קריית אונו
עיר בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קִרְיַת אוֹנוֹ היא עיר בבקעת אונו, מחוז תל אביב בישראל, הגובלת בגבעת שמואל מצפון, ברמת גן ממערב, סביון מדרום וממזרח, גני תקווה במזרח ובפתח תקווה מצפון מזרח. המועצה המקומית הוכרזה כעיר בשנת 1992.
 | |||||||||||||||||||||||||
 | |||||||||||||||||||||||||
 | |||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל | ||||||||||||||||||||||||
| מחוז | תל אביב | ||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | עירייה | ||||||||||||||||||||||||
| ראש העירייה | מיכל רוזנשיין | ||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 61 מטר | ||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1939 | ||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יולי 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 45,044 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 52 | ||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.3% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
| - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.06 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 9,792 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי[2] | 13 | ||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[4] | 4,600 דונם | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 200 | ||||||||||||||||||||||||
(למפת גוש דן רגילה)   קריית אונו  מצפון: __ גבעת שמואל, __ פתח תקווה ממזרח: __ גני תקווה, __ סביון, __ יהוד-מונוסון מדרום: __ אור יהודה ממערב: __ רמת גן | |||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
9 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 11 | ||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.4654 | ||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי[2] | 32 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל קריית אונו נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||
| https://www.kiryatono.muni.il/ | |||||||||||||||||||||||||
נוסדה בשנת 1939, וקרויה על שם אוֹנוֹ הקדומה, הנזכרת במקרא ובמקורות חז"ל, ואשר שכנה באזור בו הוקמה העיר המודרנית.
שמה של העיר לקוח משם היישוב מתקופת המקרא, בית שני, המשנה והתלמוד "אונו", ששמו השתמר לפי הסברה המקובלת ב"כפר עאנה" הסמוך מדרום[6].
לפי המתואר במקרא, אונו נבנתה על ידי שמד מצאצאי בנימין: ”וּבְנֵי אֶלְפַּעַל עֵבֶר וּמִשְׁעָם וָשָׁמֶד הוּא בָּנָה אֶת אוֹנוֹ וְאֶת לֹד וּבְנֹתֶיהָ”[7].
אונו נזכרת בימי שיבת ציון כאחד היישובים ביהודה בהם התיישבו שבי ציון, לצד לוד וחדיד: ”בְּנֵי לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה”[8], וכן: ”לֹד וְאוֹנוֹ גֵּי הַחֲרָשִׁים”[9]. כמו כן, נזכרת בתנ"ך בקעת אונו בה שכנה העיר: ”וַיִּשְׁלַח סַנְבַלַּט וְגֶשֶׁם אֵלַי לֵאמֹר לְכָה וְנִוָּעֲדָה יַחְדָּובַּכְּפִירִים בְּבִקְעַת אוֹנוֹ וְהֵמָּה חֹשְׁבִים לַעֲשׂוֹת לִי רָעָה”[10].
העיר נזכרת גם במקורות חז"ל, בין היתר כמקום מוצאם או מושבם של התנא רבי חנינא איש אונו ושל האמורא רבי יהושע אוניא, וכן היא נזכרת במקורות חז"ל השונים כאחת הערים המוקפות חומה מימי יהושע בן נון[11].
במדרש איכה רבה מובאת העיר כדוגמה לעיר יהודית מובהקת, לעומת לוד שכנתה, בה התגוררה גם אוכלוסייה נכרית: ”צִוָּה ה' ליעקב סביביו צריו - כגון חלמיש לנוה, סוסיתא לטבריה, קסטרא לחיפה, יריחו לנוערן, לוד לאונו”[12].
לפי התיאור שבמקורות חז"ל, מיקומה של אונו הקדומה היה דרומית לאתר של העיר המודרנית: ”מלוד לאונו שלשה מילין”[13]. קיימת עדות להמשך היישוב היהודי באונו עד התקופה הצלבנית, ובגניזה הקהירית נזכר קשר של יהודי מצרים עם קהילת "קריית אונו"[14].
היישוב הנוכחי הוקם בשנת 1939. ביוזמת המרכז החקלאי התארגנו 39 משפחות שביקשו להקים לעצמן שכונה חקלאית סמוך לכפר אז"ר. לשם כך, נרכשו אדמות מן הערבים שישבו בכפר עאנה ובאל-ח'ירייה. היישוב החדש נקרא כפר אונו[15]. בספטמבר 1951 נחנך בכפר בית הספר היסודי הראשון "ניר".
בדצמבר 1950, הוקמה מעברה גדולה שאוכלסה בעיקר בעולי עיראק, רומניה, תימן וצפון אפריקה. באותה שנה היישובים כפר אז"ר והקיבוץ העירוני רמת אפעל הצטרפו לכפר אונו במסגרת מועצה אזורית אונו. 4 שנים לאחר מכן, ב-1954 הכפר פרש מן המועצה האזורית, בשל מחלוקת בשאלה אם להפוך את האזור לעירוני או להותירו חקלאי, ושמה של המועצה המקומית שונה לקריית אונו, שם שנשמר עד היום.
בין השנים 1962 ל-1967 הוקמה שכונת קיראון, שכונה מודרנית, עם בנייה לגובה ושטחים ירוקים רבים. השכונה תוכננה על ידי האדריכל ישראל לוטן. שכונות נוספות שהוקמו באותה תקופה הן שכונת רימון ושכונת ירון[16]. בתחילת שנו ה-60 אף פונתה שכונת ברכה ונבנו בתים חדשים, יש הרואים זאת כפרויקט הפינוי בינוי הראשון בישראל.
בשנת 1992 הוכרז היישוב כעיר.
בשנת 2001 נפתח הקניון הראשון בעיר, והחל אכלוס שכונת רייספלד, שנבנתה במקום בו היה פרדס רייספלד. השכונה בנויה מסביב לפארק אותו מקיפים שמונה בניינים. פארק רייספלד, הוא הפארק הגדול בעיר. בפארק זה נערכות מדי שנה חגיגות יום העצמאות.
שכונות נוספות התחילו להבנות בעיר בתקופה זאת. שכונת פסגת אונו בצפון העיר, בעלת מגדלים בני 20 קומות ועוד מגדלים נמוכים יותר, ושכונת עבר הירדן בדרום העיר.
בשנת 2008 בעקבות פירוק מועצה אזורית אפעל סופח לקריית אונו השטח שבין אוניברסיטת בר-אילן לכפר אז"ר.
בשנת 2009 נפתח בעיר ספורטק, שמושך אליו הרבה אנשים מקריית אונו ומאזור בקעת אונו כולו, בשנת 2015 נפתח קאנטרי קלאב בעיר ליד הספורטק.
בינואר 2020 אושרה תוכנית מתאר לעיר, במסגרתה העיר תוכננה להגיע לכ-80 אלף תושבים עד שנת 2040, שטח העיר יורחב מכ-4,540 דונם לכ-5,340 דונם עם פינוי מחנה דורי והקמת שכונת נאות אריאל שרון במערב העיר. כמו כן צפויה הרחבתם של צירים מסחריים בעיר בהם רחוב שלמה המלך הנמצא במרכז העיר ושימור השכונות הוותיקות הנמצאות בעיר[17].
נכון למאי 2020 בעיר קיימים כ-14 מתחמי פינוי בינוי מאושרים בהם מתוכננות כ-5,204 יחידות דיור[18][19].
ב-25 ביולי 2022 חתמה שרת הפנים על שינויי שטח השיפוט ובכך 833 דונם יתווספו לקריית אונו[20].
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2023, האוכלוסייה בקרית אונו מונה 44,243[21] תושבים. העיר מדורגת 9 מתוך 10 בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת (2010/2011) היה 82.5%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2010 היה 11,500 ש"ח (כשהממוצע הארצי הוא 9,745 ש"ח).
להלן גרף המציג את התפתחות האוכלוסייה בעיר
בקרית אונו פועלים מוסדות חינוך רבים בהם תשעה בתי ספר יסודיים:
- בית הספר ניר: הוותיק בבתי הספר בקריה. משרת את תלמידי השכונות הצפוניות בעיר.
- בית הספר עלומים: משרת את תושבי שכונת רייספלד. בעבר שכן בית הספר ברחוב בר יהודה במזרח העיר, צמוד לבית הספר רימונים. בשנת 2011 עבר בית הספר למיקומו החדש.
- בית הספר רימונים: בית ספר בדרום מזרח העיר, משרת את תושבי דרום קריית אונו.
- בית הספר ע"ש שרת: בית ספר בשכונת קיראון. משרת את תושבי שכונת קיראון וסביבתה.
- בית הספר הירדן ע"ש אביגדור ורשה: בית ספר בשכונות עבר הירדן - שער הקריה. נקרא על שם ראש המועצה לשעבר אביגדור ורשה. משרת את שכונות עבר הירדן ושער הקריה, וחלק מילדי שכונת רייספלד.
- בית הספר ע"ש יעקב כהן: בית ספר בשכונת פסגת אונו. נקרא על שם יעקב כהן, ראש המועצה הראשון של קריית אונו.
- בית הספר שילה: בית ספר מהזרם הממלכתי דתי בעיר. ממוקם בצמוד לבריכת השחיה העירונית. מבנה בית הספר שימש בעבר את התיכון העירוני ע"ש בן צבי, שהעתיק את מקומו למרכז העיר בשנות ה-80.
- בית הספר הדמוקרטי: פועל על פי עקרונות החינוך הדמוקרטי, מגיל טרום חובה ועד כיתה י"ב. התלמידים מחולקים לבתים, ובכל בית שתיים או שלוש שכבות גיל. בתחילת כל שנה בוחרים התלמידים מערכת שעות אישית ומתחייבים לה.
- בית הספר האנתרופוסופי בראשית: פועל על פי עקרונות החינוך האנתרופוסופי. בחינוך זה מושם דגש על פיתוח הדמיון, היצירתיות, הנטיות האמנותיות ובדגש על סריגה תפירה ועבודה בעץ והמיומנויות החברתיות של הילד. לתלמידי כיתה א' עד ח',
בעיר מצויות שלוש חטיבות ביניים: חטיבת הביניים על שם יצחק בן-צבי, חטיבת הביינים שז"ר, וחטיבת הביינים פרס.
- בית הספר יהל"ם: בית ספר למצטיינים ומחוננים . התלמידים מאותרים על ידי מבחנים הנערכים על ידי מכון הנרייטה סאלד . בית הספר מיועד לא רק לתושבי קריית אונו, אלא גם לערים הקרובות.
בעיר קיים בית ספר תיכון אחד, בשם תיכון בן צבי המרכז אליו תלמידים מהעיר כולה וכן קולט תלמידי חוץ מרשויות סמוכות.
בנוסף לתיכון בן צבי, מתוכנן להיפתח תיכון נוסף אשר נמצא בתהליכי בנייה וצפוי לפתוח שעריו לקראת שנת הלימודים התשפ"ה[22].
כמו כן קיימים בעיר מוסדות חינוך נוספים כמו הקריה האקדמית אונו וקונסרבטוריון קריית אונו.
בקרית-אונו פועלים שלושה שבטים של תנועת הצופים – שבט "און", שבט "גילעד" ושבט ״מרום״, עם למעלה מ-4,000 חניכים בשלושת השבטים יחד מכיתה ד' ועד י"ב. בנוסף, פועלות בעיר תנועות הנוער "הנוער העובד והלומד", "בני עקיבא" ו"כנפיים של קרמבו" וכן, "צב"ר" - תנועת המד"צים העירונית, האחראית לפעילות ללמעלה מ-300 חניכים בכיתות ב'-ג'[23].
בנוסף פועלת בעיר ישיבת ההסדר "שסדר-אונו" אשר נוסדה בשנת התש"ע על ידי הרב אוריאל סעייד. הישיבה שייכת לגרעין התורני בעיר "מעיינות". הישיבה מיועדת לבוגרי תיכונים דתיים. הישיבה היא שלוחה של ישיבת "מאיר-הראל". בישיבה לומדים כ-50 תלמידים.
מועצת הנוער העירונית
בעיר פועלת מועצת נוער שתפקידה לייצג ולהשמיע את קולם של בני הנוער המתגוררים או לומדים בעיר, אל מול מקבלי ההחלטות בעירייה, במשרד החינוך, ובמועצת התלמידים והנוער של מחוז תל אביב.
מועצת הנוער העירונית כוללת ועדות בהן מתקבלות הצעות להחלטות המובאות לשולחן ההצבעות במליאת המועצה. המליאה מורכבת מנציגים ופעילים מהחינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי בעיר, שנבחרים מדי שנה בבחירות דמוקרטיות.
יו"ר מועצת הנוער העירונית המכהן לשנת תשפ"ד הוא איתן קוט, תלמיד כיתה י"ב מתיכון בן צבי בעיר.
- בית המשוררת יונה וולך: בית מספר 24 ברחוב שנקרא על שם אביה מיכאל וולך ממייסדי כפר אונו, שנהרג בקרבות מלחמת העצמאות. בשנות האלפיים, ניצב בית חדש במקומו של הבית המקורי, אך החצר הרחבה נותרה על מקומה.
- ב-2012 נחנך ברחוב לוי אשכול, גן פסלים על שם יונה וולך. בגן - פסלים של אמנים תושבי קריית אונו וציטוטים משירים של יונה וולך.
- מגדל המים הישן של כפר אונו, ששימש גם כעמדת ביטחון ליישוב בתקופת מלחמת העצמאות (רחוב זיידמן 7).
- מגדל המים בתכנון האדריכל משה קופמן משנת 1963 (בצפון היישוב סמוך לתחנת הדלק "פז"). זהו מבנה ייחודי בעל 16 צלעות והוא נבנה בהתאם לתוכנית שזכתה בתחרות במקום הראשון.
- שכונת קיראון ושכונת רימון: זוג שכונות בתכנון האדריכל ישראל לוטן, המתאפיינות (בעיקר קיראון) בסגנון הברוטליסטי שזכה להשראה בארץ באותה התקופה בין השאר מעבודותיהם של האדריכלים לה קורבוזיה ואוסקר נימאייר.
- לקריית אונו עיר תאומה בהולנד בשם דראכטן. על שמה קרויה כיכר דראכטן במרכז קריית אונו . גם בדראכטן, קרוב לתיאטרון העירוני יש כיכר שנקראת 'כיכר קריית אונו'. יחסיה של קריית אונו עם דראכטן הנמשכים מזה עשרות שנים, התאפיינו בקרבה מיוחדת. כך, בתקופת ההמתנה הציעה דראכטן לארח את כל ילדי קריית אונו, הצעה שנדחתה באדיבות על ידי היישוב. בשנת 2009 נקלעו היחסים בין הערים למשבר. התוכנית פק"לילה בגלי צה"ל הובילה קמפיין לשימור ברית הידידות[24]. לבסוף המשבר נפתר.
- "העץ הבודד", היה עץ שקמה עתיק, שנבחר וטופח על ידי החקלאי אריה קוניקוב, שעבד בפרדס רייספלד. העץ היה בעבר חלק מ"פרדס רייספלד" אך הוא נפגע בשעה שצעירים הבעירו מתחתיו מדורת ל"ג בעומר, ואחד מהענפים נשבר. בליל ה-20 בדצמבר 2002 העץ קרס בשל סערה שהתחוללה באזור. את העץ עקרו ממקומו וכעבור לילה נשתל עץ שקמה אחר. כיום, הפרדס נעקר ובמקומו הוקם פארק, הקרוי "פארק רייספלד", ובפסגתו ניצב עץ השקמה, ליד גן פסלים.
- אבן הזיכרון לחייל האוסטרלי, (רח' רבין פינת לוי אשכול).
- רחבת המייסדים ברחוב המייסדים בעיר (בשכונת רייספלד). במרכז הרחבה גינה קטנה ולוח המנציח את שמות מייסדי העיר. הכיכר הוקמה ב-2010 לציון 70 שנה ליסוד המקום.
- החורשה הלימודית - בסמוך לשכונת רימון ובה עצים מיוחדים מסוגים שונים עם שלטי הסבר צמודים אליהם[25] (רחוב המעגל).
אתרי הנצחה לנופלים במערכות ישראל
.JPG)
- גן הגיבורים - ברחוב הנשיא במרכז קריית אונו. על הקיר המזרחי של הגן היו חקוקים שמות בני קריית אונו שנפלו במערכות ישראל, בשנת 2022 עבר הגן שיפוץ מקיף שבמסגרתו הבמה והאנדרטה הוזזו לפאה הצפונית ובכך מתאפשר השתתפות של יותר אנשים בקהל.
- אנדרטת מירון אלתגר - בחורשת הבנים בשטח קמפוס הקריה האקדמית אונו. סרן מירון אלתגר היה מפקד טנק פטון בחזית המצרית. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים ב-6 באוקטובר 1973, נע עם הטנק שלו לעבר תעלת סואץ כדי לסייע למעוזים המותקפים. כעבור שעות ספורות נותק הקשר עם הטנק. לאחר המלחמה נמצא הטנק לא פגוע אך ארבעת אנשי הצוות לא נמצאו עד היום ולא ידוע מה עלה בגורלם. האנדרטה למירון בנויה מצריח של טנק וגלעד אבנים בצורת טנק. היא הייתה עשרות שנים בחצר משפחת אלתגר בקריית אונו וב-2008 הועברה למקומה הנוכחי.
- אנדרטת אברהם בן-נון - לזכר רב-סמל אברהם בן נון מחיל התותחנים שנהרג מהפגזה ירדנית ליד מחולה ב-29 במרץ 1968. האנדרטה הוקמה לראשונה ליד מחולה והועברה למקומה הנוכחי בקריית אונו ב-1994 (רחוב מיכאל וולך פינת לוי אשכול).
- גינת נתי - לזכר רב-סרן נתן (נתי) יהב שנהרג בכפר דבל במלחמת לבנון השנייה ביחד עם שמונה מחייליו[26] (רחוב הזמיר).
- גן כתי וגיורא - לזכר שני חברי ילדות: כתריאל טאו שנפל בקרב עם מחבלים בלבנון ב-1974 וגיורא חגאי שנפל בקרב החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים (רחוב צה"ל).
- ישעיהו זיידמן, ראש הוועד המקומי: 1940 – 1953
- יעקב כהן, ראש המועצה המקומית הראשון: 1953 – 1969
- אביגדור ורשה: 1969 – 1978
- אשר דר: 1978 – 1983
- אביגדור ורשה: 1983 – 1989
- דורון קרפ, ראש המועצה האחרון וראש העירייה הראשון: 1989 – 1993
- דרור בירנבאום: 1993 – 2003
- יוסי נשרי: 2003 – 2013
- ישראל גל: 2013 – 2024
- מיכל רוזנשיין: 2024 – מכהנת
כבישים
לעיר נגישות גבוהה לצירי תחבורה ראשיים. העיר מחוברת לכביש 471 בצפון, שמחבר בין כביש 4 לבין כביש 6. בנוסף, קריית אונו מחוברת לכביש הרוחב האזורי כביש 461 באמצעות כביש גישה וזו הכניסה העיקרית אליה מדרום.
התנועה מצפון לדרום בעיר מתבצעת בעיקר על גבי ציר "לוי אשכול' אשר מתפקד כחלק מכביש 4622, המתחיל במבואות הדרומיים של העיר בואך צומת סביון על כביש 461, חוצה את שכונות העיר המזרחיות ומסתיים במחלף אונו צפונית לעיר, על כביש 471. מיקומו של הציר ומרכזיותו במרחב הביאה למצב שתושבים רבים באזור ראו בו דרך חלופית לכבישי אורך אחרים באזור, ותנועה רבה המגיעה מחוץ לעיר חוצה את קריית אונו על גבי הציר.
כביש אורך נוסף בעיר הוא ציר יעקב דורי - בן-גוריון, העוקף את שכונות העיר ממערב וצמוד לרמת גן ולבסיס תל השומר. החל מאמצע 2019 מתבצעת הרחבה ושיפוץ של הכביש על מנת לקלוט תנועת כלי רכב המגיעים מחוץ לעיר[27][28].
כבישי רוחב חשובים בעיר כוללים את רחוב צה"ל בדרום העיר, רחוב שלמה המלך במרכז העיר, רחוב מיכאל וולך-הנשיא בצפון-מרכז העיר ורחוב הרצל בצפון העיר.
כביש אורך בהקמה הוא כביש מוטה גור שיחבר את כביש 461 ואזור צומת השומר לאזור הבקו"ם והקרייה האקדמית אונו[29]. קיימת תוכנית להקמת כביש שיחבר בין ציר יעקב דורי לכביש גהה ואזור מחלף אלוף שדה[30][31].
אוטובוסים
בעבר פעלה בקריית אונו חברת האוטובוסים "דן", אך החל משנת 2003 - חברת "קווים", "אלקטרה-אפיקים" ו"דן" מפעילה קווי אוטובוס בקרית אונו כחלק מאשכול בקעת אונו - פתח תקווה בו זכתה במכרז. בעבר פעל בדרום העיר, סמוך לשכונת רימון, "מסוף רימון", ממנו יצאו מספר קווים למיקומים שונים בתל אביב, דרך שכונות העיר. בשנת 2005 עבר המסוף למיקום חדש מול הבקו"ם וב־2014 עבר לצומת סביון סמוך לתחנת כיבוי האש.
במהלך שנת 2020 נפתח נתיב התחבורה הציבורית הראשון בעיר שכלל את שדרוג דרך דורי ודרך בן-גוריון כחלק מפרויקט מהיר לעיר. נת"צ זה בוטל עקב חוסר בהקצאת משאבים אשר הובטחו על מנת להגביר את כמות הקווים ותדירותם[32].
בדרך לוי אשכול הוקם נת"צ לכל אורכו מהצומת עם רחוב מבואות ועד דרך 471 וגם הוא חלק מפרויקט מהיר לעיר.
את העיר חוצים עוד מספר אוטובוסים נוספים המקשרים בינה לבין רשויות האזור כמו יהוד, אור יהודה, גני תקווה ופתח תקווה.
רכבת קלה
במסגרת תוכנית הרכבת הקלה של גוש דן, מתוכנן להגיע לפאתי קריית אונו הקו הסגול של הרכבת הקלה. הקו מתוכנן לעבור בצמוד לשכונות המערביות של העיר, ולנסוע לאורך ציר בן-גוריון במערב העיר. הקו צפוי להפתח בשנת 2026 לכל המוקדם. קו מטרו m3 מתוכנן לעבור בעיר בשתי תחנות: תחנה בשלמה המלך בין בן-גוריון לרחוב צה"ל ותחנה שנייה בלוי אשכול בין וולך לרחוב ירושלים. תחנה שלישית שגם יכולה לשרת את תושבי צפון מזרח העיר היא ברחוב העצמאות בפתח תקווה. המועד הכללי עליו מדובר הוא 2032.
בשנת 2003 נערכו בחירות מוקדמות לאחר שראש העיר היוצא, דרור בירנבאום, פרש במפתיע מתפקידו לאחר שקיבל מישרה ניהולית בכירה. בבחירות למועצה זו נבחרו הרשימות: תנועת התושבים 3 מנדטים - בראשותו של יוסי נשרי. קריית אונו ירוקה 3 מנדטים - בראשותו של ישראל גל. שינוי 3 מנדטים - בראשות איתי גרין. עתיד חדש 2 מנדטים - בראשות איציק ציזר. הליכוד - מנדט אחד. ש"ס - מנדט אחד. קריית אונו שלנו - מנדט אחד. מפד"ל - מנדט אחד. נאמני קריית אונו - מנדט אחד. מרצ - מנדט אחד.
בחירות 2008 התקיימו ב-11 בנובמבר 2008, אך אף מועמד לא השיג אחוזי תמיכה הגבוהים מ-40% מקולות הבוחרים. סיבוב שני נערך שבועיים לאחר מכן ב-25 בנובמבר 2008, בבחירות אלו התמודדו:
יוסי נשרי ניצח ברוב דחוק את ישראל גל.
בבחירות למועצה זו נבחרו הרשימות:
- תנועת התושבים בראשותו של יוסי נשרי - 3 מנדטים
- קריית אונו ירוקה בראשותו של ישראל גל - 3 מנדטים
- המקומיים והירוקים בראשות יעקב סבו - 2 מנדטים
- קדימה בראשות עמי כחלון - 2 מנדטים
- עתיד חדש בראשות איציק ציזר - 2 מנדטים
- צדק חברתי - מנדט אחד
- איחוד ש"ס והמפד"ל - מנדט אחד
- חזית דתית מאוחדת (האיחוד הלאומי) - מנדט אחד
המהפך: ב-22 באוקטובר 2013 נבחר ישראל גל לראשות העיר ברוב של 56%. הקואליציה שהקים ישראל גל כוללת את הרשימה המאוחדת בראשות ישראל גל (5 מנדטים), מרצ בראשות ירון יעקבי (מנדט אחד), יש עתיד (מנדט אחד) וחזית דתית מאוחדת בראשות נפתלי כהן (2 מנדטים), שנבחר לסגן ראש העירייה. את ספסלי האופוזיציה חובשים הרשימות: מפלגת לב (איחוד של תנועת התושבים ועתיד חדש), המקומיים ותקווה בראשות שי דבורה.
בנובנבמר 2018 נבחר ישראל גל בשנית לראשות העיר כאשר מפלגתו זכתה ב-5 מושבים. גיל מיכלס שהתמודד מולו בסיעה משותפת של לב ויש עתיד זכו ב-3 מנדטים. סיעות שס בראשות נפתלי כהן, מרצ בראשות ירון יעקבי והמקומיים בראשות ליאת ארבל זכו ב-2 מנדטים כל אחת, סיעת השכנים (סיעה של שכונת פסגת אונו) זכתה במושב אחד. סיעות הבית היהודי, הליכוד וסיעתו של שי דבורה לא עברו את אחוז החסימה.
כתוצאה ממדיניות העירייה לאורך השנים, וסוגיית הקרקעות בבעלות פרטית בעיר, קריית אונו מאופיינת בשטחים רבים למגורים ובמעט מאוד שטחי מסחר ותעסוקה. למעשה לא קיים בעיר אזור תעסוקה. המסחר בעיר מתרכז בעיקר באזור קניון קריית אונו, שבו מצויות חנויות רבות ומגדל משרדים בודד. שאר המסחר בעיר מרוכז במרכזים מסחריים שכונתיים.
מרכזי המסחר של העיר כוללים את:
- קניון קריית אונו - ממוקם במרכז העיר. נבנה על חורבות המרכז המסחרי של קיראון, שהיה עד סוף שנות ה-90 המרכז המסחרי הראשי בעיר. שטחי המסחר בקניון כוללים 24,000 מ"ר מסחריים, ועוד כ-11,000 מ"ר של משרדים. בקניון כ-125 חנויות מכל הסוגים, והוא כולל מוקדי פנאי כגון קולנוע רב חן, מתחם באולינג ומתחם קארטינג במפלס התחתון של החניון. במגדל המשרדים מצויות מרפאות וסניפים של קופות החולים הגדולות. חנויות נוספות נמצאות בסביבה הקרובה של הקניון.
- מרכז דרכטן - מרכז מסחרי הבנוי סביב כיכר שנקראת על שם העיר התאומה של קריית אונו, דראכטן. סמוך לגן הגיבורים בעיר. במרכז יש חנויות רבות, בנק, סניף דואר וגינת משחקים. בשנת 2013 התבצע שיפוץ מקיף במרכז, והוחלף הריצוף ומתקני הילדים. כמו כן שופצו חזיתות החנויות.
- מרכז רש"י - מרכז מסחרי קטן בלב שכונת מגדל המים. מאכלס מספר חנויות מתחום הביגוד והאופנה.
- מרכז מסחרי ברחוב הרצל.
- מרכז רימון - מרכז מסחרי שנבנה במרכז שכונת רימון, בשנות ה-70. במקור תוכנן כמרכז מסחרי עם שתי קומות שהיה אמור לכלול סניף בנק ובריכת שחייה. בפועל נבנה מרכז חד קומתי שעצים ניטעו במרכזו. המרכז מאכלס מספר עסקים.
- מרכז כיכר האחים גרין - מרכז קטן בלב השכונה הוותיקה.
- מרכז מסחרי ברחוב ההגנה.
- מרכז מסחרי קטן ברחוב פנקס.
- יובלים סנטר - מרכז מסחרי בשכונת רייספלד שכולל בין היתר המבורגריה, גלידריה ובית קפה.
- פסגת אונו - ברחוב רפאל איתן, משלב בתוכו את מרכז הספורט "גו אקטיב", שוק האוכל אונו מרקט, מסעדות, בתי קפה ומשרדי רופאים.
- בית הדובדבן – מתחם בילוי ברחוב הדובדבן, שנפתח ב-2023 ומשלב מסעדות וחנויות מזון. מעליו, בניני משרדים.
כחלק מתוכנית המתאר שמקודמת בעיר צפויים רחובות לוי אשכול ושלמה המלך לעבור להיות רחובות מסחריים עם חנויות לאורכם.
- קריית אונו הוותיקה - ממוקמת בצפון העיר, בין רחוב טרומפלדור מצפון ורחוב מיכאל וולך בדרום. מהווה את הלב ההיסטורי של קריית אונו. בשכונה הוקמו המבנים הראשונים של העיר, בתחילת שנות ה-40. בין המוסדות החשובים בשכונה: בית העירייה הישן, מגדל המים הישן של העיר וכן מגרש הכדורגל העירוני. בלב השכונה נמצא מרכז דראכטן, המשרת את תושבי השכונה, ולצדו בית הספר היסודי הראשון בעיר "ניר". כמו כן השכונה מאכלסת את הקונסרבטוריון העירוני. מצפון לשכונה ממוקם הפארק על שם אביבה ורשה ובריכת השחייה העירונית.
- גני אילן - ממוקמת בצפון מערב העיר, בין דרך בן-גוריון וקציר במערב וקרית אונו הוותיקה ממזרח. הוקמה בשלהי שנות ה-80 וה-90 ומאופיינת בעיקר בבתים צמודי קרקע ומעט בנייה רוויה. תושבי השכונה שייכים ברובם לשכבות הסוציו-אקונומיות הגבוהות. בשכונה בריכה עירונית, מגרש הכדורגל העירוני, מגרשי טניס, ומספר מרכזים מסחריים זעירים. בסמוך לשכונה נמצאת אוניברסיטת בר-אילן וגובלים בה שטחים פתוחים נרחבים.
- שכונת מגדל המים - ממוקמת בצפון מזרח העיר, בין היישוב גני תקווה במזרח ודרך לוי אשכול במערב. שמה ניתן לה עקב הימצאותו של מגדל המים המודרני של העיר. מאופיינת בעיקר בבנייה נמוכה. שבט הצופים העירוני נמצא בשכונה.
- פסגת אונו - הוקמה בשנות ה-2000 וממוקמת בצפון מזרח העיר. השכונה מאופיינת בבנייה רוויה ובבינוי צפוף, המקיף פארק עירוני. במקור תוכננה לשמש כמוקד למגורים, מסחר ותעסוקה במקביל, מבנה התעסוקה עתיד להתאכלס בסוף 2022 או בתחילת 2023. מוסדות חשובים בשכונה: בית העירייה, הספורטק העירוני, מבנה שבט און ומועדון הקאנטרי קלאב החדש של העיר
- רייספלד (קריית אונו החדשה) - הוקמה בסוף שנות ה-90, וממוקמת במרכז העיר, בין רחוב בין גוריון ממזרח לקיראון ממערב. השכונה קרובה לצירי תנועה ראשיים, מאופיינת בבנייה רוויה ובמעט צמודי קרקע, וכוללת בנייני מגורים בגובה 10–12 קומות[33]. במרכזה נמצא "פארק רייספלד", הפארק הגדול בעיר בשטח של 40 דונמים. בשכונה ממוקמת הספרייה העירונית ובית הספר היסודי עלומים החדש, והיא נמצאת במרחק הליכה מקניון קריית אונו. בעבר נרשמו מאבקים בין תומכי הקמת שטחי ציבור ומסחר במרכז השכונה, בסמוך לפארק, כולל היכל תרבות עירוני ומבני ציבור נוספים, לבין תושבי השכונה המתנגדים לבנייתם, בעקבות מאבקים אלו צומצם השטח המסחרי ל-1500 מ"ר ובוטלה הכוונה להקמת מרכז תרבות בשכונה.
- קיראון - אחת השכונות הוותיקות בעיר. תוכננה על ידי האדריכל ישראל לוטן ונבנתה במהלך שנות ה-60. הבנייה בשכונה מאופיינת בסגנון ברוטליסטי שהיה נפוץ בתקופה זו. הדבר מתבטא בחזיתות בטון חשופות ובקווים ישרים של בנייני השכונה. בשנים האחרונות חלק מבתי השכונה הועלו כמועמדים לשימור. במרכז השכונה נמצא פארק צה"ל הכולל שבילים רבים להולכי רגל ושטחים ירוקים רבים. גבולות השכונה אינם אחידים. יש הרואים גם בשכונות מצפון לרחוב שלמה המלך, בואכה קניון קריית אונו וצפונה ממנו, חלק מהשכונה.
- שער הקריה - שכונה חדשה בדרום מערב העיר, שהבנייה בה בעיצומה. השכונה מאופיינת בעיקר בבנייה רוויה, וצמודה למחנה הצבאי תל השומר ולמתקני הבקו"ם.
- עבר הירדן - שכונה חדשה בדרום מערב העיר. מאופיינת בבנייה צמודת קרקע ומעט בנייה רוויה. גובלת ברחוב צה"ל במזרח ובשכונת שער הקריה ממערב. השכונה צמודה לקריה האקדמית אונו, השוכנת מדרום לה.
- רימון - השכונה הדרומית בעיר. גובלת בסביון במזרח ובדרך לוי אשכול במערב. בדומה לקיראון גם היא תוכננה על ידי האדריכל ישראל לוטן. השכונה נבנתה בשנות ה-70, ומאופיינת בבנייה רוויה בסגנון ברוטליסטי. הבניינים בשכונה בנויים בצורה מעגלית סביב פארק רחב ידיים המתוחזק על ידי תושבי השכונה, בשונה מהפארקים האחרים בעיר. בשכונה מרכז מסחרי וגני ילדים. בתחילת שנות ה-2000 נבנו בשכונה מספר בניינים חדשים.
- נאות אריאל שרון - שכונה בהקמה, השכונה נמצאת בין כביש גהה לאוניברסיטת בר-אילן ולכפר אז"ר, מכילה מספר מגדלי מגורים, מתכוננים לקום בה גם פארק וקריית חינוך[34].
- שכונת צומת סביון - שכונה בהקמה מוקמת כחלק מצבר השכונות הדרומיות של העיר, על שטחי בסיס תל השומר, לכשיפונו. השכונה מאופיינת בבנייה רוויה. המכללה האקדמית אונו בונה את משכנה החדש בשכונה ועוד מאות אלפי שטחי מסחר ותעסוקה במתחם[35].
שכונות עתידיות
- שכונת האקליפטוס - שכונה שמתוכננת להיות מוקמת כחלק מצבר השכונות הדרומיות של העיר, על שטחי בסיס תל השומר, לכשיפונו. השכונה הנ"ל תאופיין בבנייה רוויה. שטח וגודל השכונה עודנו לא ברור, עקב מחלוקות לגבי עתיד השטח מבחינה מוניציפלית – בשנים האחרונות התגלעו סכסוכים בין עיריית קריית אונו לעיריית אור יהודה לגבי עתיד שטחי המחנה הצבאי, והדבר עודנו נדון בוועדות השונות[36][37].
אתר האינטרנט הרשמי של קריית אונו- הארכיון ההיסטורי של קריית אונו
קריית אונו (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
- פרופיל קריית אונו נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
חנוכת הבתים הראשונים בכפר אונו. יומני כרמל, פברואר 1940 (התחלה 2:23)- ברוך מאירי, בנסוע החצוצרות, מעריב, 10 ביוני 1966
- ברוך מאירי, השי של נשיא מדינת ישראל ניתן לתזמורת קרית-אונו ב...הולנד, מעריב, 16 באוגוסט 1966
- מיכאל יעקובסון, פסגות אונו: שווה לגור בשכונה הזו?, באתר Xnet, 23 במאי 2011
- מיכאל יעקובסון, עם הצלחה כן מתווכחים: קיראון עלולה לאבד את הייחוד, באתר Xnet, 5 באוגוסט 2012
חגי עמית, בריונים בישיבות מועצה וסגן ראש עירייה שהוא גם יזם: מה קורה בשוק הנדל"ן בקרית אונו?, באתר TheMarker, 19 ביוני 2015- אמיתי גזית, קריית אונו יורדת מהרכבת, באתר כלכליסט, 9 במאי 2016
- אליעזר ברוצקוס, כפר אונו 1943, בפרויקט בן יהודה\
- הסכם גבולות תל השומר
- עופר פטרסבורג, תכנית החלוקה יוצאת לדרך: הבקו"ם ומחנה תל השומר עוברים לאזרחות, באתר וואלה, 2 באוקטובר 2022
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
