צור באהר

צור באהר
صور باهر
	לב השכונה
מידע
עיר	ירושלים
אוכלוסייה	15,000 (2018)
קואורדינטות	31°44′14″N 35°13′59″E
	שכונות נוספות בירושלים
	(למפת ירושלים רגילה) צור באהר

צוּר באהִר (בערבית: صور باهر מבטאים: 'סוּר באהֶר' עם ס' נחצית) היא שכונה במזרח ירושלים. השכונה קרובה לשכונות תלפיות מזרח, הר חומה וקיבוץ רמת רחל. מקור השכונה בכפר ערבי שסופח לשטח המוניציפלי של ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים.

עובדות מהירות מידע, עיר ...

סגירה

נכון לשנת 2018 מתגוררים בכפר כ-15,000 תושבים, מתוכם כ-1,300 בשכונת המשנה ואדי חומוס^[1]. גדר ההפרדה עוברת דרומית ומזרחית לשטחי הכפר וכוללת אותו בשטח ירושלים.

לא ידוע מקור שם הכפר. ישנן פרשנויות שונות לשם ובהן:

השם המקורי היה "סִר באהר", שפירושו "סוד אדיר". על פי האמונה המוסלמית, כבש עומר בן אל-ח'טאב את ירושלים מדרום, ובמקומו של הכפר הסתודד עם חייליו כיצד לפרוץ אל העיר בצורה הטובה ביותר^[^{דרוש מקור]}.
השם המקורי היה "סוּר באהר" (سور باهر) שפירושו "חומה יפה", אולי בשל חומה שהייתה שם בעבר מסביב לאחד ממתחמי הכפר ^[^{דרוש מקור]}.

אזכור ראשון של הכפר מופיע במפקד של 1596 שבו נמנו בכפר 29 ראשי משפחות. הגידולים העיקריים של תושבי הכפר, על פי המפקד, היו חיטה, שעורה, זיתים, פירות (כולל גפנים) ועיזים ו/או דבורים^[2].

המאה ה-20

בשנת 1926 הוקם הקיבוץ רמת רחל על אדמות שנרכשו מתושבי הכפר.

בעת מאורעות תרפ"ט הגנו תושבים מהכפר על פועלים יהודים שעבדו איתם ביחד במחצבה באזור. במשך מספר ימים הם החביאו אותם בבתיהם בכפר עד שחולצו בשלום חזרה לירושלים היהודית^[3]. בחזרם מליווי היהודים לירושלים העברית, נפגעו כמה מהמלווים מאש חיילים בריטיים בעקבות טעות בזיהוי^[4], ובחיפוש של הצבא הבריטי בעקבות המאורעות היו מספר נפגעים^[5].עם זאת, היו מתושבי הכפר בין העצורים לאחר המאורעות^[6] ובעיתונות היהודית נטען שתושבי הכפר היו בין בוזזי תלפיות^[5]. המקום הוזכר בשנים שלאחר מכן על ידי הערבים בהזכירם את הקרבנות הערבים של המאורעות^[7].

בתחילת מלחמת העצמאות נורו יריות מצור באהר לעבר שכונות יהודיות בדרום ירושלים^[8]^[9]. לאחר המלחמה סופח הכפר לממלכה ההאשמית ככל יהודה ושומרון. עד 1967 נחשב צור באהר לכפר ולא נכלל בתחומה המוניציפלי של ירושלים^[2].

לאחר 1967

ממערב לכפר, במקום בו היה המוצב הירדני המכונה "הפעמון", הוקם גלעד לנופלים.

לאחר מלחמת ששת הימים הורחב שטחה של ירושלים כדי לכלול את כל השטח הבנוי של הכפר, אולם חלק מאדמותיו החקלאיות לא הוכללו בשטחה של ירושלים. במהלך השנים התפתח הכפר, בעיקר מזרחה, ובתים רבים נבנו בשטח שמחוץ לתחום העיר ירושלים, ביניהם בשכונת ואדי חומוס, שכונה בתוך צור באהר^[10]. התרחבות צור באהר הביאה את בתיה עד אום טובא שמדרום לה^[11], המהווה גם היא שכונה של ירושלים.

באוגוסט 1970 הפקיעה ישראל 2,240 דונם ממערב ומצפון לכפר לצורך הקמת תלפיות מזרח^[12]^[13]. בשנת 1985 ביקשו הקרן הקיימת לישראל ומינהל מקרקעי ישראל לטעת חורשה בין צור באהר ותלפיות מזרח על חלק מהאדמות שהופקעו. תושבי צור באהר נאבקו בכוונה זו וטענו שאין היגיון לטעת חורשה, במקום מטעי הזיתים שלהם, כדי ליצור לעיר ריאה ירוקה. במסגרת המאבק נעשו פעולות חבלה ולטענת הקרן הקיימת ניטעו עצי זית^[14]^[15]. תושבים מתלפיות מזרח התגייסו לסייע לתושבי צור באהר והציעו לטעת עצי זית במקום עצי סרק ושכמחווה של שלום העצים יושכרו לתושבי הכפר במחיר סמלי. הפשרה התקבלה באופן חלקי, אולם עצי הזית שניטעו לא שרדו את השנה הראשונה.

במהלך האינתיפאדה הראשונה הכפר היה יחסית פעיל בפעילות עוינת נגד ישראל^[16].

בדצמבר 1995 פורסמה בילקוט הפרסומים תוכנית מתאר עבור שכונת צור באהר. בגלל התנגדויות רבות הטיפול בתוכנית התעכב במשך שנים רבות והגיע לשלבי סיום בשנת 1999^[17].

במאה ה-21

בשנת 2003 נחנכה דרך חדשה לכפר ולשכונת תלפיות מזרח, המובילה מאזור התעשייה תלפיות לשתי השכונות. כמו כן, גם דרך שמואל מאיר המחברת את שכונת חומת שמואל לדרך חברון, מקשרת את צור באהר למרכז ירושלים^[18].

גדר ההפרדה תוכננה לחצות את הכפר ולחצוץ בין הבתים בתחומי ירושלים לבין אלו שמחוצה לה, אולם בעקבות עתירה לבג"ץ הסכימה המדינה להסיט את תוואי הגדר כך שכל השכונה כלולה בצד הישראלי של הגדר. בשנת 2005 הושג הסדר על פיו תושבי קבע המתגוררים בצור באהר מחוץ לתחום המוניציפלי של העיר ייחשבו כמי שחוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי חלים עליהם^[19].

ב-2005 בוצע פרויקט ניקוי שדה מוקשים ירדני מהשכונה. הפרויקט בוצע על ידי עיריית ירושלים, בשיתוף פעולה עם צה"ל. בשטח שהתפנה נבנו בתי ספר.^[20]

בכפר יש שתי מרפאות ומרכז רפואי גדול השייך לשירותי בריאות כללית.

יש בשכונה 9 גני ילדים ו-10 בתי ספר. שני בתי ספר חדשים נבנו על ידי העירייה. שני שלישים מילדי הכפר לומדים במערכת חינוך לא רשמית בשל המחסור בכיתות הלימוד בכפר.

ב-2016 נחנך בשכונה גן שעשועים ראשון. הגן הוקם במימון בלגיה ובסיוע עיריית ירושלים אך ללא היתר בנייה.

מדיה וקבצים בנושא צור באהר בוויקישיתוף

מיפוי שכונת צור באהר ואום טובא באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2014
לילי גלילי, הראש בגדה והרגליים בירושלים, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2003
ניר חסון, מהפכת השיטור השקטה במזרח ירושלים: ניידות כחולות תופסות את מקום היס"מ, באתר הארץ, 15 בינואר 2020
מידע על אתר צור באהר, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
צור באהר (ירושלים, ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
צור באהר באתר עיריית ירושלים

[1]
עע"ם 1966/09 אחמד עבד אל חאפז עווד עטון נ' שר הפנים, סעיף 13
[2]
Shaul Ephraim Cohen, The politics of planting, University of Chicago Press, 1993, pages 134-135
[3]
איך נצלו 4 פועלים יהודים, דבר, 2 בספטמבר 1929
[4]
לא ידוע מי הרג את חסידי צור באהיר, דבר, 26 בנובמבר 1929
[5]
שפטים בבוזזי תלפיות?, דבר, 18 בספטמבר 1929
[6]
ראשית פעולתו של בית הדין המיוחד בירושלים, דבר, 19 בספטמבר 1929
[7]
יום אתמול בא"י, דבר, 24 באוגוסט 1931
[8]
צור בחר - קן של כנופיות, דבר, 16 בפברואר 1948
[9]
נהרג ביריות הצלפים, דבר, 17 בפברואר 1948
[10]
עע"ם 1966/09 אחמד עבד אל חאפז עווד עטון נ' שר הפנים, סעיף 2
[11]
Shaul Ephraim Cohen, The politics of planting, University of Chicago Press, 1993, page 136
[12]
Shaul Ephraim Cohen, The politics of planting, University of Chicago Press, 1993, page 133
[13]
בג"ץ 704/85, יוסף עטון נגד משרד האוצר
[14]
התושבים טענו שהעצים ניטעו כמה שנים קודם לכן
[15]
Shaul Ephraim Cohen, The politics of planting, University of Chicago Press, 1993, page 144
[16]
Shaul Ephraim Cohen, The politics of planting, University of Chicago Press, 1993, page 137, remark 11
[17]
בג"ץ 7562/98 ג'מאל בו כף נ' עיריית ירושלים
[18]
יוסי בן אלול, איך הפסקתי לפחד והפכתי לבן בית בצור באהר, באתר "שיחה מקומית", 26 במומנבר 2014
[19]
עע"ם 1966/09 אחמד עבד אל חאפז עווד עטון נ' שר הפנים, סעיף 3
[20]
בנצי טלפוס, פרויקט ניקוי המוקשים מצור באהר, באתר www.jmu.edu, ‏17 בספטמבר 2013 (באנגלית)

שלט "אללהֻ אכבר" על אחד העמודים בכפר
אחד המסגדים בכפר
ממראות הכפר
שילוט ברחוב הראשי
מבט מלמעלה על השכונה
מבט מלמטה על השכונה

[1] [1]
עע"ם 1966/09 אחמד עבד אל חאפז עווד עטון נ' שר הפנים, סעיף 13

[פולטיקה-2] [2]
Shaul Ephraim Cohen, The politics of planting, University of Chicago Press, 1993, pages 134-135

[3] [3]
איך נצלו 4 פועלים יהודים, דבר, 2 בספטמבר 1929

[4] [4]
לא ידוע מי הרג את חסידי צור באהיר, דבר, 26 בנובמבר 1929

[בוזזיתלפיות-5] [5]
שפטים בבוזזי תלפיות?, דבר, 18 בספטמבר 1929

[6] [6]
ראשית פעולתו של בית הדין המיוחד בירושלים, דבר, 19 בספטמבר 1929

[7] [7]
יום אתמול בא"י, דבר, 24 באוגוסט 1931

[8] [8]
צור בחר - קן של כנופיות, דבר, 16 בפברואר 1948

[9] [9]
נהרג ביריות הצלפים, דבר, 17 בפברואר 1948

[10] [10]
עע"ם 1966/09 אחמד עבד אל חאפז עווד עטון נ' שר הפנים, סעיף 2

[11] [11]
Shaul Ephraim Cohen, The politics of planting, University of Chicago Press, 1993, page 136

[12] [12]
Shaul Ephraim Cohen, The politics of planting, University of Chicago Press, 1993, page 133

[13] [13]
בג"ץ 704/85, יוסף עטון נגד משרד האוצר

[14] [14]
התושבים טענו שהעצים ניטעו כמה שנים קודם לכן

[15] [15]
Shaul Ephraim Cohen, The politics of planting, University of Chicago Press, 1993, page 144

[16] [16]
Shaul Ephraim Cohen, The politics of planting, University of Chicago Press, 1993, page 137, remark 11

[17] [17]
בג"ץ 7562/98 ג'מאל בו כף נ' עיריית ירושלים

[18] [18]
יוסי בן אלול, איך הפסקתי לפחד והפכתי לבן בית בצור באהר, באתר "שיחה מקומית", 26 במומנבר 2014

[19] [19]
עע"ם 1966/09 אחמד עבד אל חאפז עווד עטון נ' שר הפנים, סעיף 3

[20] [20]
בנצי טלפוס, פרויקט ניקוי המוקשים מצור באהר, באתר www.jmu.edu, ‏17 בספטמבר 2013 (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]