עיריית ראשון לציון
גוף השלטון המקומי האחראי לניהולה השוטף של העיר ראשון לציון מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיריית ראשון לציון היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ראשון לציון. ככל רשות מקומית, עוסקת עיריית ראשון לציון בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרת שירותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון, תברואה וכדומה. ראש העירייה הנוכחי הוא רז קינסטליך.
 | |
 | |
| חזית בניין עיריית ראשון לציון | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| מטה הארגון |
ראשון לציון  |
|
www | |
| קואורדינטות | 31°57′44″N 34°48′17″E |
 | |
  | |
בתקופת שלטון האימפריה העות'מאנית בארץ, העות'מאנים מינו לכל יישוב מוכתר, ובידיו הייתה הסמכות הבלעדית על תושבי היישוב. כאשר כבשו הבריטים את ארץ ישראל בשנת 1917, צומצמו מאוד זכויות המוכתר, וחוקי המנדט נכנסו לתוקף. במושבה ראשון לציון נבחר ועד ויו"ר הוועד, ומאוחר יותר נבחרה מועצה מקומית ויו"ר המועצה, וענייני המושבה נוהלו באמצעים דמוקרטים. המושבה התרחבה ובשנת 1946 נבחר אליקום אוסטשינסקי ממפלגת הציונים הכלליים לראשות המועצה ועמד בראשה עד שנת 1951. ובשנת 1950 הוכרזה ראשון לציון כעיר. בזמנו נעשו עבודות פיתוח רבות, כגון: נסללו כבישים ומדרכות, ונבנו בתי ספר חדשים. אוסטשינסקי גם הפך את פרדס המושבה ל"גן המושבה".
לאחר שאוסטשינסקי סיים את כהונתו נבחר אריה שפטל לראשות העירייה, אך לאחר כשנה וחצי התפטר מתפקידו מסיבות בריאותיות,[1] ונטען שגם מפאת בעיות קואליציוניות. עם כל זאת, שפטל לא התפטר מהמועצה ונשאר לכהן כחבר מועצה. לאחר מכן ב-1952 נבחר בהצבעת המועצה משה גבין לתפקיד ראש העירייה מטעם מפא"י וכיהן עד שנת 1955. אחריו כיהן מטעם מפא"י גרשון מן אך הוא לא היה יכול לנהל את העיר מפאת בעיות עם סיעות האופוזיציה והוא התפטר בשנת 1956. לאחריו נבחרה בהצבעת מועצת העיר חנה לוין ממפלגת הציונים הכלליים, וכיהנה בתפקיד עד שנת 1960. אריה שפטל שב לכהונה שנייה כראש העירייה בשנת 1960, אולם הקואליציה לא האריכה ימים ושפטל הודח מתפקידו בעקבות קואליציה של המפלגה הליברלית הישראלית, תנועת החרות, מפד"ל ורשימה ספרדית-תימנית[2] לאחר ההדחה של שפטל מראשות העירייה נבחר בהצבעת המועצה נעם לאונר ממפלגת הציונים הכלליים ב-1962 וכיהן עד שנת 1965. אחריו חזרה מפא"י לשלטון עם כהונה שלישית של אריה שפטל בראשות העירייה בשנים 1965–1969. חנניה גיבשטיין ממפלגת גח"ל עמד אחר כך בראשות העירייה בשנים 1969–1983, כשבשתי הקנציות האחרונות התמודד ברשימה עצמאית משלו. החל משנות ה-70 של המאה ה-20 החל פיתוח גדול בעיר, וראשון התרחבה לצד מערב. אחרי גיבשטיין כיהן מאיר ניצן ממפלגת העבודה משנת 1983 עד 2008. בתקופתו של מאיר ניצן הבנייה במערב זכתה לתאוצה, ומאז נבנו הרבה שכונות חדשות במערב העיר. באפריל 1988 צורף המושב נחלת יהודה לעיר.
בתחילת המאה ה-21 הוקמה בעיר קריית הלאום, בה רוכזו בית משפט השלום ומשרדים מרכזיים של המוסד לביטוח לאומי ומשרד הפנים. בשנת 2009 נפתח לתנועה במלואו כביש 431 המחבר את ראשון לציון עם העיר מודיעין-מכבים-רעות, אך גם עם כבישים חשובים כמו כביש 1, כביש 40 וכביש 6 במזרח וכביש 4 וכביש 20 במערב. ניצן כיהן כראש עיריית ראשון במשך 25 שנה, עד שהוחלף בדב צור בבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 2008. ב-2010 נפתחו בראשון שני מרכזי מסחר גדולים: סינמה סיטי במערב העיר וחנות איקאה באזור התעשייה מעיין שורק ליד הכביש לפלמחים. בעשור השני של המאה ה-21 החל דב צור בגל שיפוצים נרחב בראשון הוותיקה ובמזרח ראשון, שכללו: שיפוץ כבישים ומדרכות, שיפוץ חזות בתים משותפים, הקמת גינות ומזרקות ברחבי העיר, שיפוץ המדרחוב, שימור מבנים עתיקים, הקמת גן בעברית וכן שיפוץ הכניסה הצפונית לראשון והקמת טיילת המכבים לצידה.
בשנת 2005 עברה העירייה למשכנה החדש ברחוב הכרמל 20 (מול היקב), משכנה הקודם היה במדרחוב רוטשילד.
מנגנון עיריית ראשון לציון כולל כ-3,400 עובדים המועסקים באגפי העירייה השונים ומנהלותיה. בנוסף ישנן שלוש חברות עירוניות.
אגפי העירייה
- מינהל החינוך
- מינהל אמרכלות וכח אדם
- מינהל לשילוב חברתי
- מינהל איכות הסביבה
- מינהל הכספים
- מינהל הנדסה
- מינהל שיפור פני העיר
- אגף רישוי ופיקוח עסקים
- אגף בטיחות עירונית
- אגף הנוער
- אגף חופים ואגמים
- אגף תכנון עיר
- אגף היטל השבחה
- אגף פיקוח ורישוי על הבנייה
- אגף חיובי מים מנ"יב
חברות בת
- חברה הכלכלית ראשון לציון (החכ"ר)- היא חברת בת בבעלות מלאה של עיריית ראשון לציון, הוקמה בשנת 1987. החכ"ר מהווה את הזרוע הביצועית של העירייה ומטרתה לפתח ולבנות את העיר, תוך שימת דגש על צורכי העיר ועל צורכיהם ורווחתם של תושביה, והכל תוך הקפדה על מקצועיות, איכות ועמידה בתקציב. החכ"ר מבצעת עבור עיריית ראשון לציון עשרות פרויקטים של בניה ציבורית ברחבי העיר, מפתחת שכונות חדשות, ויוזמת פרויקטים כלכליים שונים ברחבי העיר לרווחת תושביה.[3]
- החברה העירונית לתרבות ספורט ונופש- החברה העירונית אחראית לניהולם של עשרות מוסדות תרבות, העשרה, אמנות, ספורט ופנאי.
- החברה העירונית לביטחון וסדר ציבורי- אחראית באמצעות אכיפת חוקי העזר העירוניים ושמירה על קיום הסדר הציבורי בעיר. החברה מסייעת בשיתוף פעולה מתמיד עם משטרת ראשון לציון. פקחי החברה מוסמכים לפעול ולבצע אכיפה כנגד מפרי החוק במסגרת חוקי העזר העירוניים. במסגרת פעילותה החברה עוסקת בתחומי האחריות הבאים: מניעת מטרדי רעש, וונדליזם, אכיפת נושא החנייה בעיר, הכוונה והזרמת תנועה, ניהול החניונים העירוניים, בניית מערך חירום ותרגולים שוטפים לקראת מוכנות לשעת חירום, אבטחת מוסדות חינוך ומוסדות ציבור בעיר, גביית הדו"חות הנרשמים בחברה.[4]
ראש העירייה
בראש עיריית ראשון לציון עומד ראש העירייה, הנבחר אחת לחמש שנים בבחירות אישיות. במקביל לבחירת ראש העירייה נבחרים, בפתק הצבעה נוסף ובמעטפה נפרדת, חברי מועצת העיר המתמודדים ברשימות שונות, שאינן בהכרח מקבילות לרשימות המתמודדות בפוליטיקה הלאומית. ראש העירייה, נזקק לתמיכת רוב של חברי המועצה שנבחרה, ועל כן ירכיב בדרך כלל קואליציה עירונית, ליצירת רוב במועצת העיר, אשר תעניק לו גיבוי וחופש פעולה לניהול ענייני העיר.
בכירי רשימות הקואליציה מתמנים על פי רוב לסגניו, אוחזים בתיקים נושאיים שונים של אחריות לניהול ענייני העיר, ומהווים יחד עם ראש העירייה את "הנהלת העירייה" – היא ה"קבינט" המוניציפלי. יתר חברי המועצה שאינם חברי הנהלה, פועלים בוועדות השונות, המורכבות מאנשי רשימות שונות מן הקואליציה והאופוזיציה.
| מניין | ראש העירייה | מספר קדנציות רצופות | משך הכהונה | סיעה |
|---|---|---|---|---|
| 1 | אליקום אוסטשינסקי [hebrew 1] | 1 | 1950–1951 | הציונים הכלליים |
| 2 | אריה שפטל [hebrew 2] | 1 | 1951–1952 | מפא"י |
| 3 | משה גבין | 1 | 1952–1955 | מפא"י |
| 4 | גרשון מן [hebrew 3] | 1 | 1955–1956 | מפא"י |
| 5 | חנה לוין | 1 | 1956–1960 | הציונים הכלליים |
| (2) | אריה שפטל [hebrew 4] (כהונה שנייה) | 1 | 1960–1962 | מפא"י |
| 6 | נעם לאונר | 1 | 1962–1965 | הציונים הכלליים |
| (2) | אריה שפטל (כהונה שלישית) | 1 | 1965–1969 | מפא"י |
| 7 | חנניה גיבשטיין | 3 | 1969–1983 | גח"ל (קדנציה ראשונה), רשימה עצמאית (2 קדנציות) |
| 8 | מאיר ניצן | 5 | 1983–2008 | מפלגת העבודה |
| 9 | דב צור | 2 | 2008–2018 | רק ראשון |
| 10 | רז קינסטליך | 1, מכהן | 2018– | הירוקים + הצעירים |
- נבחר לראשות המועצה המקומית ב-1946, ולאחר שראשון הוכרזה כעיר ב-1950, המשיך לכהן כראש העיר של ראשון עד שנת 1951
- התפטר מתפקידו כראש העירייה לדבריו מסיבות בריאותיות, אך המשיך לכהן כחבר מועצה
- התפטר מתפקידו בעקבות בעיות עם סיעות האופוזיציה
- הודח מתפקידו לאחר תרגיל פוליטי של סיעות הימין במועצה
מועצת העיר
מועצת העיר ראשון לציון מונה 29 חברים, והיא עוסקת בחקיקתם של "חוקי העזר העירוניים" בשטחים המונציפלים של העיר.
הרכב מועצת העיר ה-15 (2013–2018)
| שם הסיעה | מספר מנדטים | חברי המועצה כיום | חברי מועצה שעזבו במהלך הקדנציה | תפקידים נוספים |
|---|---|---|---|---|
| רק ראשון | 7 | דב צור, מוטי עג'מי, ציון כהן, אייל מושיוב, לימור גור, משה לב הר, תמי רונן | צור - ראש העירייה, עג'מי - מ"מ ראש העירייה, כהן - סגן ראש העירייה, מושיוב - משנה לראש העירייה, תמי רונן - מחזיקת תיק החינוך | |
| הירוקים + הצעירים | 3 | רז קינסטליך, אבי חיים, עידן מזרחי | קינסטליך - מ"מ סגן ראש העירייה | |
| התנועה החברתית הירוקה | 3 | איתן שלום, יפעת מאירוביץ יפת, אוהד אוזן | ||
| ל.ה.ב | 2 | דורון אוזן, ישראל מוטעי | אוזן - משנה לראש העירייה | |
| הליכוד | 2 | יוסי חממי, אייל לוי | דוד ביטן | חממי - סגן ראש העירייה |
| דרך חדשה עם הירוקים של ראשון | 2 | ליאל אבן-זהר, יפת מנחם | ||
| פז | 2 | אסף דעבול, סורין גנות | ||
| ש"ס | 2 | אריה כהן, מאיר עקיבא | כהן - סגן ראש העירייה | |
| ראשון ביתנו | 1 | יצחק אבשלומוב | ||
| הבית היהודי | 1 | אלי יבלון | ||
| יש עתיד | 1 | קרן דנה | רמי בז'ה | |
| ראשון לכולם | 1 | מיכאל רייף | ||
| זך | 1 | אבי דנינו | דנינו - משנה לראש העירייה | |
| חי | 1 | שמעון טרבלסי |
הרכב מועצת העיר ה-16 (2018–2023)
| שם הסיעה | מספר מנדטים | חברי המועצה כיום | שינויים במהלך הקדנציה | תפקידים נוספים |
|---|---|---|---|---|
| קואליציה (23 חברים) | ||||
| הירוקים + הצעירים | 3 | רז קינסטליך, אבי חיים, מעיין פלח-שדה | עידן מזרחי פרש ועבר לסיעת הליכוד[5] | קינסטליך - ראש העירייה, חיים - סגן ראש העירייה ומחזיק תיק שפ"ע, פלח-שדה - מחזיקת תיק עיר חכמה וחדשנות ותיק פיתוח הון אנושי. |
| דרך חדשה | 4 | ליאל אבן-זהר, סורין גנות, יצחק אבשלומוב, ענת ליבוביץ | אבן-זהר - מ"מ ראש העירייה ומחזיקת תיק החינוך והתרבות, גנות - משנה לראש העירייה ומחזיק תיק בקרת איכות עירונית, אבשלומוב - משנה לראש העירייה ומחזיק תיק תחבורה ותיק פיתוח עסקי, ליבוביץ - מחזיקת תיק שיתופים בחינוך; תיק המוזיאונים ותיק קשרי חוץ | |
| התנועה החברתית הירוקה | 3 | איתן שלום, נועם חדד, יפעת מאירוביץ יפת. | שלום - מחזיק תיק הספורט ותיק מגזרים, נועם חדד - מחזיקת תיק תרבות תורנית (לציבור הדתי לאומי) ותיק חינוך דתי לאומי, מאירוביץ' יפת - מחזיקת תיק המיחזור והיחידה הסביבתית. | |
| הליכוד | 3 | עידן מזרחי, יוסי חממי, מיכאל רייף | (מזרחי פרש מסיעת הירוקים + הצעירים)[5] | מזרחי - משנה לראש העירייה ומחזיק תיק חוף הים והאגמים; תיק המדרחוב; תיק הרובע ותיק החי-כיף, חממי - סגן ראש העירייה ומחזיק תיק מינהל הכספים ותיק הנחות, רייף - מחזיק תיק תיירות ותיק אסטרטגיה |
| יש עתיד | 2 | איתי מתיתיהו, הדס-מלכה הכהן | מתיתיהו - מחזיק תיק נוער וצעירים, הדס-מלכה הכהן - מחזיקת תיק חינוך מיוחד | |
| פז | 1 | אסף דעבול | דעבול - משנה לראש העירייה | |
| ראשון ביתנו | 1 | יבגני ברחמן | ברחמן - מחזיק תיק קליטה | |
| ראשון אחת | 1 | מוטי עג'מי | עג'מי - מ"מ ראש העירייה ומחזיק תיק הרווחה ותיק הרשות הלאומית למלחמה באלימות, סמים ואלכוהול | |
| ראשונים | 1 | מקסים בביצקי | בביצקי - סגן ראש העירייה ומחזיק תיק הביטחון | |
| מאמינים בראשון | 1 | שמואל ג'מיל | ג'מיל - מחזיק תיק חינוך ותרבות חרדית, תיק שירותי דת ותיק נכסים והקצאות (בנושאי דת בלבד) | |
| מרצ | 1 | אילנית הרוש | הרוש - מחזיקת תיק בריאות הציבור ותיק קהילת להט"ב | |
| סיעת יחיד | 1 | אפי משה | (משה פרש מסיעת הצעירים והסביבה) | משה - משנה לראש העירייה ומחזיק תיק רישוי עסקים |
| סיעת יחיד | 1 | קרן דנה | (דנה פרשה מסיעת הצעירים והסביבה) | דנה - מחזיקת תיק איכות הסביבה |
| סיעת יחיד | 1 | אפרת אברמוביץ | (אברמוביץ פרשה מסיעת רק ראשון) | אברמוביץ - משנה לראש העירייה ומחזיקת תיק קהילה |
| אופוזיציה (5 חברים) | ||||
| רק ראשון | 3 | ציון כהן, אייל מושיוב, מירב שמואל דולב | דב צור - פרש (מירב שמואל דולב נכנסה במקומו); אפרת אברמוביץ - פרשה מהסיעה והפכה לסיעת יחיד בקואליציה | |
| הצעירים והסביבה | 1 | דורון אוזן | קרן דנה ואפי משה - פרשו מהסיעה והפכו לסיעת יחיד בקואליציה | |
| ש"ס | 1 | אריה כהן | כהן כיהן כסגן ראש העירייה ומחזיק תיק מוקד עירוני עד שפוטר באוגוסט 2021.[6] | |
קרן ראשון לציון
קרן ראשון לציון היא עמותה עצמאית וגוף א-פוליטי המגייסת תרומות בישראל ומחוצה לה לפיתוח העיר ראשון לציון. הקרן נוסדה בשנת 1991 על ידי ראש העיר דאז, מאיר ניצן ופועלת לפיתוח ושיפור חיי הקהילה בעיר.[7]
שטחה המוניציפלי של ראשון לציון מחולק ל-6 רבעים מנהלתיים:
- רובע 1 – צפון-מזרח. מכביש 44 בצפון עד רחוב ירושלים בדרום, ממזרח לכביש 412 עד מרכז רפואי אסף הרופא במזרח. בשטח זה נמצאות השכונות: נעורים, קדמת ראשון, רמב"ם, רביבים ומרום ראשון. וגם מב"ת צפון (אזור התעשייה הישן), הקריה החקלאית ומכון וולקני.
- רובע 2 – דרום-מזרח. מרחוב ירושלים בצפון עד כביש 431 בדרום, ממזרח לכביש 412 עד מחנה צריפין במזרח. בשטח זה נמצאות השכונות: ראשונים, השומר, קריית שמחה, מישור הנוף, נווה הדרים, שיכוני המזרח וצמרות. וגם תחנת הרכבת ראשונים.
- רובע 3 – צפון-מרכז. ממחלף השבעה בצפון עד כביש 441 בדרום, ממזרח לכביש 4 עד כביש 412 במזרח. בשטח זה נמצאות השכונות: נחלת יהודה ואברמוביץ'. וגם חלק קטן מהקריה החקלאית והמכון הוולקני.
- רובע 4 – דרום-מרכז. מכביש 441 בצפון עד צומת גן הוורדים בדרום, ממזרח לכביש 4 עד כביש 412 במזרח. בשטח זה נמצאות השכונות: בנות חייל, כצנלסון, רמז ונווה הלל.
- רובע 5 – צפון-מערב. מרחוב תורה ועבודה בצפון עד כביש 4 וכביש 431 בדרום, ממזרח לרחובות: אבני החושן, לוי אשכול ומוטה גור עד כביש 4 במזרח. בשטח זה נמצאות השכונות: רמת אליהו, נווה ים, קריית ראשון, כרמים, קריית גנים ונאות אשלים. וגם קריית הלאום (בית משפט השלום, משרד הפנים והמוסד לביטוח לאומי) והתחנה המרכזית החדשה.
- רובע 6 – מערב. מרחובות: שייקה דן, אליהו איתן, הכשרת הישוב, משה שרת, המגילה, אח"י מבטח ואח"י משגב בצפון עד כביש 4311 ומחלף חולות עד חוף הים התיכון בדרום, ממזרח לחוף הים התיכון וחולות ראשון לציון עד רחובות: אבני החושן, לוי אשכול, מוטה גור וכביש 42 במזרח (לא כולל את שטח השפד"ן). בשטח זה נמצאות השכונות: נאות שקמה, נווה דקלים, פרס נובל, נווה ים, מתחם האלף ושער הים. וגם מב"ת מערב (אזור התעשייה החדש), מרכז עסקים שורק, קניון הזהב, סינמה סיטי ראשון לציון, פלאנט, הסופרלנד ואגמון הסופרלנד.
חלוקה זו של רובעי העיר אינה חופפת הגדרות חלוקה אחרות של העיר כגון ועדות התכנון באגף ההנדסה או אזורי החנייה של העיר. כמו כן יש תתי רבעים ואזורים אחרים בחלוקות אחרות של העיר.
תקציב עיריית ראשון לציון לשנת 2019 עמד על כ-1.9 מיליארד ש"ח. התקציב לשנת 2019 גדול בכ-66 מיליון ש"ח מתקציב העירייה לשנת 2018.[8]
אתר האינטרנט הרשמי של עיריית ראשון לציון- אתר החברה לביטחון וסדר ציבורי של ראשון לציון
עיריית ראשון לציון, ברשת החברתית פייסבוק
עיריית ראשון לציון, ברשת החברתית אינסטגרם
עיריית ראשון לציון, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
