פוסט-ציונות
תפיסת עולם לפיה האידאולוגיה הציונית הגשימה את מטרתה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פּוֹסְט-ציונות היא תפיסת עולם לפיה האידאולוגיה הציונית הגשימה כבר את מטרתה, ושמטילה ספק בחשיבותה ובצורתה היום. כפי שהגדיר זאת תום שגב: ”ישראל כבר אינה חיה למען העבר אלא למען החיים עצמם, וזו תמצית החלום הציוני.”[1]
שמה של הגישה הוא צירוף של הקידומת פּוֹסְט (שאחרי־) והמילה ציונות. פוסט היא קידומת מקובלת בשמן של תנועות שמערערות על עקרונות של תנועות שקדמו להן. המונח נטבע באנגלית על ידי הלל קוק, שליח ארגון שטרן בארצות הברית, בטור בשם זה בניו יורק הראלד טריביון מ-10 בדצמבר 1947. במאמר צידד קוק בהפרדה רעיונית בין "האומה היהודית" שאינה נפרדת מהדת היהודית, לבין העם העברי.[2]
שגב טוען כי המונח "פוסט-ציונות" משמש להערכת מצב, בבחינת: ”הציונות מיצתה את תפקידה, בהצלחה ניכרת, וישראל עוברת לשלב הבא.” לדבריו, ”יש הרואים בכך מטרה, יש הרואים בכך איום. לא קל להסכים מיהו 'פוסט-ציוני', כי לא קל גם להסכים מיהו ציוני.”[1]