קוניטרה
עיר בסוריה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קוניטרה (בערבית: القنيطرة) היא עיר רפאים בצידה הסורי של רמת הגולן, על צומת הדרכים שבין הציר שמוליך מגשר בנות יעקב לדמשק והכביש שמוליך מדרום הגולן למסעדה, סמוך לקו הפסקת האש בין ישראל לסוריה.
 | |
| קוניטרה, שנת 2001 | |
| מדינה |
 סוריה |
|---|---|
| מחוז | מחוז קוניטרה |
| נפה | נפת קוניטרה |
| חבל ארץ | רמת הגולן |
| מושל | נוואף עבוד אל-פארס |
| תאריך ייסוד | 1000 לספירה |
| גובה | 1,010 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 153 (2004) |
| ‑ במטרופולין | 4,318 (2004) |
| קואורדינטות | 33°07′N 35°49′E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.esyria.sy/equnaytra/ | |
במלחמת ששת הימים נכבשה העיר בידי צה"ל ונשלטה על ידי ישראל בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור. לאחר מכן, בשנת 1974, היא הועברה לידי סוריה. קוניטרה מעולם לא שוקמה; במקום זאת נבנתה צפונית מזרחית לה העיר קוניטרה החדשה.
משמעות השם קוניטרה בערבית היא "גשר בנוי קשתות קטנות". ככל הנראה התקיים במקום יישוב עוד בתקופה הרומית ומסופר שפאולוס עבר בו בדרכו לדמשק. חשיבותה של העיר נבעה ממיקומה על אחת הדרכים שהובילו מערי המזרח, כמו דמשק, לחופי הים התיכון ולארץ ישראל.
האזכור הכתוב הראשון של העיר נמצא בתיאורם של תיירים אנגלים אשר עברו דרכה בדרך מדמשק לארץ ישראל בשנת 1600, אשר כתבו:[1]
...והתאכסנו באכסניה טובה ונהנינו לשוטט בשוק הסמוך הנה והנה. מקוניטרה המשכנו דרכנו בנוף נהדר והדרך קשה, ושבעתיים קשים הם האנשים המתגוררים בסביבה. הם מתחבאים בין הסלעים, מזוינים באלות ברזל ודרשו מאתנו כופר מס גולגלות ושילמנו להם...
המאה ה-19
מיקומה של קוניטרה משך גורמים נוספים מלבד סוחרים ותיירים, ובשנת 1815 תייר שעבר בעיר כתב על מסעותיו ותיאר אותה כעיר חרבה אחרי שהצבא העות'מאני עבר בה בדרך למצרים.[2]
העיר המודרנית קוניטרה ומספר כפרים סמוכים הוקמו על ידי מתיישבים צ'רקסים, בעידודם של השלטונות העות'מאנים לאחר 1878. הטמפלר הגרמני גוטליב שומאכר כתב ב-1888 שהעיר כללה כ-260 מבני בזלת בנוים בקפידה ומנתה כ-1,300 תושבים, צ'רקסים ברובם.
בספרו "אלטנוילנד" (1902), כלל בנימין זאב הרצל במדינה היהודית האוטופית שלו את "מחוז הגולן", בו מובילה רכבת חשמלית נוסעים מתחנה בחוף המזרחי של הכנרת אל העיר קוניטרה, שהיא בעלת חשיבות בהיותה צומת מסילות ברזל של עבר הירדן המזרחי ומרכז מסחרי חשוב.[3]
המאה ה-20
ב-28 בספטמבר 1918, במהלך מלחמת העולם הראשונה, נכבשה העיר בידי כוחות אוסטרלים מן האנזא"ק. לאחר מכן הייתה קוניטרה חלק מהמנדט הצרפתי בסוריה, ובמהלך מלחמת העולם השנייה, ב-1941 כאשר צרפת הפכה למדינה נאצית כבושה, כבש הצבא הבריטי את קוניטרה במסגרת השתלטותו על סוריה. אולם כוחות של וישי חדרו חזרה לקונייטרה[4] וכוחות בעלות הברית כבשו אותה שוב.
כאשר סוריה קיבלה עצמאות ב-1946, העיר שימשה כמרכז סחר ואדמיניסטרציה וכמוקד תרבותי חשוב במרכז הגולן הסורי. ב-23 במאי 1948 הופצצה העיר על ידי מטוסים של חיל האוויר הישראלי.[5] בעיר ישבה מפקדת החזית הישראלית של הצבא הסורי, מפעלים צבאיים ובתיהם של חיילים סורים רבים אשר שירתו לאורך הגבול עם ישראל. לפני מלחמת ששת הימים התגוררו בעיר כ-20,000 בני אדם.
כיבוש על ידי ישראל
קוניטרה נכבשה על ידי כוחות צה"ל ב-10 ביוני 1967, היום האחרון של מלחמת ששת הימים, וכמעט כל תושביה עזבו. במפקד שנערך ברמת הגולן ב-11 באוגוסט 1967 נמצאו בעיר 300 תושבים, מתוך כ-20,000 תושבים שגרו בעיר לפני המלחמה.[6] באפריל 1968 דווח שבית הספר היחיד בקונייטרה נסגר בגלל מיעוט תלמידים שכן בכל העיר יש רק כ-50 נפשות.[7] שבועות אחדים לאחר תום הקרבות התיישב במבני העיר הנטושים גרעין שהקים במקום את קיבוץ גולן, ששמו שונה אחר כך למרום גולן. ב-1972 עבר הגרעין למיקומו הנוכחי ממערב לעיר.
במלחמת יום כיפור קוניטרה נכבשה שוב לתקופה קצרה על ידי כוחות סורים. פלוגה של סיירת אגוז ששהתה בקוניטרה בפעילות של מארבי לילה עם קומנדקרים ונשק קל לא פונתה למרות הידיעות המוקדמות על פרוץ המלחמה. ההפגזה הפתאומית גרמה להימלטות הפלוגה לבונקר סמוך ולכן, עם כיבוש קוניטרה על ידי הסורים, הייתה הפלוגה לכודה בבונקר. החיילים שקלו מעשה התאבדות אם הסורים שהיו מסביב יחדרו לבונקר. הם הצליחו להימלט ביום שני בבוקר והותירו מאחור שני הרוגים – מתי (מתתיהו) בן זכריה ואופיר פלנטר.
לאחר מכן קוניטרה שבה ונכבשה על ידי צה"ל. במהלך הקרבות הוחרבו חלקים מהעיר, לטענת הסורים וועדה מיוחדת של האומות המאוחדות, בכוונת זדון,[8] בעוד שלטענת מקורות ישראלים, הדבר נעשה עקב צרכים צבאיים.[9]
המסירה לסורים
במסגרת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה הועברה קוניטרה לסוריה כשטח מפורז סורי בפיקוח האו"ם. במטרה למנוע את מסירת העיר לסורים התמקם ב־27 באפריל 1974 גרעין של קשת בקוניטרה, אולם לאחר כ-40 יום במהלכם שהו בבונקר בעיר, עזב הגרעין את העיר וב־31 במאי 1974 הועברה קוניטרה לסורים.
בהסכם התחייבו הסורים ליישב את העיר, אולם העיר לא שוקמה והיא עדיין הרוסה ונטושה ברובה הגדול. הסורים הקימו ישוב חדש בשם "קוניטרה החדשה" קילומטרים אחדים מצפון מזרח לעיר. כיום מופעל בסמוך לעיר מעבר קוניטרה בין ישראל לסוריה, המשמש בעיקר לצורכי האו"ם ולצורכי האוכלוסייה הדרוזית ברמת הגולן ובסוריה.
אתר האינטרנט הרשמי של קוניטרה
קוניטרה (סוריה), דף שער בספרייה הלאומית
על הלכודים בקוניטרה
- יוסף עוזר, שמחת חג, באתר ynet, 25 באוגוסט 2013
- יוסף עוזר, באתר סיירת אגוז
- הדר גיל-עד, לכודים בבונקר: "ישבנו שפופים בתוך שלוליות דם", באתר ynet, 18 באפריל 2018
- לכודים בבונקר בשלוליות דם, באתר סיירת אגוז
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
