פייתון
שפת תכנות / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פייתון (באנגלית: Python) היא שפת תכנות עילית דינמית למטרות כלליות מהנפוצות ביותר, ומדורגת באופן עקבי כאחת משפות התכנות הפופולריות ביותר[2][3]. פייתון תוכננה תוך שימת דגש על קריאוּת הקוד, וכוללת מבנים המיועדים לאפשר ביטוי של תוכניות מורכבות בדרך קצרה וברורה. אחד המאפיינים הבולטים בתחביר השפה הוא השימוש בהזחה להגדרת בלוקים של קוד (ללא שימוש בסוגריים או במילים שמורות לצורך כך, כמו ברוב השפות הנפוצות).
ערך זה עוסק בשפת תכנות. אם התכוונתם לנחש, ראו פיתון.
עובדות מהירות פרדיגמות, תאריך השקה ...
פרדיגמות | מונחית־עצמים, פרוצדורלית, פונקציונלית |
---|---|
תאריך השקה | 20 בפברואר 1991 |
מתכנן | חידו ואן רוסום |
מפתח | קרן התוכנה של פייתון[1] |
טיפוסיות | דינמית (טיפוסיות ברווז), חזקה, מובלעת |
מימושים | מפרשים: CPython, IronPython, Jython, Numba, PyPy, MicroPython |
ניבים | Stackless, RPython |
הושפעה על ידי | ABC, ALGOL 60, Perl, Scheme, C, Java, Haskell, LISP, Icon |
השפיעה על | #C, Boo, Cobra, D, Falcon, Groovy, Ruby, JavaScript |
רישיון | Python Software Foundation License |
סיומת | py, .pyw, .pyc, .pyo, .pyd. |
www.python.org | |
סגירה
פייתון היא שפה מרובת־פרדיגמות, המאפשרת תכנות מונחה־עצמים, תכנות פרוצדורלי, ובמידה מסוימת גם תכנות פונקציונלי. לשפה ספרייה סטנדרטית גדולה וענפה, והיא תומכת באופן מובנה בהרחבה שלה אל שפות אחרות (בתלות במפרש: C, ++C, Java ו־#C).
לשפה שתי גרסאות ראשיות, פייתון 2 ופייתון 3. פייתון 2 איננה בפיתוח יותר, והתמיכה בה הסתיימה בשנת 2020[4].