ממדים | 6,791.432 קילומטר |
שטח פנים | 1.448×108 קמ"ר |
נפח | 163,180,000,000±10,000,000 קילומטר מעוקב |
מסה | 6.4191×1023 ק"ג |
צפיפות ממוצעת | 3.94 גרם/סמ"ק |
תאוצת הכובד בקו המשווה |
0.38 ג'י 3.71 מטר/שנייה2 |
זמן סיבוב עצמי |
24:37:22.7 שעות 1.025957 ימים |
מהירות סיבוב עצמי | 0.241 ק"מ/שנייה (בקו המשווה) |
נטיית ציר הסיבוב | 25.19° |
אלבדו | 0.15 |
בהירות נראית | −2.94 |
מהירות מילוט | 5.02 ק"מ/שנייה |
טמפרטורה מינימלית |
-140.15 °C 133 K |
טמפרטורה מקסימלית |
9 °C 282.15 K |
טמפרטורה ממוצעת |
-63.15 °C 210 K |
מאפייני אטמוספירה | |
לחץ אטמוספירי | 0.7–0.9 קילו פסקל |
פחמן דו־חמצני | 95.32% |
חנקן | 2.7% |
ארגון | 1.6% |
חמצן | 0.13% |
פחמן חד־חמצני | 0.07% |
אדי מים | 0.03% |
חנקן חמצני | 100 ppm |
ניאון | 2.5 ppm |
קריפטון | 300 ppb |
קסנון | 80 ppb |
אוזון | 30 ppb |
מתאן | 10 ppb |
מים כבדים | 850 ppb |
פורמלין | 130 ppb |
קוטרו של מאדים 6,721 ק"מ (כחצי מקוטרו של כדור הארץ). הוא משלים סיבוב אחד סביב צירו אחת ל־24 שעות ו־37 דקות, והקפה אחת סביב השמש כל 686.98 יום במהירות ממוצעת של 24.13 ק"מ לשנייה. פני מאדים מלאים במכתשים. מרבית הקרח בקטביו הוא קרח יבש הנוצר מקפיאת פחמן דו-חמצני. חוקרים מעריכים כי ייתכן שיורד שם שלג.[1]
למאדים שני ירחים, פובוס ודימוס, ושניהם קטנים ובעלי צורה לא־סדירה. משערים שאלו אסטרואידים שנלכדו על ידי כוח המשיכה של מאדים. במאדים נמצא ההר הגבוה ביותר במערכת השמש, הר הגעש אולימפוס מונס - גובהו 21 ק"מ. בנוסף על מאדים נמצא קניון ואליס מארינריס, אשר אורכו כ-4,000 ק"מ ורוחבו 200 ק"מ.
מאדים זוכה להתעניינות רבה בשל קרבתו היחסית לכדור הארץ והסיכוי להפוך אותו לכוכב לכת ארצי שישררו בו תנאים שיאפשרו לבני־אדם להגיע אליו בעתיד ואף להשתכן בו. כמו כן, שני הקטבים של מאדים מכוסים מים קפואים. עובדה זו מגבירה את התקוות לאיתור עקבות של חיים מיקרוסקופיים בעבר. למאדים נשלחו עד כה מספר גשושיות בלתי מאוישות שסיפקו מידע רב. אף שטרם נשלחו אסטרונאוטים אל מאדים, סוכנויות חלל שונות חוקרות במרץ את האפשרות לבצע משימה מאוישת למאדים בעשורים הקרובים.