מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל
פייק ניוז שהפיץ ארגון הטרור חמאס לפני מתקפת ה-7 באוקטובר / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המידע הכוזב במלחמת חרבות ברזל הוא נרחב וכולל הפצה של דיסאינפורמציה, פייק ניוז ושימוש בשיטות של הונאה ותעמולה כדי להשפיע על דעת הקהל ומקבלי החלטות. חלק מהמידע המוטעה היה חלק מהונאה מודיעינית שהוכנה על ידי חמאס כדי להטעות את ארגוני המודיעין בישראל ומדינות מערביות נוספות, בהקשרים של כוונות ויכולות של חמאס. חלק נוסף הוא תוכן שקרי ויראלי שגרם להפצת מיליוני פוסטים במדיה החברתית. חלק מהמידע המוטעה זכה להדהוד גם בידי תקשורת המיינסטרים וראשי מדינות.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר. | |
ההפצה מתקיימת במספר צורות. הראשונה היא דרך מקורות רשמיים, ערוצי מידע של חמאס או ארגונים אחרים, שנעזרים בדוברים רשמיים ועיתונאים. השנייה היא מעין "אבולוציה" של ידיעות כוזבות. מהצד הישראלי, מידע כוזב פורסם גם עלי ידי חשבון הטוויטר הרשמי של מדינת ישראל.[1][2][3][4]
ראשית המידע הכוזב מופץ על ידי מקורות אנונימיים ברשתות כמו ווטסאפ וטלגרם שבהן לא ברור מקור הידיעה. חלק מהדיווחים הופכים להיות ויראליים ומגיעים לעשרות אלפי אנשים. חלק מהידיעות האלה מופצות בהמשך על ידי חשבונות אנונימיים ברשתות וחלקם על ידי משפיעני רשת עם עוקבים רבים. דרך שלישית מגיע בצורה מרומזת או מפורשת לכלי תקשורת מוסדיים כמו רשתות טלוויזיה ועיתונאים.[5] למשל, ארגונים כמו שב"כ ואחרים, חשפו בשנים האחרונות מקרים רבים של הקמת רשתות של איראן ברשתות חברתיות כמו ווטסאפ ופייסבוק שנועדו להפיץ מידע מוטעה, במטרה לגרום לפגיעה במורל ולחזק קיטוב פוליטי בישראל.[6][7][8]
סקרים מצאו שכ-30% מהישראלים מאמינים בתאוריית הקונספירציה לפיה הייתה מעורבות של גורמים ישראלים, שידעו מראש או אפשרו את מתקפת חמאס.[9][10]