נחלאות
שכונה בירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחלאות הוא גוש של שכונות ותיקות בלב ירושלים, שנבנו בין הרבע האחרון של המאה ה-19 לאמצע המאה ה-20. רוב השכונות מרוכזות בין הרחובות אגריפס ובצלאל, ומיעוטן מגיע עד רחוב יפו מכאן ושכונת בצלאל מכאן. רובן בנויות במתכונת שכונות החצר האופייניות לבנייה היהודית הקהילתית של אותה תקופה.
 | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| קואורדינטות | 31°46′57″N 35°12′42″E |
| שכונות נוספות בירושלים | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   נחלאות | |
  | |
השכונות הראשונות נבנו על ידי יהודים יוצאי העיר העתיקה (אנשי היישוב הישן) כחלק מתהליך היציאה מן החומות, ואילו החדשות יותר הוקמו על ידי בני עדות המזרח שעלו ארצה בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. הקרקע נקנתה חלקים חלקים מידי יושבי הכפר הערבי ליפתא שבמערב ירושלים. מספר התושבים בשכונה מוערך בסביבות 12,000 (נכון לשנת 2017).[1]
הקמת הנחלאות החלה בזמן היציאה מהעיר העתיקה בירושלים. השכונה הראשונה מהנחלאות היא אבן ישראל, השכונה השישית שנבנתה מחוץ לחומות. בניגוד לשכונות הראשונות שנבנו מדרום לצפון, אבן ישראל נבנתה ממערב לנחלת שבעה על רחוב יפו. תהליך זה נמשך עם בנייתן של שכונות נוספות על רחוב יפו, דבר שהגדיל את גבול ירושלים המערבי. השכונות שהוקמו היו שונות זו מזו מבחינת תקנון, אוכלוסייה, מצב כלכלי ודתי.
הקמת שכונות הנחלאות התעצמה לקראת סוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים. בשכונות לב העיר - הייתה הראשונה שנבנתה, כאמור, שכונת אבן ישראל בשנת 1875. השכונה הראשונה במתחם החרדי בלב העיר הייתה שכונת כנסת ישראל א[2] שהוקמה בשנת 1891. רוב השכונות הוקמו בתקופה העות'מאנית אך שכונות נוספות הוקמו גם בזמן המנדט הבריטי.
בשנות העשרים של המאה העשרים, נבנו שכונות חדשות ומרווחות בירושלים דוגמת בית וגן, בית הכרם, רחביה ותלפיות. האוכלוסייה המבוססת עזבה לשכונות החדשות, אך היו שנשארו בנחלאות - אלו שלא הייתה בידיהם היכולת הכלכלית או מתוך רצון לשמור על המסגרת הקהילתית. עולים רבים הגיעו באותן שנים לירושלים, עולי אשכנז העדיפו את השכונות החדשות בירושלים ואילו עולי עדות המזרח העדיפו ברובם את שכונות הנחלאות - שכבר אז החלו להיקרא הנחלאות. השכונות היו למקום של עוני, צפיפות והזנחה.
לאחר קום המדינה גדלה אוכלוסיית הנחלאות עוד יותר. כדי להתמודד עם הצפיפות, דירות הורחבו בצורה בלתי-חוקית והמקום הפך למוזנח ביותר. משפחות היו צריכות להתאים את בתיהן לטכנולוגיה שהייתה אז קיימת בכל בית בשאר הארץ, כמו בישול ומקלחות - במקומות רבים בנחלאות. לקראת מלחמת ששת הימים היו השכונות ברובן מאוכלסות בעולים חדשים, בקשישים ומשפחות מטופלות. לאחר מלחמת ששת הימים נוספו שטחים חדשים לשטח ירושלים ושכונות חדשות נבנו כמו רמות אלון, תלפיות מזרח ופסגת זאב, מה שגרם לעזיבה נוספת של אוכלוסייה צעירה. מצב השכונות הורע עוד יותר: התושבים התמעטו, דירות רבות היו נטושות ומשכו פעילות סמים ועבריינות.
גם מצבו של שוק מחנה יהודה היה בכי רע וניסיונות לעורר את האזור, כמו בנייתו של מרכז כלל, לא עמדו בתחרות מול המרכזים המסחריים החדשים, באזורים האחרים של העיר. בניגוד לתהליך ההזנחה החל גם תהליך של אכלוס הנחלאות באוכלוסייה חדשה וצעירה שהוקסמה מיופיין הציורי של הנחלאות וכן מהמחירים הזולים שבאזור. הדבר גרם לעיתים לסכסוכים עם האוכלוסייה הוותיקה בשכונה. לאחר מכן אף הגיעו אנשים אמידים יותר שהחלו לשפץ את הבתים הישנים.
באמצע שנות השמונים החלה עיריית ירושלים בניסיונות שונים לפיתוח ושיקום השכונות: בשוק מחנה יהודה, בהקמת מנהלה וגיוס תרומות לפרויקט. בשנת 1987 נתנה קרן היסוד מתנה למדינת ישראל - לשנת הארבעים שלה - והיא פרויקט שיקום שכונות לב העיר. העבודה נעשתה הן בתחום התשתית והפיתוח העירוני והן בתחום החברתי, בחיזוק האוכלוסייה הקיימת. זאת תוך כדי ניסיון לרצות את כל המעורבים בשל מורכבות האזור. בשנת 1991 החל לפעול המנהל הקהילתי לב העיר שנבחר בבחירות דמוקרטיות ועד שנת 2000 שופצו 400 יחידות דיור.
שכונות הנחלאות מצפון לרחוב בצלאל
שכונות הנחלאות מדרום לרחוב בצלאל
שכונות חרדיות זעירות וסגורות בנחלאות
שכונות חרדיות זעירות וסגורות בנחלאות
שכונת כנסת ישראל ג'
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. להשלים את שאר השכונות.
שבת צדק - הוקמה על ידי ועדת הספרדים ב-1889 כדי לשכן בה את העניים שהסתננו לשטח השכונה שעתידה להיות ימין משה ופונו משם. בגלל אופי השכונה דבק בה השם "חארת א-טאנק" שפירושו 'שכונת הפחים'. תושבי השכונה הראשונים היו ברובם בני עדות תימן ופרס. לאחר זמן נוספו אליה בני עדות אחרות וברחוב ביבס ישנם שלושה בתי כנסת שיעידו על כך: בית כנסת כורדי; בית כנסת ספרדי, ובית הכנסת של יוצאי נציבין שבטורקיה וקמישלי שבסוריה. בשנת 1935 הייתה השכונה מהעניות ביותר בירושלים עם השכירות הזולה ביותר.[3] בשנת 1955 נכללה השכונה בתוכנית המתאר של ירושלים כאזור הריסה[4] שלא ניתן לדללו ולשקמו אלא יש להרסו כליל.[5]
זיכרון יוסף - שוכנת בין הרחובות: סלמן, הירקון, היבוק וארנון. הוקמה בשנת 1931 ונקראה על שם יוסף לוי, מהעדה האשכנזית, שהיה בעל הקרקע. מכיוון שנבנתה בתקופת המנדט הבריטי חלו עליה חוקי התכנון והבנייה המנדטוריים הניכרים בבתים הנמוכים יחסית המגיעים לגובה מרבי של שלוש קומות בלבד. תושביה הראשונים היו בעיקר כורדים.
זכרון יעקב - נוסדה בשנת 1933 כדי לאכלס את העולים הרבים שהוסיפו להגיע מכורדיסטן אל האזור. נחום מזרחי שכּוּנה "צ'וצ'ה", רכש את הקרקע וקרא לשכונה על שם אביו החכם יעקב מזרחי.
נווה שלום - שוכנת בין הרחובות שילה, גבעון, בית צור ונסים בכר. נוסדה בשנת 1896, והייתה מורכבת מבני תימן ופרס שרכשו קרקעות מבנק פרוטיגר. שם השכונה ניתן לה על פי הפסוק: "וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות" (ישעיה לב, יח).
שבת אחים - שוכנת בין הרחובות שילה, רמה ובצלאל. נוסדה על ידי חברה מסחרית שרכשה את הקרקעות למטרות רווח. בנייתה החלה ב-1892 אך כנראה לא הושלמה ובתיה התמזגו עם בתי נוה שלום ונחלת ציון הסמוכות. בשכונה התגוררו בני עדות שונות, בהתאמה לשמה הקרוי על פי הפסוק בתהילים קל"ג: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד". השם גם מרמז על העדות שהסתופפו בה: שפניולים, בגדדים, תימנים, אורפלים, חלאבים, יוונים ומוגרבים.
נחלת ציון[6] - הוקמה ב-1891 על ידי אברהם אלברט ענתבי, מנהל חברת "כל ישראל חברים" בירושלים. הוא רכש את הקרקע מערביי ליפתא ובאמצעות כי"ח שיכן במקום פועלים ואומנים עניים. ענתבי עצמו נחשד על ידי הטורקים בחוסר נאמנות בזמן מלחמת העולם הראשונה, והוגלה מהארץ. במשך שנים זכרו תושבי השכונה את פועלו וכינו אותה "השכונה של מסייה ענתבי". בשנים האחרונות משכה אליה נחלת ציון סטודנטים רבים שהוקסמו מאופיה המיוחד. כך החל תהליך של שיקום השכונה וכיום מגיעות אליה משפחות מבוססות המשפצות את הבתים הישנים.
שמות הנחלאות
לכל שכונה בגוש הנחלאות שם ייחודי לה. השם "נחלאות" מקורו כנראה בעובדה כי כמה משמות השכונות מתחילים במילה "נחלת", כך נחלת אחים, נחלת יוסף, נחלת ציון וכדומה.
כמה משמות השכונות קשורים ביזם או בתורם שהקים אותן, כך היא למשל סוכת שלום הנקראת על שם היזם שלום קונסטרום; בתי ברוידא על שם יעקב משה ברוידא; אהל משה ומזכרת משה על שם משה מונטיפיורי וכו'. רוב שמות השכונות היו גם שמות של ספרי יהדות ידועים באותה תקופה, כמשמעות שנייה. כך "מאה שערים", "נחלת שבעה", "מקור ברוך", וגם השכונות הנזכרות "מזכרת משה" ו"סוכת שלום".[7] לכמה מהשכונות שם בעל משמעות דתית הקשור גם לתולדותיה. כך היא למשל אבן ישראל, ששמה שאוב מפסוק בספר בראשית: "מידי אביר יעקב, משם רועה אבן ישראל", והמילה אב"ן מייצגת בגימטריה את מספר יושביה הראשונים - 53. דוגמה נוספת היא זיכרון טוביה, ששמה שאוב מן הפסוק בתהילים: "זכר רב טובך יביעו" והיא מתייחסת למקימה - יוסף ריבלין, שזו לו השכונה ה-11 מתוך 16 שהקים בירושלים (טב בגימטריה 11).
יוזמות הבנייה
השכונות הוותיקות בנחלאות הוקמו, כאמור, על ידי יוצאי העיר העתיקה, אך ניתן לחלק את יוזמות הבנייה לחמישה סוגים עיקריים:
- שכונת כולל - התארגנות על בסיס כלכלי-חברתי, לרוב על פי ארץ או עיר המוצא. לדוגמה: כנסת ישראל; בתי מונקאטש.
- שכונת עדה - הקמת השכונה עבור מתיישבים בני עדה אחת. לדוגמה: מזכרת משה (אשכנזים); נווה שלום (פרסים וחלבים); נחלת אחים (כורדים).
- שכונת יזם - יוזמה כלכלית גרידא, שמטרתה למכור או להשכיר את הבתים לכל המרבה במחיר. לדוגמה: סוכת שלום; מחנה יהודה; אבן ישראל.
- שכונת הקדש וצדקה - יוזמת חסד של בעלי אמצעים לטובת עניים. לדוגמה: זיכרון טוביה, אהל משה.
- שכונת הנצחה - יוזמה פרטית של בעל נכסים המבקש להנציח את שמו. לדוגמה: בתי ראנד; בתי ברוידא.
רשימת השכונות על פי סדר הקמתן
- אבן ישראל – 1875
- משכנות ישראל – 1876
- בית יעקב – 1877
- מזכרת משה – 1882
- אוהל משה – 1883
- בתי גורל – 1885
- סוכת שלום – 1888
- מחנה יהודה – 1888
- שבת צדק – 1889
- שערי צדק – 1889
- זיכרון טוביה – 1890
- אוהל שלמה – 1891
- שערי ירושלים – 1891
- כנסת ישראל א' – 1891
- נחלת ציון – 1891
- שבת אחים – 1892
- נווה שלום – 1896
- בתי מינסק – 1898
- בתי יעקובסון – 1902
- בתי ברוידא – 1902
- כנסת ישראל ב' – 1903
- שערי רחמים[8] - 1906
- בתי ראנד – 1908
- נחלת אחים – 1924
- נווה בצלאל – 1924
- כנסת ישראל ג' – 1925
- נחלת יעקב - 1927
- זיכרון אחים – 1929
- בתי מונקאטש – 1931
- זיכרון יוסף – 1931
- זיכרון יעקב – 1933
השכונות הראשונות בנחלאות שנוסדו במחצית השנייה של המאה ה-19 נבנו ברובן במתכונת של שכונת חצר: בתי השכונה הקיפו כמסגרת אטומה חצר פנימית, שהגישה אליה הייתה דרך שערים שננעלו בלילות. הכניסה אל הבתים הייתה דרך החצר בלבד, וכך היו יושבי הנחלאות מוגנים ו"מוקפים חומה", מחשש שודדים וחיות מסוכנות. בתחילת המאה ה-20 פחת החשש מפני "מדברה של ירושלים", החצר נעלמה והשכונות החלו להיבנות במתכונת של סמטאות צרות שתי-וערב. דוגמאות לשכונות כאלו: נווה שלום, נחלת ציון ושבת אחים.
בתי השכונות נבנו באבן מקומית במתכונת הבנייה המסורתית בירושלים של המאה ה-19: בתי קומה אחת בעלי חלונות כפולים ומעליהם "טאקה" - חור קטן ועגול לאוורור. בחצרות נחצבו בורות מים, ששימשו את יושבי הנחלאות עד שנות ה-30 המוקדמות, עם העברת צינור המים הבריטי לירושלים.
שוק מחנה יהודה
ערך מורחב – שוק מחנה יהודה
השוק המפורסם של ירושלים שוכן בגבול שכונת מחנה יהודה, שהיא אחת מ-32 הנחלאות. שכונת מחנה יהודה הוקמה על ידי יוסף נבון בֱּיי בשלהי המאה ה-19 ונקראה על שם אחיו הצעיר יהודה. מיקומה המצוין של השכונה על אם הדרך יפו מחד ועל גבול הנחלאות מאידך משך אליה תגרנים ערבים מן הכפרים הסמוכים, שביקשו למכור את תוצרתם ליושבי הנחלאות ולעוברי הדרך כאחד. ברבות השנים הלך השוק והתבסס, עד כי היום קשה כמעט להבחין כי מדובר למעשה בשכונת מגורים.
תיאטרון פרגוד
- ערך מורחב – תיאטרון פרגוד
תיאטרון פרגוד הוא מוסד התרבות הרב-תחומית הוותיק בירושלים, נוסד בשנת 1969 על ידי אריה מארק בשכונה.
מוזיאון גוש קטיף
- ערך מורחב – מוזיאון גוש קטיף בירושלים
מוזיאון גוש קטיף הוא מוזיאון הסוקר ומנציח את ההתיישבות היהודית בחבל עזה ויישובי גוש קטיף, נוסד בשנת 2008 ממוקם במרכז נחלאות.
להלן חלק מבתי הכנסת שבשכונה:
.jpg)
- אהל משה על שם משה מונטיפיורי - שוכן בשכונת אהל משה ונקרא על שם מקים השכונה. בפתח בית הכנסת מצוי עד היום השלט המקורי המלמד על שנת הבנייה - תרמ"ג (1883). לבית הכנסת כיפה גבוהה ומרשימה המעוטרת בצבע כחול ובכוכבים. את הקירות מקשטים סמלי השבטים. התפילה בנוסח ספרדי.
- בית הכנסת עַדֶס - המפואר בבתי הכנסת בנחלאות. נבנה בשכונת נחלת ציון בשנת 1901 על ידי בני משפחת עַדֶס האמידה שעלתה ארצה מחלב שבסוריה. בית הכנסת מעוטר כולו בפרסקאות שנעשו על ידי תלמידי בית הספר לאמנות בצלאל, ובעיקר על ידי האמן יעקב שְטָרק. את כותל המזרח מכסה ארון קודש ענק, עשוי מעץ משובץ בצדף, שהובא חלקים חלקים מסוריה. בבית כנסת זה נמשכת מסורת אמירת שירת הבקשות בשבתות החורף.
- אגודת בית הכנסת חסד ורחמים - בית כנסת צנוע השוכן בשכונת מזכרת משה. ברחוב הכרמל הוקם על ידי משפחת ארמוזה וסידיס שרמזו את שמם באות אחת לפני האחרונה בכל מילה; אגודת בית הכנסת חסד ורחמים. והתייסדה והוקמה בעיקר על ידי בני העדה הספרדית בשנת תרפ"ה 1925 במקום בית מרזח שפעל בשכונה. את קירו הצפוני מעטר ציור קיר המתאר את סמטת הכותל המערבי בשנת בניית בית הכנסת[9].
- בית הכנסת קול רינה - הבית הכנסת נמצא ברחוב באר שבע 31 במקלט בכל ליל שבת מתקיימים בו מניני תפילה של שירת קרליבך. בהשתתפות עשרות יהודים אמריקאים ועוד מעריצי שירת קרליבך.
- בית אברהם ואהל שרה לקהילת יאנינה - בית כנסת מיוחד באהל משה המשמר את נוסח התפילה שנהגו בני קהילת העיר יאנינה שביוון. הוקם בראשית המאה ה-20 על ידי האלמנה הערירית שרה לזכר בעלה. היא המשיכה להתגורר בקומת הקרקע עד יום מותה.
- בית הכנסת "בראשי" - ע"ש התנא ר' אחא בר אשי. בית הכנסת נוסד בשנת תרצ"ו על ידי עדת יוצאי כורדיסטן והוא ממוקם ברחוב הירקון בשכונת זיכרון יוסף.
- בית הכנסת שאולי וכאשי - בית הכנסת הוקם על ידי בנימין כהן שאולי שעלה ב-1903 משיראז ומשה חיים כאשי. בית הכנסת מאופיין בשילוב יוצא דופן בין מתפללים צעירים ומתפללים מבוגרים. בבית הכנסת, ממנו פועל כיום גמ"ח מזון ידוע, נהג להתפלל המקובל הידוע, ר' מרדכי שרעבי, עד יום מותו[10][11].
- בית הכנסת אוהבי ציון - בשכונת נווה שלום. נוסד בשנת 1906. הוקם על ידי "אגודת אוהבי ציון" שהורכבה מאנשי עדת הפרסים שעלו מהעיר שיראז. בין מייסדי בית הכנסת היו אהרון הכהן, רפאל חיים הכהן, דוד כליפא, אברהם עזרה ניסן, עזרא ניסן -ניסני, חכם יזדי, יעקב כליפה, חכם מנשה כהן, שוכרי כליפא, בנימין מזרחי, משה כהן שאולי, אליהו יעקב בנא, ציון אברהם בושרי ויצחק שמש.
- בית הכנסת אגודת צעירי פרס - בשכונת נווה שלום. נוסד בחודש תשרי, תרפ"ב (1921). הוקם על ידי "אגודת צעירי פרס" שהורכבה מאנשי עדת הפרסים שעלו ממחוז בושהר. בראש בית הכנסת עמדו: פרופ' הרב עזרא ציון מלמד ואברהם (עזרא) ניסן.
- בית הכנסת אור זרוע - לעדת המערבים, ברחוב שמואל רפאלי 3, נחלת אחים. הוקם בשנת תרפ"ז (1926) על ידי הרב עמרם אבורביע, שכיהן כרב של נחלאות עד לשנת 1951. עיריית ירושלים הכריזה על בניין בית הכנסת אור זרוע כאתר מורשת לשימור.[12]
- בית הכנסת תפארת ישראל - כורזין - בית כנסת השוכן בפינת רחובות בצלאל וכורזין. הוקם על ידי העדה הדרבקלית אשר מטורקיה, וחודש על ידי תושבי השכונה וצעיריה. הנוסח הוא שילוב נוסחים מעדות שונות בריבוי מנגינות ושירים.
רב השכונה היה הרב רחמים לוי[13] שכיהן בתפקיד מאז שנות החמישים.
בית כנסת חסד ורחמים
הנחת אבן פינה לבית הכנסת אור זרוע, 1926
תושבי נחלאות
תושבי נחלאות הראשונים היו יהודים אשכנזים וספרדים שיצאו מן העיר העתיקה והקימו שכונות על בסיס עדתי. כך היא למשל שכונת אהל משה הספרדית, מזכרת משה האשכנזית נחלת ציון התימנית-כורדית או נווה שלום הפרסית. הווי הנחלאות ברוח היישוב הישן השתנה עם קום המדינה, כאשר עולים חדשים שהתיישבו בהן הקימו שכונות חדשות כמו שכונת הכורדים, שכונת הפחים, נחלת אחים וכדומה. מקובץ שכונות וותיקות ברוח היישוב הישן הפכו הנחלאות לפרבר שוקק עדות ושפות. בשנים אלה הייתה עדנה לבתי התפילה, ובשיא של שלהי שנות החמישים פעלו למעלה מ-90 בתי כנסת בנחלאות. שבע מתוך 32 שכונות הנחלאות נותרו מאופיינות כחרדיות. במהלך השנים דירות הוזנחו וערכן צנח, והיחידים שהגיעו מבחוץ לגור בשכונה היו בעיקר סטודנטים וצעירים דלי אמצעים, ששמחו על הדירות הזולות במרכז העיר.
מצבן הקשה של הנחלאות הביא בשנות ה-80 להקמת פרויקט "לב העיר", שנועד לשקם את מצב הנחלאות ואת תדמיתן. במסגרת הפרויקט נאספו כספים וניתנו תנאים מפליגים לאוכלוסייה המקומית לשפץ את בתיה. כן נקבעו כללי שימור גמישים למדי, והתושבים עודדו לקדם את תנאי מגוריהם ומחייתם. במקביל נפתחו בנחלאות שני מרכזי תרבות - האחד באהל משה והשני במזכרת משה - ובהם חוגים, קורסים, מפגשים ושיעורים לרווחת תושבי הנחלאות. הצלחת הפרויקט הייתה רבה ועקב כך הפך גוש הנחלאות לאזור מגורים מבוקש. השינויים לטובה גרמו לכניסת משפחות חדשות ומבוססות, בעלות אוריינטציה דתית, הגרות בעיקר בבתים משופצים וחדשים וחיות בניתוק מהאוכלוסייה הצברית המקומית והשורשית. למרות התייקרות הדירות, סטודנטים וצעירים רבים מתגוררים בבתים המקוריים של השכונות. כיום מהווה השכונה חלק מן הביצה הירושלמית.
אנשים ידועים מנחלאות
בשכונת אהל משה, ברחוב הכרמל התגורר שלמה ישראל שיריזלי (שי"ש), שהיה מחבר ומתרגם פורה, ובעל בית דפוס. בביתו, שבו גם פעלו מכונות הדפוס, הודפס לראשונה המילון העברי הראשון של אליעזר בן-יהודה.
באותה שכונה, ברחוב הגלבוע 11 התגוררה במשך שנים משפחת נבון. הבן הצעיר מתוך שני בנים הוא יצחק נבון, שהיה הנשיא החמישי של מדינת ישראל. בין יצירותיו המפורסמות המחזה "בוסתן ספרדי", שנכתב על שכונת ילדותו זו.
ברחוב הגלבוע התגוררו גם שמעון פרנס ושגריר ישראל לשעבר בפריז דניאל שק.
בשכונת מחנה יהודה התגוררה משפחת בנאי, שבניה ונכדיה הפכו לדמויות מרכזיות בעולם התרבות והבידור הישראליים: הבנים יעקב, יוסי, חיים, וגברי, והנכדים מאיר, אהוד, אורנה, יובל, אביתר ואורי. בית משפחת בנאי עמד ברחוב האגס 1, כפי שמעיד השיר שנכתב על ידי הנכד אהוד. בשנת 2004 הוחלף שם הרחוב באופן רשמי ל"רחוב בנאי", על שם סב המשפחה, שאף החזיק בדוכן ירקות ופירות ברחוב.
מבני הנחלאות מהדור הצעיר סולן להקת הדג נחש שאנן סטריט (כתב את השיר גן התות על הגן שמחוץ לביתו), הזמר יונתן רזאל, הזמר עידן עמדי והרב דוד מנחם.
- נחלאות בלב עיר, נירית שלו כליפא, הוצאת יד בן צבי, ירושלים 2004 (הספר בקטלוג ULI)
- סיורים בירושלים בפורמט Mp3, תמליל של המסלול בנחלאות גם בפורמט pdf, באדיבות עיריית ירושלים
- יורדים העירה - מרכז העיר ירושלים, היסטוריה, תמונת מצב, ותוכנית ההתחדשות
- נוסח ירושלים- עדות ובתי כנסת במרכז ירושלים, ראובן גפני, ירושלים 2011 (הספר בקטלוג ULI)
- אנציקלופדיית וילנאי, זאב וילנאי, תל אביב, 1993 (הספר בקטלוג ULI)
- אוהל משה: מאה שנה לשכונה ולבית-הכנסת שלה, יוסף כץ, ירושלים, 1984 (הספר בקטלוג ULI)
- המשולש הירושלמי- ביוגרפיה אורבנית, דוד קרויאנקר, ירושלים, 2005 (הספר בקטלוג ULI)
- אדריכלות בירושלים - תקופות וסגנונות, דוד קרויאנקר, ירושלים, 1991 (הספר בקטלוג ULI)
- שכונות בירושלים, רות קרק, ירושלים, 1978 (הספר בקטלוג ULI)
- ירושלים היהודית החדשה בתקופת המנדט, כרך ב', יהושע בן אריה, ירושלים. 2011 (הספר בקטלוג ULI)
- עיר בראי תקופה, ירושלים החדשה בראשיתה, יהושע בן אריה, ירושלים, 1979 (הספר בקטלוג ULI)
- שכונות בירושלים, יעקב גליס, ירושלים, 1972 (הספר בקטלוג ULI)
- אתר "מינהל קהילתי לב העיר ירושלים"
- נחלאות, באתר למטייל
- מידע על נחלאות בקטלוג הספרייה הלאומית
- מרים לב, הבוסתן הספרדי ור' אריה • השכונות שמחוץ לחומה • סיור שישי, באתר בחדרי חרדים, 29 בדצמבר 2010
- ברוך גיאן, ברוך הבא: על נהרות ירושלים, בבלוג "עונג שבת", 3 ביוני 2016
נחלאות (ירושלים, ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- שכונת נחלאות באתר עיריית ירושלים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
