עין הנצי"ב - Wikiwand
For faster navigation, this Iframe is preloading the Wikiwand page for עין הנצי"ב.

עין הנצי"ב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עין הנצי"ב
בית הכנסת בקיבוץ עין הנציב
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק המעיינות
גובה ממוצע[1] ‎-146 מטר
תאריך ייסוד 1946
תנועה מיישבת הקיבוץ הדתי
סוג יישוב קיבוץ
מוצא המייסדים יהדות גרמניה
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 604 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -3.5% בשנה עד סוף 2019
http://www.hanatziv.org.il
העלייה לקרקע של עין הנצי"ב, 1946
העלייה לקרקע של עין הנצי"ב, 1946
רפליקת (העתק) פסיפס כתובת רחוב, ברחבת בית הכנסת בקיבוץ
רפליקת (העתק) פסיפס כתובת רחוב, ברחבת בית הכנסת בקיבוץ

עֵין הַנַּצִּי"ב הוא קיבוץ (מופרט), אחד ממשקי "הקיבוץ הדתי" בעמק בית שאן. משתייך למועצה אזורית עמק המעיינות.

הקיבוץ נוסד בשנת 1946 על ידי עולים מגרמניה, צעירים ניצולי השואה, ובהמשך על ידי גרעיני בני עקיבא שונים.

היישוב מהווה אחד מתוך רצף של ארבעה קיבוצים דתיים סמוכים בעמק בית שאן (טירת צבי, שדה אליהו, עין הנצי"ב, שלוחות).

היסטוריה

הקיבוץ קרוי על שם הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב מוולוז'ין), שקרא לעליה ולהתיישבות בארץ ישראל וכן על-שם שלושת המעיינות הנובעים בתוך שטח הקיבוץ: עין-נפתלי (בשמו הערבי: נָאסרַה), "עין צבי" (סַאבְּחָה), ו"עין יהודה" (אוּם עַמּוּד) - הוא המעיין המוכר למבקרים ומטיילים.

היסטוריית הקבוצה לפני קום המדינה

הנקודה מנתה בתחילת דרכה חברים מעטים. קבוצה של בוגרי הכשרה מגרמניה שנקראה קיבוץ "אמונים" - שישבה שמונה שנים בחולות נחלת יהודה שליד ראשון לציון, ושם נולדו ילדי הקיבוץ הראשונים. קבוצה זו, שכבר גיבשה לעצמה אורח חיים של "תורה עם דרך-ארץ" וטיפחה את דמות "החלוץ תלמיד חכם", הטביעה את חותמה על דמותה של הקבוצה החדשה, והשפעתה ניכרת עד היום. עם השנים התרחבה הקבוצה והפכה מגוף אחיד ומגובש לקבוצה רב-גונית ותוססת. בשנתיים הראשונות שהו חלק מחברי הקבוצה בעמק בית שאן והשאר המשיכו לשהות בנחלת יהודה. הקבוצות התאחדו בנקודת הקבע בעמק בית שאן הראשית 1948[2].

סמוך לקום המדינה הצטרפו חברי עליית הנוער מצרפת, הולנד, בלגיה, וצ'כיה, שבאו מהתופת, מאימת השואה, אך הביאו עמם רוח חדשה ותרבות עשירה.

היסטוריית הקבוצה לאחר קום המדינה

בתחילת שנות החמישים הגיע גרעין "גאולים", ובתחילת שנות השישים הגיע גרעין "יבנה" שהם חניכי תנועת בני עקיבא שבחרו להגשים את דרך תורה ועבודה. אחריהם עברו בקבוצה גרעינים רבים שכל אחד מהם השאיר נציג או שניים בקיבוץ אך ראויים לציון גרעיני "הראל", "שחם" ו"שחף" שרבים מהם השתקעו בקיבוץ.

ענפי המשק

מקורות הקיום של עין הנצי"ב הם מפעל "פלציב" למוצרי פלסטיק וענפי חקלאות שונים הכוללים את מטעי הדקלים, הרפת, המדגה, גידולי השדה, מכון תערובת גדול, לולים וכרמי זיתים. הקיבוץ מכיל אף מפעל לגרפיקה ולעבודות יד קטנות, מטבח קייטרינג הנותן שירות חיצוני ו"מפעל תמר" המייצר פרוכות, מעילים לספרי-תורה וחופות.

אוכלוסייה

בשדה החינוך

מערכת החינוך פועלת במתכונת מלאה - מבית תינוקות ועד לחברת התיכון. בית הספר המשותף בשדה אליהו ממשיך לקלוט יותר ויותר ילדים וממשיך לשמור על איזון המשלב לימוד תורני, טכנולוגי ועיוני כללי. בשובם הביתה הילדים ממשיכים בפעילויות מגוונות הכוללות חוגי העשרה נרחבים, פעילות חברתית ושיעורים. גם סניף בני עקיבא פעיל בקיבוץ כל השנה.

בקיבוץ נמצאת גם מדרשת הבנות של הקיבוץ הדתי בעין הנצי"ב שהוקמה בשנת 1986. זו אחת המדרשות הראשונות לנשים, המשלבות שירות בצה"ל או בשירות לאומי, עם לימוד תורה, במסלול דו-שנתי. ככזאת מושכת המדרשה בנות רבות ממגזרי הציונות הדתית בארץ. ניתן לראות את מדרשת הבנות כמקבילה נשית של ישיבת הקיבוץ הדתי לבנים.

הפרטה

בשנת 2018 הוקם צוות דרכים במטרה להביא לשינוי אורחות החיים בקיבוץ (הפרטה) כדי להעביר תוכנית של שינוי באורחות החיים דרוש רוב של 75%. למעט גרעין קשה של מתנגדים רוב הקיבוץ רצה הפרטה. בארבע ההצבעות הראשונות אחוזי ההצבעה בעד היו גבוהים (בין 65 ל75). בנובמבר 2018 בהצבעה החמישית עברה ההפרטה ברוב של 76%. השינוי התחיל להיכנס לתוקפו באופן מדורג באחד בינואר 2019.

  • חדר האוכל
    חדר האוכל
  • הדשא הגדול
    הדשא הגדול
מיזמי קרן ויקימדיה תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עין הנציב

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  2. ^ בעמק בית שאן, הצופה, 10 בפברואר 1948


{{bottomLinkPreText}} {{bottomLinkText}}
עין הנצי"ב
Listen to this article