נחלת יהודה (ראשון לציון)
שכונה בעיר ראשון לציון שהוקמה כמושב וצורפה לעיר בשנת 1988 / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
נחלת יהודה היא שכונה בעיר ראשון לציון, שהוקמה מצפון לעיר כמושב נפרד בשנת 1913 ה'תרע"ג על ידי "חובבי ציון". בשנת 1988 ה'תשמ"ט צורף המושב לעיר כשכונה בת כ-2,400 תושבים.
מידע | |
---|---|
עיר | ראשון לציון |
תאריך ייסוד | 1913 |
מייסדים | חובבי ציון |
על שם | יהודה לייב פינסקר |
קואורדינטות | 31°58′58″N 34°48′25″E |
שכונות נוספות בראשון לציון | |
(למפת ישראל רגילה) | |
בשנת 1912 החליט ועד "חובבי ציון" לייסד מושב בשם "נחלת יהודה", על שמו של ד"ר יהודה לייב פינסקר. אחד העם והאגרונום אברהם זוסמן יצאו לארץ ישראל על מנת לאתר מקום להקמת המושב והמליצו להקימו על חלקת אדמה שחברת פיק"א רכשה מערביי בית דג'אן, מצפון לראשון לציון. ההחלטה דיברה על "מושב פועלים", שיועדו להמשיך בעבודתם כפועלים, עם משק עזר קטן ליד הבית בעיקר לצריכה עצמית. לצורך כך הוקמה בארץ ועדה, שחבריה היו ד"ר חיים חיסין ומנחם שינקין מטעם "חובבי ציון", מנשה מאירוביץ ודב חביב לובמן מטעם איכרי ראשון לציון, וברל כצנלסון ומאיר רוטברג מטעם הסתדרות פועלי יהודה, וזו עסקה בקביעת רשימת הפועלים שיתיישבו במושב. ביום ו' בשבט ה'תרע"ג (14 בינואר 1913) הונחה אבן הפינה ליציקת ברכת המים למושב החדש[1].
כאמור טרם הקמת המושב החליט ועד "חובבי ציון" שלמתיישבים יוקצו חלקות שיספיקו להקמת בית ומשק עזר קטן, כך שהמתיישבים יוכלו להמשיך לעבוד כשכירים בראשון לציון, אך לאחר הקמתו ביקשו המתיישבים להגדיל את נחלותיהם, כדי שיוכלו להתפרנס מעבודה בהן בלבד[2]. היה זה מושב העובדים השני שהוקם בארץ ישראל, לאחר עין גנים שליד פתח תקווה. שטח היישוב היה 4,500 דונם.
בשנת 1937 נבחר הרב יעקב אבטליון לרב המושב, וכיהן בתפקיד זה עד לשנת 1948[3].
בשנות ה-40 פעלה במושב קבוצה של בוגרי הכשרה מגרמניה שנקראה קיבוץ "אמונים", וחבריה הקימו את קיבוץ עין הנצי"ב.
בתקופת העלייה ההמונית, עם קום מדינת ישראל, הוקמה בסמוך למושב מעברה, שאכלסה כ-700 משפחות, מרביתן עולי עיראק ותימן[4], המעברה סופחה לנחלת יהודה, שבה היו 200 משפחות בלבד[5], והיישוב הוכרז כמועצה מקומית[6]. באופן טבעי הדבר השפיע גם על נבחרי הציבור, שהיו כעת מעולי עיראק: לראשות המועצה נבחר מרדכי טקו, וכרב המועצה מתשי"ב 1952 כיהן הרב משה צאלח, עד לפטירתו בתשכ"ו 1966[7]. שניהם עלו לארץ מעיראק בתשי"א 1951.
באמצע שנות ה-50 עברו חלק מתושבי המעברה ליישובים אחרים, וחלק אחר עבר לבתי קבע ביישוב[8]. בשנת 1963 היו בנחלת יהודה כ-60–70 נחלות ועוד כ-700 משפחות עירוניות[9]. כ-40 משפחות נותרו בשנת 1964 במעברת נחלת יהודה והן סירבו להצעות לשיכון בנחלת יהודה. חלקם רצו לעבור לתל אביב ואחרים סירבו לכל הצעה לעזוב את המעברה[10]. האזור הוותיק של היישוב נקרא בשם "נחלת יהודה א'", ואזור המעברה נקרא "נחלת יהודה ב'"[11][12]. האזור שהפריד בין שני חלקים אלה נבנה רק לאחר סיפוח היישוב לראשון לציון, ונקרא "נחלת התיכונה" או בשם הרווח יותר "נחלת החדשה".
שאלת האיחוד עם ראשון לציון עלתה כבר בשנות ה-50[5][13] ונדונה גם בשנות ה-60[14]. האיחוד יצא לפועל בשנת 1988, ומאז נחלת יהודה היא שכונה של ראשון לציון[15].
בשנות השמונים כיהן כרב המועצה הרב אברהם מאיר יעקובוביץ, עד לפטירתו בתשנ"א 1991[16].
באפריל 2018 אישרה הוועדה המחוזית תוכנית התחדשות בצפון ראשון לציון, כאשר במסגרת "פינוי בינוי", ייבנו בשכונה כ-800 דירות חדשות[17].
בשכונה פועל מועדון הכדורגל הפועל נחלת יהודה.