משתמש:Uviki/יחסי החוץ של יפן
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יחסי החוץ של יפן מטופלים על ידי משרד החוץ של יפן .
יפן מקיימת יחסים דיפלומטיים עם כל המדינות החברות באו"ם, להוציא קוריאה הצפונית, בנוסף לכס הקדוש (המהווה משקיף), כמו גם עם קוסובו, איי קוק וניואה.
יחסי חוץ יפניים החלו בראשית דרכם במאה ה -14 ולאחר פתיחתם לעולם בשנת 1854 עם אמנת קנגאווה. יפן עברה תהליך מודרניזציה מהיר, ובנתה צבא חזק. זה היה אימפריאליסטי שחיפש את השליטה באזורים הסמוכים - עם מלחמות גדולות נגד סין ורוסיה. היא קיבלה שליטה בחלקים של סין ומנצ'וריה, כמו גם בקוריאה ובאיים כמו טייוואן ואוקינאווה. היא הפסיד במלחמת העולם השנייה ונושלה מכלל כיבושיה ורכישותיה הזרים. ראה היסטוריה של יחסי חוץ יפניים . הגנרל האמריקני דאגלס מקארתור, שפעל למען מעצמות בעלות הברית, פיקח על יפן הכבושה 1945–51. מאז הסתיימה הכיבוש המדיניות הדיפלומטית התבססה על שותפות הדוקה עם ארצות הברית ומבקשת הסכמי סחר, במלחמה הקרה יפן הייתה מפורזת אך היא התקשרה עם ארה"ב בעימות עם ברית המועצות . זה מילא תפקיד תמיכה מרכזי במלחמת קוריאה (1950-1953). בהתפתחויות הכלכליות המהירות בשנות השישים והשבעים, יפן הייתה אחת המעצמות הכלכליות הגדולות בעולם. זיכרונות מעשי הזוועה היפניים ממשיכים להעכיר את היחסים עם סין, דרום קוריאה ואחרים.
בשנות ה 90 יפן השתתפה בפעולות שמירה על השלום של האו"ם, ושלחה כוחות לקמבודיה, מוזמביק, רמת הגולן ומזרח טימור. לאחר פיגועי הטרור ב -11 בספטמבר 2001, ספינות חיל הים היפניות הוטלו על תפקידיהם באוקיינוס ההודי עד היום. כוח ההגנה העצמית היבשתי העביר גם את כוחותיהם לדרום עירק לצורך שיקום תשתיות בסיסיות.
מעבר לשכנותיה המיידיות, נקטה יפן בשנים האחרונות מדיניות חוץ פעילה יותר, תוך הכרה באחריות הנלווית לחוסנה הכלכלי. ראש ממשלת יפן יסואו פוקודה הדגיש כיוון משתנה בנאום מדיניות לדיאטה הלאומית : "יפן שואפת להפוך למוקד של פיתוח משאבי אנוש וכן לתרום מחקר ותרומה אינטלקטואלית לקידום שיתוף הפעולה בתחום בניית השלום." זאת בעקבות ההצלחה הצנועה של תוכנית שלום שהוגשה ביפן, שהפכה לבסיס לבחירות ארציות בקמבודיה ב -1998.