פונולוגיה
ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסק בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.
פונולוגיה עוסקת בין היתר בחקר התפתחות ההגיה בשפות שונות, היאלמות תנועות ועיצורים מסוימים או שינויים במעבר מאזור לאזור. לדוגמה חוק המעתק הכנעני קובע שבשפות שמיות צפון מערביות כמו העברית והצידונית מילים המסתיימות בהברה סגורה המונעת בתנועת פתח כמו סַלַאם או חַלַאם צְפַאר הפכו לתנועה עגולה עם חולם מלא כמו בעברית: שלום, חלום וציפור.
פונטיקה (לעומת פונולוגיה) עוסקת בחקר המופעים השונים האפשריים של הקולות והצלילים המופקים בעת הדיבור האנושי בלי קשר לשפה מסוימת. הפונולוגיה משתמשת במושגי ההגיה של הפונטיקה הבסיסית והכללית יותר ובונה על גביה יחידות של משמעות צלילית. ההגאים של כל שפה משמשים כבסיס לבחינת יחידות גדולות יותר של השפה כמו צורות המילים, (המורפמות, ובלשוננו צורנים) הנחקרים במורפולוגיה, התחביר (חקר המשפטים) והסמנטיקה (חקר המשמעים).
היחידה הבסיסית בה עוסקת הפונולוגיה היא הפונמה – ההגה הבודד. אוסף ההגאים של שפה הם הצלילים המובחנים ביניהם היוצרים מילים ומשמעות. בעברית של ימינו /k/ ו/g/ (ק' ו-ג') הן יחידות נבדלות של צלילים, ומכאן שהן שני הגאים שונים ומובחנים זה מזה. התבוננות בזוג מזערי, כמו צמד המילים גיר וקיר, מראה ששני ההגאים הם בעלי משמעות שונה זה מזה אף על פי שהם נבדלים ביניהם רק בצליל יחיד (כלומר רק פונמה אחת מבדילה ביניהם). לעומת זאת, הביטוי של האות ר – בצליל לשוני-רוטט (כפי שמבטאים "רומא" באיטליה) לעומת הגייתה בצליל גרוני-ענבלי (כמו שמבטאים "ברלין" בגרמנית) אינו מבחין בין מילים. וכך /kir/ במבטא איטלקי ו/kiʁ/ במבטא גרמני ייחשבו שניהם למילה במשמעות אחת "קיר", ויתרה מזו, ההגה /r/ וההגה /ʁ/ שניהם ייחשבו כביטוי להגה אחד המיוצג בכתב העברי באות ר.
הפונולוגיה עוסקת במילים כפי שהן נשמעות ולא בייצוגן הכתוב, וכך שתי המילים קורה וקורא הנשמעים בעברית החדשה באותו האופן /kore/, ינותחו בחקר פונולוגי באותו האופן.
נהוג לסמן את אוסף ההגיים כלומר אוסף הפונמות שאנו דנים בהם בין לוכסנים, לדוגמה /kir/. בשונה מסימון ההיגוי הממשי הפונטי של ההגה, אותו מסמנים (לפי תורת ההגיים – הפונטיקה) בתוך סוגריים מרובעים [kir].