עבר הירדן
חלקה של ארץ ישראל הנמצא ממזרח לנהר הירדן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חלקה של ארץ ישראל הנמצא ממזרח לנהר הירדן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל השלמה המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן. מאז הקמתה של ממלכת ירדן בשנת 1946, מרבית שטחו של עבר הירדן נמצא בשליטתה.
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
אזכורו הראשון של עבר הירדן בתנ"ך הוא בימי אברהם, במלחמתו בארבעת מלכי עבר הנהר. על פי המסופר (בספר בראשית, פרק י"ד) הכו מלכי עבר הנהר את הרפאים, הזוזים, האימים והחורים בואכה לאילת. כולם היו עמי עבר הירדן.
לאחר יציאת מצרים בחרו שבטי ישראל על פי מאמר ה להיכנס לארץ ישראל דרך ערד ובאר שבע. הם פנו מזרחה, עקפו את אדום ומואב וכבשו את מרכזה וצפונה של עבר הירדן. תיאור המקום עבר הירדן מופיע לראשונה בפסוק הראשון של ספר דברים: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן." עוד בימי משה רבנו בחרו שבט ראובן ושבט גד להתיישב בעבר הירדן המזרחי. מחשש לאיבוד זהותם הישראלית, צירף אליהם משה את חצי שבט מנשה. בי' בניסן[1], באירוע הידוע בשם מעבר הירדן[2], הוביל יהושע בן נון את תשעת השבטים הנותרים וחצי שבט מנשה לחציית מעברות הירדן בחרבה, מערבה, לתוך ארץ כנען היא ארץ ישראל – ראשיתה של תקופת ההתנחלות.
דוד המלך ושר צבאו יואב בן צרויה כבשו את ארץ עמון. שלמה המלך נשא את נעמה העמונית ממנה נולד בנו וממשיכו בשרשרת המלוכה – רחבעם. שלמה המלך שר בשיר השירים: "עינייך ברכות בחשבון". ברכה זו נמצאת בחיסבאן – חשבון המקראית. מלכי יהודה וישראל שלטו על אזורים שונים בעבר הירדן.
גם בימי בית שני התקיימה התיישבות יהודית בעבר הירדן המזרחי, בזור שכונה פראיה, בעיקר בחלקו המערבי הגובל באזור יריחו. האזור נכבש על ידי מלכי החשמונאים והיה לחלק בלתי נפרד מממלכתם. בעראק אל אמיר בנויה מצודה שהייתה שייכת למשפחת בית טוביה, ובחפירה ארכאולוגית התגלתה בה כתובת.
מראשית פעילותה ראתה התנועה הציונית בעבר הירדן המזרחי חלק בלתי נפרד מארץ-ישראל, אך בשל הריחוק והתנאים המקומיים לא התיישבו בו יהודים, פרט למספר ניסיונות התיישבות כושלים ברמת הגולן.
בד' בחשון תרמ"ו, 1885 פרסם העיתון הצפירה את הכותרת "קנו אדמה בעבר הירדן", ובהמשך הידיעה נכתב כי "סופר מכתבי-העתי Jewish Chronicle מירושלים מודיע, כי שלושים יהודים ילידי צפת קנו בעבר הירדן אחוזה לעבודת האדמה"[3].
ב-1921 הוציאה בריטניה (שקיבלה מנדט על שני עברי הירדן) את רובו הגדול של עבר הירדן המזרחי מתחום ארץ-ישראל (פלשתינה) במסגרת הספר הלבן הראשון, וייסדה בו את אמירות עבר הירדן, בראשות עבדאללה הראשון ותחת שלטון בריטי, שהפכה מאוחר יותר לממלכת ירדן[4]. חלק קטן מן השטח ממזרח לירדן ומצפון לירמוך, ובו מספר קיבוצים, נכלל בגבולות שטח המנדט של פלשתינה (א"י).
תחנת הכוח של רוטנברג, שהוקמה בנהריים, שכנה בחלקה בשטחה של עבר הירדן. גם היישוב היהודי תל אור, שבו גרו עובדי תחנת-הכח היהודיים, הוקם בשטח עבר-הירדן. היישוב היה היישוב היהודי היחיד בעבר הירדן והתקיים עד להתקפת הלגיון הירדני במאי 1948.
נהר הירמוך מחלק את עבר הירדן לשני חלקים:
קודם לקבלת ההחלטה על ייסוד אמירות עבר הירדן, העלה חיים ויצמן נימוקים רבים, היסטוריים ומעשיים, בזכות שמירת שלמות הארץ משני עברי הירדן. לאחר מעשה קיבלה ההסתדרות הציונית את הגבולות שהתוו הבריטים לארץ ישראל, ואת הוצאת עבר הירדן מתחום המנדט הבריטי, והעדיפה להתמקד בפיתוח ארץ ישראל שממערב לירדן. התנועה הרוויזיוניסטית ומקימה זאב ז'בוטינסקי וחלק מתנועת אחדות העבודה, המשיכו לראות את עבר הירדן כחלק מארץ ישראל וכמתאים להתיישבות יהודית וראוי להיכלל במדינה היהודית המתוכננת. סמל האצ"ל כלל תמונת רובה על רקע מפת ארץ ישראל בגבולות המנדט המקורי, בשני צדי הירדן.
התנועה היחידה כיום הקוראת לסיפוח עבר הירדן המזרחי אל מדינת ישראל היא תנועת ההתיישבות "נחלה" שהקימו הרב משה לוינגר ודניאלה וייס.
שאלת מעמדו ההלכתי של עבר הירדן המזרחי והשתייכותו לארץ ישראל נידונה בפוסקים.
לגבי עניינים מסוימים הוא נחשב כחלק מארץ ישראל ויש בו קדושת ארץ ישראל, והם מצוות התלויות בארץ, תרומות ומעשרות ושביעית[5]. מביאים ממנה עגלה ערופה[6]. נוהג בה דין בתי ערי חומה[7]. נתנו ממנה ערים ללויים[8].
אמנם לגבי דברים רבים נחלקו האם עבר הירדן נחשב כארץ ישראל, והם:
קבורה – יש אומרים שהקבור בה כקבור בארץ ישראל[9] ויש אומרים שנחשב כקבור בחוץ לארץ[10].
חיבת הארץ – יש אומרים שמצווה לחבבה כארץ ישראל, ויש אומרים שאין בה מצוות חיבה[11].
סגולות הארץ – ארץ ישראל מסוגלת לברכה בבנים, אוירה מחכים, ובה מתגלית הנבואה – יש אומרים שכל אלו נוהגים גם בעבר לירדן[12] ויש חולקים[10].
ביכורים – נחלקו במשנה[13] האם מביאים ביכורים מעבר לירדן. להלכה פסקו שמביאים. המפרשים נחלקו האם החיוב הוא מהתורה[14].
שתי הלחם – נחלקו הראשונים האם מביאים שתי הלחם מתבואת עבר הירדן[15].
כתב הרמב"ם: "עבר הירדן שביעית נוהגת בה מדבריהם, וספיחי סוריא ועבר הירדן מותרין באכילה[16]. טעמו הוא שאף שבבית ראשון נהג שביעית מן התורה בעבר הירדן, בבית שני לא קידשו עולי בבל את עבר הירדן, ולכן נהגו בו שביעית רק מדרבנן. ולגבי ספיחין לא גזרו שם.
פרק 60 – דבר היום: שתי גדות לירדן. זו שלנו, זו גם כן? – על ארץ ישראל המזרחית בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיסSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
