Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחוז קונסטנצה (ברומנית: Județul Constanța) הוא מחוז של רומניה בחבל דוברוג'ה בקצה הדרום-מזרחי של מדינה זו, על חוף הים השחור. המחוז נקרא לפי שם עיר הנמל קונסטנצה שהיא בירת המחוז. המחוז קונסטנצה הוא המחוז עם האחוז הגדול ביותר של תושבים עירוניים ברומניה (69.76%). מתוך אוכלוסייה של 769,666 תושבים, 536,910 חיים בערים (1.7.2015).[1]המחוז קונסטנצה עומד במקום החמישי בין מחוזות רומניה לפי תרומתו ל-תמ"ג, דהיינו 21,73 מיליארדים ליי. שטחו הוא 7,071 קמ"ר, מה שמהווה 2.97% משטח רומניה. הוא במקום השמיני בין המחוזות לפי השטח, ובמקום החמישי לפי מספר תושביו.
סמל קונסטנצה | |
מדינה | רומניה |
---|---|
רשות מחוקקת | Constanța County Council |
בירת המחוז | קונסטנצה |
שטח | 7,071 קמ"ר |
אוכלוסייה | |
‑ במחוז | 655,997 (1 בדצמבר 2021) |
קואורדינטות | 44°16′N 28°19′E |
אזור זמן | UTC+2 |
http://www.cjc.ro | |
בצפון גובל מחוז קונסטנצה במחוז טולצ'ה. הוא נפרד ממנו בקו קונבנציונלי העובר מהדנובה עד לים השחור, תוך חציית רמת קסימצ'ה וקומפלקס האגמים ראזים, זמייקה וסינואה. בדרום המחוז גובל במדינה השכנה, בולגריה עם שני מחוזות - דובריץ' וסיליסטרה. הגבול הרומני-בולגרי חוצה את רמת דוברוג'ה הדרומית בין היישובים אוסטרוב (במערב) וואמה וקה (במזרח) ממערב הדנובה מפרידה בין מחוז קונסטנצה למחוזות קלראש, יאלומיצה ובראילה כאשר היא זורמת לאורך הגדה הגבוהה של דוברוג'ה. במזרח - בין גורה פורטיצה בצפון לוואמה וקה בדרום, מסתימת רמת דוברוג'ה בחוף הים השחור. בתוך מי הים, לפי החוזים הבינלאומיים, המיים הטריטוריאליים של רומניה מגיעים עד ל-22 ק"מ מהחוף.
שם המחוז בא מן העיר הנמל קונסטנצה, בירת המחוז. העיר נקראה בזמנו "טומיס קונסטנטיאנה" ככל הנראה לכבוד אחות למחצה של הקיסר קונסטנטינוס הגדול. בהמשך בלטינית נקרא Constantia קונסטנטיה (בהיגוי מאוחר קונסטנציה), המתועד משנת 950, ובימי השלטון העות'מאני - קסטנג'ה Köstence. הרומנים קוראים לו קונסטנצה.
ההיסטוריה של המחוז חופפת בחלקה עם תולדות חבל דוברוג'ה. המתיישבים הראשונים באזור - בתקופת הברזל היו התראקים, הענף הדאקי או ה"גטי" שלהם. החל מהמאה השביעית לפני הספירה הגיעו לכאן מתיישבים יוונים שהביאו איתם מבנה חברתי, אדריכלות והישגים טכניים מהמתקדמים באותה תקופה. הם הקימו ערי-מדינה כמו היסטריה (Histria) (איסטריה של ימינו), קאלאטיס (כיום מנגליה) וטומיס, כיום קונסטנצה.
אחרי שהקיסר טראיאנוס כבש את דאקיה בשתי מלחמות (102-101 ו-105–106) במאות הראשונה-השנייה לספירה סופח דרומה של דוברוג'ה לאימפריה הרומית. השטח נכלל בפרובינקיה מזיה התחתונה ובתוכה, במחוז שנקרא "סקיתיה הקטנה" - Scythia Minor. הרומאים היו אחראים לתנופה הכלכלית והחברתית של האזור. עם הערים שהקימו נמנה טרופאום טראיאני (Tropaeum Traiani) כיום היישוב אדמקליסי. החל מהמאה הרביעית הפך האזור לחלק מהאימפריה הביזנטית עם הפסקה קצרה של שליטה בולגרית. במאות השנים הבאות בימי נדידת העמים חצו את המקומות האלה עמים נודדים רבים:האווארים, הגותים, הסלאבים והבולגרים. במאה ה-13 סבלו התושבים מפלישת הטטרו-מונגולים. במאה ה-14 - ה-15 סופח האזור לאימפריה העות'מאנית. במאה ה-14 לתקופה קצרה השתייך האזור לדספוטות של דוברוטיץ' או דוברוטיצה ולנסיכות ולאכיה. במאות ה-18 ה-19 נמצא האזור פעמים חוזרות תחת שליטה צבאית רוסית, זאת תוך כדי המלחמות בין רוסיה לאימפריה העות'מאנית.
בעקבות מלחמת העצמאות של רומניה שהייתה חלק מהמלחמה הרוסית עות'מאנית (1877–1878) בשנים 1877–1878 הסתפחה דוברוג'ה לרומניה. בימי מלחמת העולם הראשונה התנהלו כאן קרבות בין הרומנים לגרמנים- בייחוד בקרב טופראיסאר. בשנים 1917–1918 נמצא המחוז בשליטה צבאית של גרמניה. אחרי השחרור בשנת 1918 התחזקו בו שליטת רומניה והמרכיב הדמוגרפי הרומני.
בעקבות הרפורמה המנהלית בשנת 1926 גבולות המחוז ההיסטוריה היו זהים לאלו של המחוז בימינו, כשהיוצא מן הכלל היו הכפרים אוסטרוב וליפניצה, שהשתייכו אז למחוז דורוסטור, בכפר באיה, טולצ'ה, המשתייך בימינו למחוז טולצ'ה, והכפרים טרסקונדו (סוורניאק), פראול קאפריי (פורוצ'יק קורג'בו), פונדן (רוסיצה, דובריץ'), פדורן (לוזנציה, דובריץ'), סאלדו אלדה (רוסן, דובריץ') ואניג'ה-חיידאר (קראישטה, דובריץ') השייכים כיום לבולגריה.
גבולות המחוז הישן היו:הים השחור ממזרח, המחוזות טולצ'ה ובראילה מצפון, המחוז יאלומיצה ממערב, המחוז דורוסטור בדרום-מערב, והמחוז קליאקרה מדרום.
המחוז כלל ארבע נפות (plasa = פלאסה, ברבים: plăși):
[2] מאוחר יותר חולק המחוז לשבע נפות (פלאסה):
בשטח המחוז קונסטנצה היו שבע יישובים עירוניים: העיר קונסטנצה והעיירות (קומונות עירוניות) כרמן סילבה (כיום אפוריה סודאו אפוריה דרום), טקירגיול, מנגאליה, מדג'ידיה, צ'רנבודה וחרשובה.
ברפורמה המנהלית והחוקתית בימי הדיקטטורה המלכותית של קרול השני בשנת 1938, התאחד המחוז קונסטנצה עם המחוזות יאלומיצה, דורוסטור וקליאקרה כדי ליצור את "חבל הים" (Tinutul Mării). המחוז הוקם מחדש אחרי הדחת המלך ב-1940. בימי המשטר הקומוניסטי בשנת 1950 שוב בוטל המחוז קונסטנצה ואוחד עם המחוז טולצ'ה כדי ליצור את "אזור דוברוג'ה". ב-1968 בימי שלטונו של ניקולאה צ'אושסקו הוקם המחוז מחדש.
במחוז קונסטנצה תבליט הנוף השולט הוא הרמה - רמת דוברוג'ה - בעלת גובה נמוך - מתחת ל-200 מ'. רק בצפון המחוז הגובה עולה לעיתים ל-250 מ'. רמת דוברוג'ה היא שארית מההרים העתיקים ביותר שהיו קיימים באזור. בצפון המחוז משתרעת רמת קסימצ'ה, ובדרום רמת דרום דוברוג'ה, הדומה יותר למישור מוגבה והמראה שלה כורכרי. חוף הים השחור מורכב בחלק הצפוני מרצועות חול המפרידות בין הים לאגמים, ובדרום בולט מצוק תלול מכורכר ולס, עם גבהים בין 15–30 מ'.
מסביב לחוף הרומני העומק הוא קטן יותר. מידת המלחיות היא 20%–22% בשטח המים ומגיעה ל-28% בקרקעית. בגלל האספקה במיים מתוקים המליחות יורדת עם הקרבה לחוף.
למים באגמים סינואה וטאשאול טעם תפל, באגמים כמו טקירגיול, סיוטגיול או מנגליה - הטעם הוא מלוח.[3]
האקלים האופייני של המחוז קונסטנצה הוא ממוזג-יבשתי עם השפעה ימית בחוף הים. הגוון הימי ("אקלים פונטי") בא לידי ביטוי כשחום הקיץ מוקל על ידי הבריזה הנושבת מכיוון הים, והחורף יותר מתון ומתאפיין ברוחות עזות ולחות מכיוון הים. הטמפרטורה הממוצעת השנתית עולה על C° 11 והפערים בין קיץ לחורף יכולים לעלות על C° 25.[3] כמות המשקעים השנתית היא בין 400–500 ליטר/מ"ר כשאזור החוף הוא הכי דל במשקעים - מתחת ל-400 ליטר/מ"ר.
במחוז קונסטנצה התפתחו מיני צמחים שהסתגלו לתנאי האקלים שהוא בעל לחות נמוכה, האופייניים לצומח של הערבות - פרחים מזרח-אירופיים וים תיכוניים ובלקניים ודגנים - וכן צמחיית חולות ברצועה צרה לאורך חוף הים השחור. בדרום-מערב יש חורשות של עצי אלון.
באזור החוף חיים מינים רבים של זוחלים ושל שחפים. במחוז ניתן לפגוש ארנבים, בואשים, זאבים, שועלים וכו'.
בשנת 1992 התגלתה מערת מוביל ובה צורות חיים אנדמיים רבים.
בשנת 2011 מנתה אוכלוסיית המחוז 684,082 וצפיפות האוכלוסין הייתה 96/קמ"ר. מידת העיור גבוהה בהרבה (כ-75%) מהממוצע הרומני. בסוף שנת 2014, 291,600 (37.89%) בני אדם עבדו. בשנת 2015 המחוז מנה 769,666 תושבים וצפיפות האוכלוסין הייתה 108.8/קמ"ר. האוכלוסייה העירונית הגיעה לאחוזים גבוהים (כ-69.76%), מעל הממוצע הארצי ברומניה. מתוך כלל התושבים 385,511 היו ממין נקבה (51.39%) ו-374,155 ממין זכר (30.24%). מגמת האוכלוסייה בשנים האחרונות:
שנה | אוכלוסיית המחוז |
---|---|
1948 | 311,062 |
1956 | 369,940 |
1966 | 465,752 |
1977 | 608,817 |
1992 | 748,044 |
2002 | 715,151 |
2011 | 684,082 |
נתונים דמוגרפיים ב-1 ביולי 2017:
לפי מפקד האוכלוסין משנת 1930 חיו במחוז קונטנצה של אז 253,093 תושבים, ומתוכם - 66.2% היו רומנים, 8.9% בולגרים, 6.8% טורקים, 6% טטרים, 3.8% גרמנים, 1.8% יוונים, 1.5% רוסים ו-1.3% ארמנים. במחוז חיו גם מיעוטים אתניים יותר קטנים. מבחינת החלוקה לפי דתות צוינו: נוצרים אורתודוקסים - 78.9% (כללו רומנים, בולגרים, רוסים ).מוסלמים - 13.1% (כללו טורקים וטטרים), נוצרים לותרנים - 2.5%, רומים קתולים - 1.8% וכו'. האוכלוסייה בערים בשנת 1930 הסתכמה ב-81,631 תושבים: רומנים (68.7%), טורקים (7.3%), יוונים (5.2%), ארמנים (3.9%), גרמנים (2.5%), יהודים (2.2%), טטרים (2%), בולגרים (2%), רוסים (1.7%), הונגרים (1.7%) ואחרים. שפות האם הנפוצות ביותר בערים היו רומנית (72%), טורקית[4]) (.9.7%), יוונית (4.5%), ארמנית (3.6%), גרמנית (2.4%) ואחרות. מבחינת השייכות הדתית תושבי הערים התחלקו ל: נוצרים אורתודוקסים (78.4%), מוסלמים (9.6%), ארמנים אפוסטולים, (3.3%), רומים-קתולים (2.7%), יהודים (2.3%), נוצרים לותרנים (1.6%) וכו'.
בימינו רוב התושבים הם רומנים. במאה השנים האחרונות היגרו לכאן הרבה ארומנים בעיקר מיוון, אלבניה ומקדוניה הצפונית. הם מחשיבים את עצמם כחלק מהעם הרומני, יותר כמיעוט תרבותי מאשר לאומי. קיימות עדיין קהילות חשובות של טורקים וטטרים, שרידי תקופת האימפריה העות'מאנית. במאה ה-19–20 רוב האוכלוסייה הזאת היגרה לטורקיה. האזור נשאר המרכז של דת האסלאם ברומניה. גם האוכלוסייה הבולגרית והיוונית פחתה על ידי הגירה החל מהמאה ה-19. עד לשנות המשטר הקומוניסטי חיו במחוז גם יהודים, שרובם עלו לישראל. קיימות גם קהילות של צוענים וליפובנים.
נתונים סטטיסטיים לגבי כל חבל דוברוג'ה - בלי הקדרילטר - מצביעים על המגמות הדמוגרפיות מבחינה אתנית גם במחוז קונסטנצה שהוא המחצית הדרומית של דוברוג'ה הרומנית:
קבוצה אתנית | 1880[5] | 2002[6] | 2011 |
---|---|---|---|
סך הכל בדוברוג'ה | 64,902 | 715,151 | 630,679 |
רומנים | 14,884 (23%) | 652,777 (91%) | 567,779 (90%) |
טורקים | 14,947 (23%) | 24,246 (3.4%) | 21,014 (3.3%) |
טטרים של קרים | 22,854 (35%) | 23,230 (3.2%) | 19,720 (3.1%) |
בולגרים | 7,919 (12%) | 74 (0.01%) | — |
יוונים | 2,607 (4%) | 590 (0.08%) | — |
צוענים | <100 (<0.1%) | 6,023 (0.84%) | 8,401 (1.33%) |
חלוקה לפי דתות (2002) | |||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
סך הכל | נצרות אורתודוקסית | מוסלמים | נצרות רומית-קתולית | נוצרים לפי הפולחן הישן | פנטקוסטלים | אדוונטיסטים | דתות אחרות | ||||||||
684,082 | 685,741 | 51,412 | 6,048 | 3,780 | 3,024 | 2,268 | 3,780 | ||||||||
100% | 90.7% | 6.8% | 0.8% | 0.5% | 0.4% | 0.3% | 0.5% |
מועצת מחוז קונסטנצה, שחודשה בבחירות המקומיות ב-2020, מורכבת מ-36 יועצים. ההרכב הפוליטי של מועצת המחוז הוא כלהלן:
מפלגה | חברים | הרכב המועצה | |||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) | 15 | ||||||||||||||||
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (PSD) | 10 | ||||||||||||||||
האיחוד "הצילו את רומניה" (USR) | 5 | ||||||||||||||||
PRO רומניה (PRO) | 3 | ||||||||||||||||
מפלגת תנועת העם (PMP) | 3 |
המחוז מחולק ל-3 רשויות עירוניות - מוני'ציפיו, 9 ערים ו-58 כפרים גדולים (קומונות) ו-189 כפרים[7] ראו גם האזור המטרופוליטני קונסטנצה
(לפי מפקד האוכלוסין מ-18 במרץ 2002)
|
|
|
|
|
הענפים הכלכליים העיקריים של המחוז הם:
המחוז קונסטנצה הוא המחוז עם מערך ההשקיה הגדול ביותר ברומניה. המחוז תרם 5.3% מהתפוקה החקלאית הגולמית של רומניה. לפני שנת 1989 הוא תפס מעל 4,300 קמ"ר. מאז הוא פחת. המחוז מייצר בעיקר דגנים - חיטה, תירס, - ויינות ידועים - כמו אלו מאזור מורפטלר. כמו כן מגדלים חמניות, פשתן, כמו כן ירקוץ. חשוב הוא גם ענף הדיג הימי. בשנת 1971 גידלו במחוז 131,000 ראשי בקר, 216,000 חזירים, 913,000 כבשים.
נמל קונסטנצה הוא הנמל הגדול של רומניה, והכי חשוב בים השחור ודורג כרביעי באירופה. הוא מחובר לנהר הדנובה באמצעות תעלת דנובה-הים השחור - התעלה העבירה ברחבה והעמוקה באירופה, אם כי אינה משומשת במלוא הפוטנציאל שלה.
אתרי הנופש שעל חוף הים השחור מרכיבים את ה"ריביירה הרומנית" והיא היעד המועדף על הנופשים הרומנים בימי הקיץ. מצפון לדרום:
נכבשה על ידי הרומאים יחד עם כל האזור, ונהרסה על ידי הגותים במאה השלישית ונבנתה מחדש על ידי הרומאים. ככל הנראה חומותיה הנוכחיות הן משלהי המאה הרביעית. ב-1914 חפר כאן הארכאולוג הרומני וסילה פרוואן וגילה חלק גדול מהמתחם עם חומות, לפעמים עד גובה של שבעה מטר, עם מגדלי שמירה. בפנים נחשפו בנייני ציבור כמו מרחצאות, בזיליקות.
התבליטים שבו הועברו בזמנו לפארק קרול בבוקרשט.
הוקמה בשנת 1932, נמצאת במרחק קילומטר מהיקב מורפטלר, בצד השמאלי של הכביש קונסטנצה-אוסטרוב. שטחה - 1,970 דונם והיא כלולה ביער מורפטלר ששטחו הוא 6,410 דונם. החל משנת 1962 השמורה מוגנת בחוק. יש בתחומה גידולי מיני צמחים נדירים, כולל שום, הפשתן הדוברוג'י, המלעניאל, היקינתון וצמחים שאינם גדלים באזורים אחרים של רומניה, כדוגמת הזעתר, שרך עצמים, שקדייה גמדה, אדמונית הערבה, הקיקיון וכו'. באזור זה, בכמה נקודות בלבד בערבת דוברוג'ה חי הצב הדוברוג'י.
שמורה בכפר אג'י'ה, במרחק 50 מ' מחוף הים השחור, שטחה - 250 דונם. בשמורה גדלים 120 מיני צמחים, ביניהם כרוב החוף, לענת החולות, סוף החולות, אלפלפה ומלפפון החול, כמו כן צמחים נדירים כמו החבלבל החול (Convolvulus), ציפורן החול וכו'.
ברמת דוברוג'ה הדרומית, לא רחוק מאגם מנגאליה, בין הכפרים חאג'יאן ואבלשט. שטחו - 5,840 דונם, בעוד שהשמורה עצמה תופסת 2,074 דונם.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.