מחנה דורי
בסיס של צה"ל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחנה דורי (מכונה "בסיס תל־השומר") או בסיס 781 הוא בסיס צה"ל בשכונת תל־השומר ברמת־גן, הקרוי על שם ראש המטה הכללי (הרמטכ"ל) הראשון, רב־אלוף יעקב דורי. הבסיס הוא הגדול במחנות צה"ל לאחר קריית ההדרכה שבנגב ומאכלס מספר רב של יחידות ומפקדות, בניהן לשכת הגיוס (לשעבר בקו"ם) ויחידת מיטב.
.jpg) | |
| בסיס קליטה ומיון, שנות ה-60 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מחנה צבאי  |
| על שם |
יעקב דורי |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 32°02′36″N 34°51′26″E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   מחנה דורי  מצפון: __ גבעת שמואל, __ פתח תקווה ממזרח: __ גני תקווה, __ סביון, __ יהוד-מונוסון מדרום: __ אור יהודה ממערב: __ רמת גן | |
  | |
”בתקופת שלטון הבריטים הייתה כאן הכניסה למחנה הצבאי הבריטי שהותקף על ידי לח"י בשנת 1946.
מפקד הפעולה היה יעקב בנאי (מזל). סגנו היה יעקב גרנק (דב), נפל בראש פלוגתו על המערך הצבאי בעוג'ה אל־חפיר (ניצנה).”
מחנה תל שומר הוקם במלחמת העולם השנייה על ידי צבא ארצות הברית על שטח שהפקיעו הבריטים מהיישוב תל ליטוינסקי. לאחר זמן לקחו הבריטים את המחנה לידם, הרחיבו אותו והפכו אותו למרכז לוגיסטי שכלל בעיקר סדנאות, מוסכים ומחסני נשק.
לוחמי לח"י ופלמ"ח תקפו את המחנה במטרה לשדוד נשק.
- ב־24 בדצמבר 1945 (ליל חג המולד), תקפו לוחמי לח"י את המחנה במטרה לשדוד נשק. הפעולה תוכננה על ידי יעקב אליאב. מפקד הפעולה היה יעקב בנאי ("מזל") וסגנו היה יעקב גרנק (דב הבלונדיני). הלוחמים חדרו בשקט למחנה כחיילים בריטים מבוסמים. הם נגשו למחסן הנשק והגישו בקבוק לחייל הבריטי ששמר על המחסן. כשהוא סירב הוא נדקר במטרה להורגו אך הוא הצליח לברוח בהשמיעו זעקות אימים. דב העריך שתוך זמן קצר תופעל האזעקה במחנה ויהיה מסוכן לסגת. הוא החליט על נסיגה אף על פי שהחלטה זו לא הייתה בסמכותו. הכוח נסוג ללא נפגעים ודב ננזף על החלטתו. בכניסה למחנה יש שלט זיכרון על פעולה זו.
- ב־28 בדצמבר 1947 התקיף כוח מהגדוד הרביעי של הפלמ"ח בפיקודו של יוסף טבנקין את מחנה תל־ליטוינסקי במטרה לשדוד (או כפי שהיה נהוג אז לומר – "לרכוש") נשק. הכוח חדר למחנה בשקט. שומר בריטי שפתח באש נורה ונהרג. הלוחמים חדרו למחסן הנשק אך התברר שהשרשראות אליהן היה הנשק קשור היו עבות מאוד. נדרש זמן רב כדי לנתקן. בינתיים עבר רכב ליד המחסן והרגיש בתכונה לידו. הופעלה אזעקה במחנה והוחלט על נסיגה שבוצעה תחת אש. אחד מלוחמי הפלמ"ח נהרג. השלל היה 75 רובים, 7 סטנים, מחסניות ברנים ואקדחים.
בינואר 1946 רכשו החברות סולל בונה, החברה המרכזית למסחר וחברת תעשייות ארץ ישראל מפעל מתכת שהקים צבא ארצות הברית במחנה[1].
לאחר ההכרזה על תוכנית החלוקה בנובמבר 1947 החלו מוסדות היישוב במשא ומתן עם ממשלת המנדט לרכישת מחנות הצבא הבריטי שבתחום המדינה היהודית העתידית. מחנה דורי נרכש בידי הסוכנות היהודית במרץ 1948[2][3]. עוד טרם טרם ההכרזה על תוכנית החלוקה הצבא הבריטי החליט לסגור ולפנות את המחנה[4]. עם פינוים ההדרגתי של הכוחות הבריטיים מארץ־ישראל לטשו גם הערבים וגם היהודים את עיניהם אל המחנה הגדול והחדש למדי. קרבתו לגוש דן ותל אביב וצירי הדרכים שבשליטתו הגבירו את חשיבותו הצבאית. הערבים התחילו מחדירים למחנה אנשים מזוינים במסווה של עובדים, מקצתם תושבי הסביבה ומקצתם מכוחותיו של חסן סלמה – מפקד הכוחות הערביים הלא־סדירים במחוז לוד. בראשית 1948 עדיין יכלו להסתייע במידע מפי החיילים המתפנים של הגדוד הממונע השלישי של הלגיון הערבי, שמפקדתו אף היא שכנה במתחם המחנה, בחסות הבריטים.
הבריטים פינו את המחנה ב־15 באפריל 1948 ובאותו יום החל מרוץ קדחתני בין כוחות חטיבת אלכסנדרוני וכוחות ערביים במטרה להשתלט על המחנה הגדול והחשוב. אור ל־15 באפריל 1948 חדרו לוחמי גדוד 32 וגדוד 33 של חטיבת אלכסנדרוני מכיוון כפר אז"ר. לוחמים ערבים מקומיים מכפרי הסביבה חדרו למחנה מצידו הדרומי. כל היום געש הקרב שהתנהל מבית לבית. לערבים היו בין 30 ל־40 הרוגים ולאלכסנדרוני הרוג אחד[5][6][7]. בסוף היום נשארה רק מובלעת ערבית בקצה הדרומי של המחנה. מובלעת זאת נכבשה בתחילת מבצע חמץ ב־28 באפריל 1948.
ב־6 באוגוסט 2024, עשרות מפגינים חרדים שהפגינו נגד גיוס חרדים לצה"ל, ניסו לפרוץ לשטח הבסיס וחדרו לאנדרטת חיל השלישות הסמוכה לגדר הבסיס, זאת תוך עימותים עם שוטרים[8][9].
בשנת 1993 קיבלה ממשלת ישראל החלטה לפנות מחנות צבא באזורי הביקוש, ביניהם מחנה דורי, להעביר את הקרקע למינהל מקרקעי ישראל שיעביר אותם הליכי תכנון לשיווק, כמו כן נקבע שצה"ל יקבל לעצמו את התמורה הכספית המלאה בגין החזר המקרקעין. לצורך יישום התוכנית נוסדה בשנת 1994 "הוועדה הבין־משרדית לפינוי מחנות"[10]. פינוי מחנה דורי אושר כדי לקדם תוכנית בינוי אסטרטגית לאזור בקעת אונו, שעתידה לכלול עשרות אלפי יחידות דיור, שטחי מסחר ושירותים. אולם התוכנית לא יצאה לפעול במשך שנים רבות[11].
בשנת 2014 אישרה הוועדה למתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל), באופן מזורז, תוכנית להקמת 17 אלף דירות בשטח המחנה כשיפונה[12]. עמותת אדם טבע ודין עתרה נגד התוכנית, דרשה לבטל את החלטת הממשלה להכריז על בנייה במתחם תל־השומר כתוכניות "ותמ"ל" ולהעביר את הטיפול בתוכנית למערכת התכנון הרגילה בהתאם לחוק התכנון והבנייה. זאת עקב התהליך המורכב הנדרש לשם איתור וטיפול בזיהומי הקרקע והמים המצויים במתחם[13]. ב־2015 נחתם הסכם בין עיריות קריית אונו ואור יהודה על חלוקת שטחי המחנה, שאינם משויכים מוניציפלית לאף רשות מקומית[14].
המחנה מכיל בתוכו למעלה מ־30 בסיסים ויחידות שונות, בהם:
- מפקדת בסיס תל השומר – (מב"ס 781) היא מפקדת מחנה בסיסי המהווה גם את הסמכות והרשות המוניציפלית של מחנה תל השומר ויחידותיו. מפקדת הבסיס אמונה על מתן שירות רב תחומי ליושבי בסיס תל השומר בתחום הביטחון והאבטחה, שירותי רפואה, איכות הסביבה, אירועים, הקצאת חד"נים, אימוני ירי, אירוח בכירים ומענה בחירום ליצירת רציפות תפקודית במרחב תוך כדי שת"פ מלא עם גופי חירום הצלה ושיטור במרחב.
- מיטב (לשעבר בקו"ם)
- ביתן חיל הים
- לשכת גיוס תל השומר (ל"ג תה"ש)
- מספן כוח האדם של חיל הים
- ענף איתור וגיוס
- מרכז שיקום ואחזקה (מש"א)
- בית הספר עמל מש"א
- חטיבה טכנולוגית ליבשה (חט"ל)
- יחידת ניסויים ואבטחת איכות (נס"א)
- מפקדת קצין טכנולוגיה ואחזקה ראשי (מקטנא"ר)
- מפקדת קצין לוגיסטיקה ראשי (מקל"ר)
- מפקדת קצין רפואה ראשי (מקרפ"ר)
- מפקדת קצין חינוך ונוער ראשי (מקח"ר)
- ענף משו"ש (מיון, שיבוץ ושליטה) של חיל החינוך
- בסיס משטרה צבאית אזור דן
- מחלקת מדעי ההתנהגות (ממד"ה)
- מרכז בינוי
- בסיס ציוד
- בית הדפוס הצבאי תל השומר
- מרכז דלק
- מרכז ציוד רפואי (מצר"פ)
- מרכז שירותי הרפואה (משר"פ)
- מרכז בריאות הנפש
- מרכז תעסוקת עובדי צה"ל (תע"ץ)
- מפקדת קצין רפואה חילי (מקרפ"ח) של חיל האוויר
- יחידת רפואה אווירית (ירפ"א)
- מחלקת התשלומים והפרישה (מופת) של אגף כוח האדם
- יחידת ביטחון מידע מטכ"לית (יחב"ם)
- מנהל הבטיחות של אט"ל
- היחידה לארגון וגיוס אמצעים (יארג"א) של אט"ל
- המרכז לשירות הפרט
- מנהלת קשת צבעים
- מפקדת מרחב מרכז (של חיל החינוך)
- מדור עתודה
- מדור בני ישיבות (בני"ש)
- מדור הפקות (של חיל החינוך, מרכז את פעילות הלהקות הצבאיות)
- מטה יחידת הגדנ"ע והנח"ל (של חיל החינוך)
בעתיד מתוכנן כי רוב שטח המחנה ייסגר – והשטח יועבר לעיריית רמת גן לבניית שכונות מגורים.
אנדרטת זיכרון לחללי גוש דן מצויה בפאתי המחנה. בצמוד למחנה, מחוץ למתחם הצבאי, ממוקם ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון של משרד הביטחון ובסמוך למחנה בשטח תל השומר היו בעבר מתקן אשפוז צבאי ו"בית הלוויות הצבאי" ממנו היו יוצאות הלוויות צבאיות וממנו יצאה הלווייתו של ראש הממשלה יצחק רבין. בצמוד לבית החולים נמצאת מחנה ב' של מפקדת קצין רפואה ראשי (מקרפ"ר) ובתוך בית החולים נמצא המרכז לרפואת שיניים (רפו"ש) של צה"ל.
- נתן ילין-מור: לוחמי חרות ישראל עמ' 287–288, הוצאת שקמונה, 1974
- ספר הפלמ"ח: כרך ב' עמ' 54–55, 1955
תל השומר (רמת גן, ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
